כלל - כל מקום שמכנה את עמ״י בשם ’עם’ זה רומז על הערב רב [כך כותב הזוהר], ולפי זה תירוץ נוסף שהצער הגדול שהגיע לעמ״י מהם הוא משום שפרעה שלח אותם יחד עם בנ״י משום שהוא רצה שהם ישיבו את בנ״י למצרים אך הם בסוף היו לטובת
ישראל [וראה לקמן יד, ה].
תירוץ נוסף שפרעה עשה לויה לישראל ולכן נאמר לשון צער ונכתב שפרעה הוא השולח, ומשום שפרעה שלח ללוות את ישראל הרי שהוא יקבל על כך שכר כמו שקיבל נבוכדנצאר שכר על פסיעותיו לכן ה’ לא לקח את בנ״י בדרך הקרובה בכדי ששליחי פרעה לא ישלימו שליחותם ובכך לא יקבל על כך פרעה שכר [מכאן אולי אפשר ללמוד שליווי שלא עד היעד אין שמו ליווי].
כנסו למידע כאן תפילה לזרע בר קיימא
פס׳ כא - ”לנחותם הדרך” מלשון נוחות [ולא כדברי רש״י מלשון להנחות להראות הדרך] וא״כ היו לבנ״י שלושה עננים אחד היה תמיד הולך לפניהם [מורה להם להיכן ללכת ומיישר להם את הדרך וכוי] השני היה רק ביום והוא לעשות להם צל מהשמש, והשלישי היה עמוד אש להאיר להם בלילה.
קשה למה צריך את עמוד האש להאיר והרי חז״ל אמרו שאור ה׳ עליהם והלכו לאורו, אלא שאור ה׳ היה בתוך המחנה ועמוד האש היה בכדי להאיר מחוץ למחנה את הדרך שהולכים למרחוק [לדוגמא כמו נסיעה באוטובוס ויש אור בתוך האוטובוס אבל לא תראה כלום מחוץ לאוטובוס] ולפי הסבר זה לא היה הבדל לעמ״י במדבר בין היום לבין הלילה מבחינת התאורה אלא שידעו להבחין בין יום ללילה בהתחלפות העננים. [במאורי החיים כתבו שלכאורה לפי זה תורצה הקושיה שמעיקרה שעמוד האש נצרך בכדי לדעת את השתנות הזמנים בין לילה ליום אלא שכנראה זה לא תירוץ מספיק חזק בכדי שיהיה להם עמוד ענן בלילה ורק לאחר הטעם האמיתי הרי שטעם זה נוסף].
פרק יד פס׳ ב - קשה מדוע ה׳ צריך להערים ולצוות את בנ״י לחזור אחורה והרי אם הוא רוצה ייתן בלב פרעה שירדוף אחריהם וזהו, אלא שה׳ עשה זאת בכדי להודיע את ישראל שלא יטעו ויפחדו בחושבם שזה לא חלק מהתוכנית שפרעה רודף אחריהם אלא אדרבה זה רצון ה׳ וישמחו בכך שפרעה רודף אחריהם אך לבסוף לא הועיל ועדיין בנ״י לא הגיבו כראוי כשראו פרעה וחייליו רודפים אחריהם, וק״ו באיזה צורה גרועה היו מגיבים לולא עשה ה׳ ככה.
פס׳ ה - קשה וכי עמ״י ברחו והלא פרעה שיחררם, אלא העם זה ערב רב ואותם פרעה לא שלח אלא בכדי להשיב את בנ״י והם ברחו.
כנסו לקרוא על שירים בתימנית להורדה בחינם
תירוץ נוסף ע”פ מה שפירש האוה״ח לעיל (י, ז) שפרעה תמיד התחבט בדעתו האם ה׳ מערים עליו באומרו שילכו שלושת ימים ואם הוא צריך להערמה כנראה שאינו כל יכול,
וכעת לאחר שראה שה׳ הערים עליו ועמ״י ברחו לגמרי ולא חזרו לאחר ג׳ ימים כדברם הרי שחזר לדעתו הראשונה שה׳ לא כל יכול ולכן נהפך לבבו ורדף אחרי בנ״י וה׳ עשה זאת בכוונה תחילה בכדי שירדוף אחר בנ״י.
פס׳ י - מדוע פחדו בנ״י בראותם את מצרים רודף אחריהם והרי ה׳ הודיעם שפרעה ירדוף אחריהם, אלא שראו את השר של מצרים ש׳מצרים׳ שמו רודף אחריהם והוא תמיד הולך בסמוך למלך של אותה אומה ובזמנם המלך היה מאחורה במלחמה ולכן כשישראל ראו את השר של מצרים בראש הצבא פחדו כי חשבו שפרעה מאחורה והמלאך מקדימה ובכך היה שינוי משאר המלחמות וחשבו שמלאכי שמים באים להילחם בהם והי חזר בו ממחשבתו הטובה עליהם שאל״כ לא היה מסכים למלאכו לבוא להילחם בהם לכן פחדו.
ובאמת ה׳ לא מנע מהמלאך לבוא להילחם בישראל משני טעמים ששניהם לטובת ישראל:
א. להורגו בפניהם, ב. להפחידם שישובו בתשובה.
פס׳ יג - "התיצבו וראו את ישועת ה’" התיצבו בתפילה וכן בפס׳ יד מסביר האוה״ח את הפס׳ ”ה׳ ילחם לכם ואתם תחרישון” הכוונה אתם תתפללו לה׳ וע”י כך תחרישון - תשתיקו את מידת הדין.