התפילין
נכתב על ידי: Yafator
תאריך: 11/11/20



התפילין

טיבה של המצווה

בעוד שבועות מספר תמלאינה לי שלוש־עשרה שבה ואהיה לבר־מצוה. הורי הבטיחו לי שאם אתנהג כהלכה יערכו חגיגה גדולה לכבודי. שאלתי אותם׳ למה הם מתכוונים בדרישתם שאתנהג טוב ז והם השיבו ל? כי עלי להבטיח שאהיה יהודי טוב ואשמור על המצוות, אשר אחת החשובות שבהן היא מצוות הנחת תפילין.

אוי רוצה, איפוא, לדעת מה סיבה של מצווה זו? על שוס מה מקיימים מצווה זו? האם ניתנה לנו לזכר מאורע שארע או יש בה משוס שיפור ועידון המידות?

קרא כאן עין ימין קופצת לפי הקבלה

אכן׳ שאלה גדולה וחשובה שאלת, יקירי, והר׳, תשובה ערוכה לפניד 1 מצוות הנחת תפילין נמנית על החשובות ביותר במערכת המצוות. חכמינו זכרונם־לברכה מרבים לעסוק בחשיבותה של מצווה זו. כל התורה כולה הוקשתה לתפילין, ככתוב: "למען תהיה תורת ד, בפיך", הרי שאדם המניח תפילין מעלה עליו הכתוב כאילו קיים כל התורה בולד- והגה זזז״ל עצמם אמרו: "כל המקיים מצווח תפילין כאילו קיים

חמשה חומשי תורה" (מדרש חסרות ויתרות) והם אמרו: "בתפילה של יד נברא העולם" (ספר חמדת הימים). מידת ההערכה של חז״ל לגבי מצוות תפילין היא כל כך חמורה עד שהם מכנים אח אלה שאינם מגיחים תפילין בשם: "פושעי ישראל בגופן" (מסכת ראש השנה י״ז.) שעוונם חמור ביותר.

ואס כ!, אני חוזר ושואל: מה טעם מצווה זו כל כך יקרה וחשובה ? את גודלה וחשיבותה יש להעריך בכמה פנים.

אם תראה אי-פעם פלוגת צבא צועדת בסד — תיווכח לראות שכל חייל עונד על זרועו את תג הפלוגה. בתג זה מזהה החייל את עצמו לפלוגה שהוא שייך אליה. אם הפלוגה ביצעה מעשי גבורה• יצביע כל עובר־אורח על חייל הפלוגה וינהג בו כבוד, רק על פי התג שעל זרועו או על כובעו — המעיד על השתייכותו לפלוגה הזאת.

עם ישראל הוא צבאו של הקדוש ברוך הוא. כולנו איננו אלא חיילים העומדים לשרותו של מלך מלכי המלכים. אנו הננו עם סגולה ובנו בחר ה׳ מכל העמים, ואם־כן גם עלינו׳ כיהודים׳ מוטלת החובה להפגין

ולהכריז על היותנו חיילים בצבא ה׳. סימן־ההיכר שלנו הן: התפילין.

מידע על זרע בר קיימא

כאשר תתחיל להניח תנדלין יעיד עליך כל איש בוודאות כי יהודי אתה. התפילין הן "תעודת־זהות". וכמו שיש לאדם תעודת־זהות, שבה כתובים הפרטים האישיים שלו כמו: שמו׳ שם אביו׳ שם משפחתו׳ וכר — כך גם התפילין. אתה ניכר על ידן ביהדותך ובהן כתוב שמך: יהודי, שם אביך: הקדוש ברוך הוא. משפחתך: עם ישראל.

הבינותי יפה טעמה של המצווה; עם כל זאת אני מניח ששרשה נעוץ בדברי ימי עמנו. מהו, אס כן, הקשר שבין העבר וההווה?

אכן׳ מטיב אתה לשאול בתבונה ובטעם.

התורה משננת לנו: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" ותורתנו הכינה את האמצעים הדרושים׳ כדי שהאדם יזכור בוקר וערב את יום צאתו של העם העברי מגלות מצרים. התורה החשיבה את המעמד הזה כאבן־יסוד לאמונה הישראלית. אז הוכיח ה׳ לעיני כל הגויים כי הוא האלוקים ואין בלתו; וכמו שמספרת התורה: "שמעו עמים ידגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען". כל־כך גדול ואדיר היה הרושם שעשר. סופם המר של המצרים על כל יושבי תבל. כולם היו אז עובדי אלילים. המצרים עצמם סגדו לכבש. אומות אחרות עבדו לשמש׳ לירח, לכוכבים, לבהמה׳ לחיה׳ לעץ או לאבן או לכל דבר שטות והבל, ורק אחרי שחולל ה׳ את כל הגיסים הגדולים לעם ישראל, טפח על פניהם של עובדי ההבל והראה לדעת כי עם אחד לו שהוא שומר עליו והוא: עם ישראל.

וכאשר אתה מניח תפילין הריהן מזכירות לך את הנס הגדול שנתרחש לעמנו, שהקב״ה הוציאו ממצרים על־כרחם של שליטי מצרים. הן מזכירות לך את המסופר בתורה על אשר התרחש באותו לילה גורלי, כאשר הקדוש ברוך הוא הכה כל בכור בארץ מצרים ועל בתי בני־ישראל פסח. התפילין מזכירות לנו את קריעת ים סוף, את קבלת התורה ואת דרך־היסורים הארוכה של עמנו במדבר הגדול והנורא במשך ארבעים שנה עד שהגיע לארץ הבחירה. את כל זאת מזכירות לך התפילין בעת שאתה מגיח אותן על ראשד יעל ידך.

אכן, דברי ההסבר מלהיבים את דמיוני ואולי אוכל לדעת עוד על

התפילין. אלפי שנים עברו מאז שנצטווינו על מצווה זו וחכמינו שהתעמק. במצוות ובטעמיהם אמרו את דברם גם על מצווה זו, הלא כן?

צדקת. התפילין מהוות גם תרומה חשובה לשיפור אופיו ועיצוב דמותו של האדם. מטבע בריתו נמשך האדם אחרי יצריו הטבעיים והחמריים. בתוכו מתנהל מאבק קשה בין היצרים הללו ובין הנשמה שבג שהיא "חלק אלו־ה ממעל" ובאה לשכון באופן זמני בגוף האדם. וכדי למנוע את הגצחון של "החומר", שהוא תושב קבוע בגוח האדם. על "הנשמה" שהיא כאורחת הבאה מן השמים אל האדם, הפקיד עליה הקב״ה חיילים השומרים את צעדיה .הידעת מי הם החיילים הללו? אלו הן המצוות השומרות על נשמת האדם, לבל יתגבר עליה היצר הטבעי, הדוחף למעשים רעים. הן מניעות את האדם לעשות את הטוב ומונעות אותו מלעשות את הרע.

השומרים העיקריים הן התפילין. מונחות הן על הראש "כנגד המוח" ועל הזרוע ״כנגד הלב״. שני אברים אלה: המוח והלב — החשובים שבמערכת אברי האדם — מהוים מקום־משכן לשכלו של האדם לנשמתו.



 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article57841.aspx