ביקורת: "החברות הכי טובות" מאת ענת גוב - תיאטרון הספרייה

מאת חיים נוי

ההפקה החדשה למחזה "החברות הכי טובות" של ענת גוב המועלית בתיאטרון הספרייה , מיסודו של בית צבי, ברמת גן היא חוויה תיאטרלית. 6 שחקניות מוכשרות מפגינות משחק מהוקצע ומבדר, מרגש ובעל מוסר השכל.

הבמאית אתי רזניק מלהטטת בכישרון רב  עם צוות השחקניות והתוצאה היא מהנה ומרשימה.

המחזה של גוב הוא בסך הכול הצגה קלה, לא עמוקה מידי ולפעמים מתמשכת על פני מים רגועים ושלווים ולעיתים רושפת גיצים וסצנות שעלולות להביך ולגרום לידי הסמקה בקרב חלק מן הצופים. אם הייתי יודע , למשל, על סצנת החליל, אולי הייתי שוקל אם להביא את בתי, אבל היא בהחלט נכחה ואפילו נהנתה ביותר וגם הואילה להסביר לי כמה מן המושגים שסברה , כי איני בקי בהם.

מדובר בשלוש חברות נפש וסיפור חייהן המשתרע על פני 30 שנה, מחוויות בית הספר והנעורים ועד היותן נשים בשלות ומנוסות.

שלוש הנשים שהיו החברות הטובות ביותר או בלשון המחזה "החברות הכי טובות", נועדות שוב מספר שנים לאחר שכל אחת מהן הלכה לדרכה ולקריירה או לחוסר הקריירה שלה.

כאשר הן נפגשות שוב , נחשף הקשר הייחודי שלהן ומתגלים כל אותם סיפורים קטנים שהיוו כל העת את מרקם היחסים המיוחד שלהן, לטוב ולרע. עילת הפגישה המוחדשת היא גילוי שחפצה לספר אחת החברות ומהותו המפתיע. עד לחשיפת הסוד, הן שבות ונזכרות בכל האירועים שעיצבו את חייהן כשהעלילה מוצגת בשילוב של עבר והווה.

שלוש שחקניות מגלמות את החברות בנעוריהן ושלוש אחרות - בבגרותן.

על הבמה הן מציגות את הסיפורים הקטנים, המרגשים, החוויות המשותפות מן העבר ומן ההווה, הכול בתמהיל אחד זורם, שנון ומעניין.

נטע-לי סוקר ,המגלמת את תרצה הצעירה, היא שחקנית מוכשרת ונפלאה. נטע לי, בוגרת בית צבי 2007, מעצבת את הדמות באורח מצוין, הרפליקות מופקות ממנה בשצף קצף נהדר והיא מפגינה להט משחק קסום ומשובח.

ריקי מרקוביץ, גם היא בוגרת בית צבי 2007, היא ג'ינג'ית תוססת, בעלת מבטא דרום-אמריקני מדהים וסוחף (וטרם ברור לי אם זה רק משחק או באמת). ריקי מצליחה להפיק את המיטב מן הדמות והיא שחקנית ברוכת כישרון.

נועה גורן כסופי הצעירה, בוגרת בית צבי 2008, היא שחקנית רב גונית, כשרונית ומקצועית. לפעמים היא מתנשאת ולפעמים רוטנת ושובבה ובסך הכול היא מגלמת את הדמות באורח יוצא מן הכלל.

קטיה זימבריס כסופי הבוגרת, היא שחקנית מלאת רגש, המטופפת בעדינות על פני מהמורות הסצנות בכישרון רב ומפיקה משחק משובח.

נועה גולדברג-רוזן כתרצה הבוגרת, הדמות שכאילו נחשבת למצליחנית שבחבורה, יודעת כיצד לשלב איפוק והטחת האמת בפנים. משחקה הוא ללא דופי, מקצועי ונפלא.

סנדרה שונוולד כללי הבוגרת, היא שחקנית מוכשרת ובעלת מימיקה והבעות פנים נפלאות, משחקה מקצועי, נהדר ומלבב.

שלושתן הן בוגרות בית צבי 1987.

התלבושות של קארין דוד הן צבעוניות והולמות את הנערות ואת הנשים. התפאורה המינימאלית של זאב לוי היא פונקציונאלית ומשרתת את כל העלילה.

פה ושם ישנם קטעים שטוחים , אבל רוב המחזה בנוי ברצף של מלל ופעולה.

ענת גוב רקחה מחזה לפעמים קצת בוטה אך סביר בהחלט, המשאיר את הצופים עם חיוך של הנאה בזוית פיהם.

חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.