פתרון נוסף הוא שהאדם שנמצא בבידוד יצטרף לקריאת מגילה דרך הטלפון או בשידור חי, וכבר הרחבנו בכך בתשובה הקודמת. מצד אחד, העצה הזאת היא לכאורה פחות טובה מהקודמת משום שהיא תלויה במחלוקת הפוסקים. אך מצד שני, יתכן שיש בו גם מעלה מסוימת בכך מצד פרסומי ניסא של קריאה במניין. והמשתמש בפתרון זה לא יברך בעצמו אלא ישמע את ברכתו של בעל הקורא ויענה אמן.

מאמר בנושא מסרים מעולם האמת

כאשר הפתרונות האלו אינם אפשריים, אז בלית ברירה יש לו לקרא את המגילה מתוך חומש וללא ברכה. הקריאה הזאת היא בשביל שלא תשתכח תורת מגילה אך אינו יוצא בו ידי חובת המצווה.

הלכות חודש ניסן

א. ברכת האילנות

ברכת האילנות לאדם בבידוד ביתי

שאלה:

כיצד אדם המבודד בתוך ביתו מקיים את ברכת האילנות?

תשובה:

כתוב בגמ׳ בברכות (מג:): "האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם". לשון דומה מופיע ברמב״ם (ברכות פ״י הי״ג) שכותב: "היוצא לשדות או לגנות ביומי ניסן וראה אילנות פורחות", ובשולחן ערוך (סי׳ רכו סעי׳ א) שכותב: "היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח".

מידע שיש על חלום על סבא שנפטר

ניתן להסיק מכך שאדם מתחייב בברכת האילנות דווקא כאשר הוא יוצא מביתו ורואה אילנות פורחים, ולכן אדם שנמצא בבידוד ואינו רשאי לצאת מפתח ביתו באופן פשוט אינו מתחייב בברכת האילנות. אולם, אם בכל זאת הוא משתוקק לברך את ברכת האילנות נראה שמותר לו לברך על אילנות פורחים שהוא רואה דרך חלון ביתו או ממרפסת ביתו, אך זאת בתנאי שרואה היטב את הפריחה שעל גבי האילן.

ויש להסתפק לגבי אדם שנמצא בבידוד בחודש ניסן האם הוא רשאי לברך ברכת האילנות על ראיית אילנות פורחים בחודש אייר. יש פוסקים שדייקו מלשון הגמ׳ שזמן הברכה הוא דווקא בחודש ניסן, וכן היא דעת המקובלים. וכנראה שהסיבה לכך היא שברכת האילנות היא על התחדשות הבריאה וניסן הוא חודש הבריאה.

אולם, הריטב״א (ראש השנה דף יא. ד״ה האי) כותב שלשון הגמ׳ אינו בדווקא, והעיקר הוא לברך בזמן שהאילנות מלבלבים. בעקבות זאת, רוב הפוסקים, וביניהם המשנה ברורה (סי׳ רכו סעי׳ א), מתירים לברך את ברכת האילנות גם לאחר חודש ניסן, אך זאת בתנאי שהאילן נמצא בפריחה ולא גדלו בו עדיין פירות.