בפרסי חחלכות עול אכילת פועל ולא תחסום עמיד בדיעוו
עד כה הארכנו לבאר את יסוד זכות הפועל לאכול, ויסוד איסור דחסימה.
ועכשיו נבוא לבאר את פרטי הדינים הן
בחסימת פועל והן באכילת פועל.
וראשית נביא את הפסוקים. נאמר בחומש דברים פרק כ״ג פסוק כ״ה "כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן". ובפסוק כ״ו "כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילות בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך". ובפרק כ״ה פסוק ד׳ "לא תחסום שור בדישו".
מאמר בנושא רבי יוסף דילה ריינה
ומבואר בגמ׳ ב״מ פ״ט ע״א, שמהמלה דיש שנאמרה בחסימת שור, לומדים את עיקרי הדינים הן בחסימת שור והן באכילת הפועל. ולומדים מהמלה דיש כמה לימודים.
-
דיש - הוי תלוש מהקרקע, ומזה ילפינן בהיקש שפועל אוכל גם בתלוש, למרות שהפסוקים המדברים בפועל בפשטות עוסקים שעובד בדבר המחובר, ולמרות שדיש הוי דבר תלוש, יש איסור לחסום גם כשהשור עובד במחובר, וזה נלמד מהיקש מפועל לשור, ומכיון שפועל אוכל במחובר וזה נלמד מהפסוקים בפועל, ילפינן ששור אוכל במחובר ואסור לחוסמו. מידע שיש על אין עוד מלבדו סגולה
-
דיש - סתמא דדיש הוי שלב לאחר הקצירה, והתבואה מעורבת עם המוץ
ולכן דשים עם השור להסיר את הלכלוך,
ושלב זה לפני המירוח, וכידוע תבואה
חייבת במעשרות רק לאחר מירוח, ולכן
ילפינן מדיש שכל איסור חסימה בדבר
התלוש - הן בשור והן בפועל - הוי
רק לפני שנגמר מלאכתו למעשר, אבל
לאחר שנגמר מלאכתו למעשר, אין לפועל
זכות אכילה, ואין איסור לחסום שור
העובד.
-
דיש - כפי שאמרנו דיש זה שלב
לפני המירוה, וברור א״כ שהוי לפני
גלגול העיסה שזה שלב לאחר טחינת
החיטין, וכידוע חיוב הפרשת חלה הוי
לאחר גלגול העיסה, ולכן לומדת הגמ׳
מ״דיש", שכל דבר מאכל שיש בו גם
תרו״מ וגם חיוב הפרשת חלה, זכות
הפועל לאכול, ואיסור חסימת השור הוא
עד השלב שחל חיוב הפרשת חלה, ולכן
פועל שנשכר לאפות לאחר גלגול העיסה
אינו יכול לאכול, אבל אם נשכר לעבודה
בתלוש בחיטין, לאחר המירוח ולפני
גלגול העיסה, יש לו זכות אכילה.
-
דיש - מכיון שדיש הוי עבודה שנעשית לאחר שהפרי כבר לא זקוק