ביום 29.3.09 נחתמה על-ידי שר האוצר היוצא, רוני בר און, החלטת מינהל 1184, הקובעת הקלות בעניין תשלום דמי היתר למינהל מקרקעי ישראל בגין שינוי ייעוד, ניצול ופיצול מגרש. מינהל מקרקעי ישראל גובה דמי היתר עבור היתר שהוא נותן לחוכר בעל חוזה חכירה להפיק מהמוחכר הנאה נוספת על זו שרכש - כלומר בעת ביצוע תוספת בנייה, שינוי ייעוד או פיצול מגרש, נדרש החוכר לשלם דמי היתר למינהל בהתאם לערכי קרקע הנקבעים על-ידי השמאי הממשלתי ביחס לכל אזור בארץ. לעניין ההרחבות במושבים - ההחלטה קובעת, כי כאשר החוכר שילם למינהל תמורה (דמי היוון), בעת שהוקצה לו המגרש, והתמורה חושבה עפ"י שטח לבנייה בפועל, יגבה המינהל דמי חכירה מהוונים בשיעור מלא עבור זכויות הבנייה המבוקשות בהיתר הבנייה ואשר לא שולם עבורן בעת ההקצאה כאמור, החל מהמטר הראשון. ההגדרה של "שטח לבנייה בפועל" - היא במגזר החקלאי, בהרחבות - שטח אשר בגינו שולמה תמורה בהתאם להחלטות מועצה 612, 737, 959, וכן בנייה בהקצאות להחכרת מגרשי מגורים בנויים במושבים בהתאם להחלטת מועצה 914. במגזר העירוני - במגורים (לרבות בנייה למגורים ביישוביים קהילתיים) - שטח מבונה על פי בקשה להיתר בנייה, אשר הוקצתה ובגינו שולמה תמורה, בהקצאות קרקע למטרת מגורים החל מתאריך 20.11.1990. ההחלטה שאושרה מתייחסת לחוכרים בעלי חוזי חכירה מהוונים למטרת מגורים עירוניים (בנייה צמודת קרקע) כאשר נקבע כי ביחס לחוכרים באזור עדיפות לאומית א' ואזור קו עימות, המינהל לא ייגבה דמי היתר עבור כל תוספת בנייה מבוקשת - תוקף סעיף זה שלוש שנים מיום אישור ההחלטה כדין. לגבי אזורי עדיפות לאומית ב' ואזורים שאינם אזורי עדיפות לאומית - נקבע כי המינהל יגבה דמי היתר עבור תוספת בנייה ליחידת מגורים אחת, אם שטחה המבונה של יחידת הדיור הקיימת יחד עם תוספת הבניה המבוקשת עולה על 240 מ"ר (שטח עיקרי ושטח שירות) או אם תוספת הבנייה המבוקשת עולה על 160 מ"ר (שטח עיקרי ושטח שירות) אך מתווספת בעקבות מימוש תוספת הבנייה יחידה נוספת לזו הקיימת. בבקשות לתוספת בנייה, בגין יתרת הזכויות שמעבר ל-240 מ"ר (שטח עיקרי ושטח שירות) או בבקשות לתוספת בנייה בהן התוספת המבוקשת עולה על 160 מ"ר (שטח עיקרי ושטח שירות) אך מתווספת בעקבות מימוש תוספת הבניה יחידה נוספת לזו הקיימת, בגין יתרת הזכויות שמעבר ל-160 מ"ר (שטח עיקרי ושטח שירות) יגבה המינהל דמי היתר בשיעור של 31% מהערך המעודכן של זכויות הבניה הנוספות - תוקף סעיף זה שנתיים מיום אישור ההחלטה כדין. לגבי בעלי חוזי חכירה שאינם מהוונים למטרת מגורים עירוניים (בנייה צמודת קרקע) - נקבע כי המינהל ייגבה דמי היתר עבור תוספת בניה ליחידת מגורים אחת אם שטחה המבונה של יחידת הדיור הקיימת יחד עם תוספת הבניה המבוקשת עולה על 160 מ"ר (שטח עיקרי ושטח שירות). שיעור דמי ההיתר יהא 25% מהערך המעודכן של זכויות הבנייה הנוספות. בעניין של פיצול מגרש - קובעת ההחלטה כי ביחס לבעלי חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים עירוניים (בניה צמודת קרקע), באזורי עדיפות לאומית א' ואזור קו עימות - המינהל לא ייגבה דמי היתר עבור עסקת פיצול מגרש - תוקף סעיף זה שלוש שנים מיום אישור ההחלטה כדין. לבעלי חוזה חכירה למטרת מגורים עירוניים (בניה צמודת קרקע) באזור עדיפות לאומית ב' ובאזורים שאינם אזורי עדיפות לאומית ובחוזי חכירה למטרת תעסוקה בכלל האזורים - עבור פיצול מגרש ייגבה המינהל שיעור של 31% מערך הקרקע של המגרשים שייווצרו עקב פיצול, למעט המגרש שעליו בנוי המבנה המקורי המותר לפי החכירה המקורית. היטל השבחה ישולם בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה.
הכותב עו"ד אביגדור ליבוביץ, הינו הבעלים של משרד עורכי דין אביגדור ליבוביץ ושות',מתגורר במושב בארותיים בעמק חפר ומתמחה מזה שנים בנושאים הקשורים למגזר החקלאי, מינהל מקרקעי ישראל, מושבים, קיבוצים, אגודות שיתופיות, ובעסקאות נדל"ן במגזר החקלאי מכל הסוגים בכל הארץ, לרבות ייצוג מוכרים ורוכשים בעסקאות מכירה ורכישה של נחלות, טיפול בסוגיות של בנים ממשיכים, ניהול עיזבון וצוואות. משרדו של עו"ד ליבוביץ מתמחה בכל הקשור למיסוי מקרקעין, מע"מ, דמי הסכמה והיטלים במגזר החקלאיוכן בייצוג של בעלי זכויות, קבלנים ויזמים בפרויקטים של הרחבות במושבים וקיבוצים, הקמת תחנות דלק ומרכזים מסחריים, שינויי ייעוד, פיצול נחלות, קרקעות חקלאיות, ליווי וייזום של עסקאות.