להלכה, הרמ״א (סי׳ תצ סעי׳ ט) כתב שהמנהג הוא לא לברך על קריאת המגילות במועדים, וכן פסק הט״ז (ס״ק ו). אך המגן אברהם (ס״ק ט) והגר״א (אות יד) פסקו שיש לברך על הקריאה הזאת.

ויש לדון האם אדם שמתפלל ביחיד קורא את המגילות ומברך עליהם. המנהיג (הל׳ סוכה) כותב שחובת קריאת המגילה הוא על היחיד, והקריאה בציבור היא כדי להוציא את מי שאינו יודע לקרוא. וכן, בשו״ת מהר״א מברונא (סי׳ סו) כתוב שהמגילות לא נתקנו ולא נתקבלו לאומרם ברבים אלא ביחיד. ניתן להבין מכך שהיחיד קורא את המגילות ומברך עליהן.

קרא כאן פירוש חלומות דם

אולם, הגר״א הוכיח שקריאת המגילות במועדים נתקנה כחובת הציבור ולא כחובת היחיד, ולכן הקורא אותה ביחיד לא יברך עליה. ואכן, הרמ״א (שו״ת הרמ״א סי׳ לה) כותב שאחת מהסיבות שלדעתו אין לברך על קריאת המגילות אף בציבור היא משום שעיקר התקנה הייתה לקוראה ביחיד, והברכה על המגילה הוא משום ׳כבוד הציבור׳. מכאן שלדעות שסוברות שמברכים על קריאת המגילות במועדים מדובר בחובת הציבור, ולכן אין לברך על קריאה ביחיד.

למעשה, המתפלל לבדו בשבת חול המועד פסח ראוי שיקרא את שיר השירים ובכך יעורר את ליבו לרעיונות העולים במגילה התואמים את ימי חג הפסח, אך אין לברך על הקריאה הזאת גם אם קורא מתוך הקלף.

מידע על פתגמים יפים

קריאת התורה שאלה: כיצד ינהג המתפלל ביחידות לגבי קריאת התורה ?

תשובה:

במשנה במגילה (כג:) מבואר שקריאת התורה היא דבר שבקדושה שאינה מתקיימת אלא במניין של עשרה אנשים. הראשונים נחלקו לגבי אופי מצוות קריאת התורה. התוס׳ (סוכה נב.) והרמב״ן (מלחמות מגילה ג.) כותבים שקריאת התורה היא חובת הציבור, ואילו הראב״ן (סי׳ עג) והראבי״ה (סי׳ קנט) כותבים שמדובר בחובת היחיד.

בגמ׳ בסוטה דף לט. מבואר שאסור לדבר בשעת קריאת התורה, והשיבולי לקט דן בשאלה האם מותר ליחיד ללמוד בשעת קריאת התורה: "ומצאתי בשם הר״ר שמחה זצ״ל...ויש לומר דדוקא לספר אסור...אבל לקרות לפניו בלחש שאין בכך לחוש שפיר דמי. מיהו תימה לרבי שגם הוא מצוה לשמוע קריאת התורה דכתיב ואזני כל העם אל ספר התורה...הלכך נראה שיהא אסור".