1. מוכרח לומר בארך אפיים או מושל ברוחו, שגם יש בו גבורה עצמית, או שלטון המקנה לו גבורה על הזולת, וכובש גבורתו ומאריך אפו, ראם תאמר דאינו גיבור, או יש לו שלטון, מה יש לו לכבוש את יצרו, ואיך ימדד שארך אפיים או מושל ברוחו הוא, וכל המידות לומדים מאיתו יתברך, שנאמר _ןה אלי ואנוהו (שמות פרק טו׳ פסוק ב׳), וכדאמר אבא שאול, ׳ואנוהו׳ הוי דומה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום (שבת דף קלג׳ עמוד ב׳), והעוז והענוה לחי העולמים.

2. זו המידה מהמעולות שבמידות, מסיבת שהכסף כולם נכספים לו, ונלענ״ד השמח בחלקו יותר יקשה לו להיות שווה בנפשו לממון, וכל הכרוך בו, דווקא בשעה שיעשיר, וזה הנסיון נכשלים בו רבים, יען ןרם לבבף ושכחת (דברים פרק ח׳ פסוק יד׳), ואומר רשמן ןשרון ויבעט (דברים פרק לב׳ פסוק טו׳), ואפשר שכחה גם במשהו.

ור״ל התנא שגם בשעה שהעשיר שמח בחלקו שהיה לו קודם, ואין הכסף והזהב עתה לעת זו גרמא לשינוי בדעתו, היינו דעת בוראו.

כאן נקרא על חלום על רעידת אדמה

ומי שאינו שמח בחלקו, אחד הטעמים לזה יען רובם של אנשים ימדדו עושרם בערך האחר, וכל עשיר יהיה על פי רוב עשיר ממנו, כי העשיר משאו ומתנו עם עשירים כמותו, לכן לעולם אינו יכול להיות שמח בחלקו, אבל השמח בחלקו רק חלקו לנגד עיניו, והן בא לעולם בידיים ריקניות, וגם כך יעזוב את העולם, ומאומה בידו מכל אשר צבר, אם כן תתמיד השמחה בחלקו.

אעריך וטוב לך (תהלים פרק קכח׳ פסוק ב׳). 330 אעריך, בעולם הזה. וטוב לך, לעולם הבא. איזהו מכבד, המכבד את הבריות, שנאמר בי

T ••• : V •• T - T T J It י - : - •• ••• ־ : • י••• ־ •

עימו, ובזה יכשלו רוב בני האדם לחשוב כי כחי ועצם ידי עעה לי את

7 ״ 5 t T •T V • ••

החןל הזה (דברים פרק ח׳ פסוק יד), וכיון שחושב כי מכוחו כל זה החיל, בין מעט בין רב, ישאף לעוד, אבל למי כל הונו הוא מה שירש מאבותיו, על פי רוב יש בלבבו ללא ספק כי לא ממנו החיל הזה, דאם אחרת יהיה שוטה גמור הוא ולא בשוטים דיברו חכמים.

מידע שניתן לקרוא אכול נכון לפי סוג הדם שלך להורדה

ועל זה אפשר להמליץ אשר אמר החכם מכל אדם, אל תיגע להעשיר מבינתך חדל (משלי פרק כג׳ פסוק ד׳), כלומר אל תהא יגע להיות עשיר, ולחשוב כי כל אשר השגת ביגיעת כוחך ובינתך באו המה לך לגבולך, היינו ׳מבינתך חדל׳.

1. אשריך, לטעם שאינו חסר כלום, והטוב הוא לעולם הבא, הנה זה האדם נמלט בזה מרעות רבות, שההסתפקות במה שיש לו תתמיד שמחתו בכל עת, ושאין עינו צרה במה שיש לחברו, לעולם אינו בא לאיסור תורה של לא תחמוד, וגם אינו מסיג גבול חברו, אבל עיקר שכרו בזה שמסתפק באשר יש לו, שפנוי הוא לעסוק בתורה, ואין בלבו מחשבות שטות והבל המכלים חיי האדם.

332 _

מכבדי

וכן מדוקדק הוא בלשון חכמים שאמרו איזהו מכובד המכבד את הבריות, וכי משום דמכבד הוא את הבריות הוי מכובד, אלא ביאורו דיש לו כבוד מעצמותו, וכדאמרנו שקנה חכמה, והחכם אשר יכבד זולתו הוא כבוד של אמת, כי מצד חוכמתו כיבד את זולתו, ובזה מתכבד זולתו ביותר, אבל לעולם אינו מתכבד במה שיכבדהו הכסיל, כי הכסיל עצמו אינו מכובד, ויקל בעיני האדם במה שכבדו הכסיל, ולעיתים אף לביזיון יחשב לו שמכבדו זה, כי כאשר יראו הבריות שהכסיל מכבדו, יעלו בדעתם שמכבדו לסיבת שיש בו מעשי כסילות כמותו.

והאחרונה תמצא באדם הממוצע שיש בו גם מידות טובות, והוא רכש אותן בבית אביו, וגם דבק בחכמים ולומד הנהגות טובות שיש בהם, וגם על זה יכבדוהו הבריות, וכבוד אשר יתן לרעהו יש בו ממש, ואלו הבריות רובה דרובה, דהממוצע רב הוא על הקצה, עכ״ל באדרת שנער על התורה.

לכן ׳ובוזי יקלו׳, כי הרגילים בביזיון בני האדם, הם מעצמם אין בהם כבוד, ולזו הסיבה מבזים את הבריות, שיקל כבוד המבוזים בעיני האחרים, ובזה שהשפילו את הזולת כביכול התנשאו על בני האדם, ולא שיש להם באמת נשיאת כבוד מעצמם, לזה הטעם אם נוהגים הם דרך ביזיון במאן דהוא, קל הוא הביזיון בעיני החכם, ועוד שבזה שמבזה הוא אחרים כבודו של המבזה עצמו קל, וקודשא בריך הוא נוהג בהן מידה כנגד מידה.