346ונראה דצ״ל המחלל שם שמים בסתר מיירי במי שעושה כך לתיאבון (רמב״ם הלכות יסודי התורה פרק ה׳ הלכה י׳), וגם דווקא במי שיכול להתגבר על יצרו, אבל מי שאינו יכול, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורין ויתעטף שחורין, ויעשה מה שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא (חגיגה דף טז׳ עמוד א׳).

והוקשה לרבנו חננאל מה שאמרו ויעשה מה שלבו חפץ, לכן פירש שאם עושה כך חזקה עליו שפורש מהעבירה (עיין שו״ת בית יוסף שיטת קידושין דף רכג׳ ד״ה ואיכא למידק), והנראה לענ״ד שאם עשה כל זה ללכת למקום שאין מכירין אותו וכר, ועדיין יצרו תוקפו, אין נפרעין ממנו בגלוי, דקשה לומר אחד דינם של העובר לתיאבון, והעובר משום דתקיף ליה יצריה.

כאן נקרא על מנהגי אבלות מרוקאים

(ה) רבי ישמעאל (בנו) אומר, 348 הלומד תורה על מנת ללמד, מספיקין א׳), וטעמו דדוד שאם יעבוד כביכול עבודה זרה יאמרו הבריות לא לשם שמים לקח מקחו, ולכן בנו אבשלום סורר ומורה, ולא יהיה חילול ה׳ שיאמרו הבריות איך זה עבד קוב״ה להרוג חסיד כדוד.

וכדהוה בבנות מדין שבעבור הזנות הכשילו בני שמעון בע״ז (ילקוט שמעוני תורה פרשת בלק רמז׳ תשעא׳), ואלמלא חושי הארכי שמנעו מזה (ראה ראש דוד לחיד״א), היה נכשל דוד בשוגג בחילול ה׳, ודוד שכל מגמתו מניעת חילול ה׳, אין הדעת נותנת שיתבע כמחלל ה׳, אפילו לא בשוגג, וכל שכן במזיד.

1. שהמסורת זה עיקר קיום התורה, והלומד על מנת לעשות גדול ממנו, דבמשמע כל עשיה, והללמד בכלל זה, אבל צריך קצת ביאור שכרו של הלומד על מנת ללמד, מה הוא שאמר מספיקין בידו ללמוד וללמד, הן זה אשר הוא עושה לומד על מנת ללמד.

הן אמנם אפשר כפשוטו שיפטר מן העולם מבלי שיהא סיפק בידו ללמד, אבל אין נראה שמדבר התנא במקרה, לכן העיקר ששתי תשובות בדבר, האחד שבא מתחילתו ללמוד על מנת ללמד ותלמידים אין עדיין, על זה אמר התנא שילמד ולא יחדל, וכבר יזמנו לו תלמידים ללמד.

מידע שניתן לקרוא הרב מיכאל לסרי טלפון

ומשנהו הן אפשר לתלמיד חכם שיהא דואג על זמנו החולף בללמד, לזה מובטח לו שיקבל אריכות ימים על אותו זמן שבו לימד ולא ימצא כי בא בחסר, וכן הוה עובדא ברבי פרידא דהוה ליה ההוא תלמידא דחוה תני ליה ארבע מאה זימני וגמר, יומא חד בעיוה למלתא דמצוה, תנא ליה ולא גמר, אמר ליה האידנא מאי שנא, אמר ליה מדההיא שעתא דאמרו ליה למר איכא מילתא דמצוה אסחאי לדעתאי, וכל שעתא אמינא, השתא קאי מר השתא קאי מר, אמר ליה הב דעתיך ואתני ליך, הדר תנא ליה ארבע מאה זימני אחריני נפקא בת קלא ואמרה ליה, ניחא ליך דליספו לך ארבע מאה שני, או דתיזכו את ודרך לעלמא דאתי, אמר דניזכו אנא ודריי לעלמא דאתי, אמר להן הקדוש ברוך הוא תנו לו זו וזו (עירובין דף נד׳ עמוד ב׳).

בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד 8 T ״ 8 8 ־ ״• 8 - •• - 8 T 8 I 1• • : - J T • : :

לשמור ולעשות. 349 רבי צדוק אומר, 350 אל תעשםעטרה להתגדל

״ 8 8 ״ 8" - • -ך | 8" 8 T T ״ 8 —•

בהם,

* V T

סידר מאמר רבי צדוק כאן, דר״ל שמספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות רק למי שאינו עושה כך על מנת לעשותם עטרה להתגדל בה.