מקינלי - הפסגה הגבוהה ביותר באלסקה Alaska McKinley
יורם קראוס ומוטי קרן חזרו מטיפוס לפסגת המקינלי, 6,194 מטרים במסגרת המטרה להשלים את הטיפוס ל-7 הפסגות הגבוהות בעולם.

ההתחלה תמיד קשה – סיפורו של יורם קראוס ומוטי קרן
ההיסטוריה מספרת כי בהתערבות שנערכה ב-1,910 בבר בפיירבנקס, העיר השנייה בגודלה באלסקה, קיוו ארבעה מחפשי זהב להוכיח שאיש בעולם לא עלה על פסגת הר מקינלי ולהוכיח שאלסקאים יהיו הראשונים להיות שם.
 
בעקבות ההתערבות, יצאה המשלחת של ארבעת מחפשי זהב על גבי סוסים ומזחלת כלבים לעבר פסגת ההר. לאף אחד מהחברים במשלחת לא היה ניסיון בטיפוס הרים כל שהוא. במשך חמישה חודשים הם עשו דרך של כ-200 ק''מ ולבסוף רק שניים מתוכם הצליחו להעפיל לפסגתו הצפונית של ההר - רק 250 מטר מהפסגה הנכספת.

הר המקינלי שבאלסקה, הוא ההר הגבוהה ביותר באמריקה הצפונית ומגיע לגובה של 6,194 מטר. ההר מתאפיין בקור ובמזג אוויר קיצוניים במיוחד. מדידת השיא הצביעה על מינוס 73 מעלות. טיפוס על ההר טומן בחובו סיכון גובה מאוד ונחשב למסוכן ואכזרי. לאור גובהו ומיקומו הצפוני של ההר, רבים נוהגים לחלות במחלת גבהים בזמן שהם מנסים לטפס עליו.

החזון של מוטי קרן  ויורם קראוס
גם יורם קראוס ומוטי קרן יצאו עם מטרה - להגיע לפסגה.

הם תקעו כבר דגל בפסגת הקלימנג'רו שבאפריקה, המון-בלאן שבהרי האלפים וכמובן (למרות שהדבר ממש לא ברור מאליו) הם הצליחו להניף את דגל ישראל על פסגת המקינלי.

מטרתם: שבעת ההרים הגבוהים ביותר בשבעת היבשות.

בקהילת המטפסים קוראים לזה מסע 7 הפסגות.

המשלחת
באלסקה חברו יחד למשלחת בינלאומית של שישה מטפסים שניסו להגיע לפסגת ההר.
כמו המשלחת ההיא, גם כאן רק מחצית המשלחת הגיע לקצה במעלה הדרך.

בטמפרטורה ממוצעת של מינוס 30 מעלות צלזיוס עם 50 ק''ג ציוד, הצליחו קראוס וקרן לסיים את המסע ב-16 יום.
בעקבות הקושי הרב בהגעה למקום (זוכרים את הראשונים... הם הלכו 5 חודשים) נאלצו יורם קראוס ומוטי, כמו מטפסים רבים אחרים, להסתייע במטוס שיאפשר להם לקצר את הטווחים ולהגיע למרגלות ההר וגם לחזור מההר ללא צורך לחצות נחלים זורמים וללכת 250 ק''מ ברגל.
 

הקושי הפיסי
במשך המסע טיפסו יורם קראוס ומוטי קרן 8 שעות מידי יום. התנאים היו קשים הקור העז, השינה באוהל בטמפרטורות הקיצוניות, הפכו את אתגר הטיפוס לאתגר פיסי קשה. זאת כאשר כל שעת הליכה שרפו 800 קלוריות לערך, ובמנוחה הדופק נמצא בסביבות 100.
רק בשביל להסביר את הקושי: מדי שנה מנסים לטפס אל פסגת המקינלי יותר מאלף איש, רק כמחציתם מצליחים ועד כה נהרגו על המקינלי יותר מ-200 מטפסים שניסו להעפיל לפסגתו.

הקושי המנטלי
לצד הקושי הפיזי שאליו מורגלים קראוס וקרן, הקושי המנטאלי והסכנה העורבת בכל צעד ושעל הפכו את המסע למיוחד במינו. לאור התנאים הפיזיים יכולת קבלת ההחלטות מקבלת מימד שונה.

דרושה נחישות רבה, שיקול דעת ודיוק בעבודת הטיפוס.

הטיפוס הטכני הקשה במהלך הטיול עם ציוד במשקל 25 ק''ג על הגב ומזחלת שקושרה באופן קבוע אליהם, עד ליומיים לפני הפסגה עם משקל נוסף של 25 ק''ג, הביאו את משקל הציוד לכמעט 50 ק''ג למשך 16 יום (ממש מסכם מסלול - ע.א.).

  
יורם קראוס ומוטי קרן רגילים לצאת למסע של נחישות והתמדה שמלווה בהתמודדות עם קשיים פיזיים ומנטאליים. ההיכרות הרבה שלהם, האישית כאחים והמקצועית כעובדים יחד, אפשרה לכך שהמסע התאפיין בעבודת צוות כל העת, שכן הליכה היא משותפת וכל אחד מהם נדרש לעזר לאחר במידת הצורך. 

ומה עושים באוהל
לאחר ההגעה לנקודת העצירה בנו יורם ומוטי את המאהל. הקמת המאהל נמשכת כ- 2-3 (שעות וכוללת חפירה ובניית אוהלים בקור עז. לכל זאת נוסף המחסור בחמצן והעייפות. שכבר הם הרגישו שהגיעו למנוחה והנחלה בהקמת המאהל, נזכרו השניים כי לא אכלו ונדרשו להכנת ארוחת הערב והשתייה למשך הלילה ולמחרת. בגלל הקור העז בלילה, לא יצאו החברים משק השינה ולכן ''נתנו'' שתן בבקבוק כאשר בבוקר שפכו אותו בנקודת איסוף שתן שנבחרה במיוחד על מנת שלא תתערבב עם השלג שמפשירים למי שתייה. יורם קראוס, המנכל והבעלים של חברת ניהול הפרויקטים SMS, המשיך כל העת לשמור על קשר עם הארץ באמצעות הטלפון הלוויני ולהמשיך ולקרוא דואר אלקטרוני מקצה אלסקה.

יורם קראוס מסכם
''המסע המרתק, לארץ מרתקת, חשף בפנינו חבל ארץ מיוחד הגובל בקוטב, ועם הגעה לפסגה, כמו בכל מקום, אבל כאן במיוחד – הרגשנו על פסגת העולם.

אלסקה שנשמעת מיוחדת ומרגישה מיוחדת, הצליחה להוציא מאיתנו, גם בקור העז, חום עילאי וסיפוק שאין שני לו