בפרסי חחלכות עול אכילת פועל ולא תחסום עמיד בדיעוו
עד כה הארכנו לבאר את יסוד זכות הפועל לאכול, ויסוד איסור דחסימה.
ועכשיו נבוא לבאר את פרטי הדינים הןבחסימת פועל והן באכילת פועל.
וראשית נביא את הפסוקים. נאמר בחומש דברים פרק כ״ג פסוק כ״ה "כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן". ובפסוק כ״ו "כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילות בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך". ובפרק כ״ה פסוק ד׳ "לא תחסום שור בדישו".
מאמר בנושא רבי יוסף דילה ריינה
ומבואר בגמ׳ ב״מ פ״ט ע״א, שמהמלה דיש שנאמרה בחסימת שור, לומדים את עיקרי הדינים הן בחסימת שור והן באכילת הפועל. ולומדים מהמלה דיש כמה לימודים.
דיש - הוי תלוש מהקרקע, ומזה ילפינן בהיקש שפועל אוכל גם בתלוש, למרות שהפסוקים המדברים בפועל בפשטות עוסקים שעובד בדבר המחובר, ולמרות שדיש הוי דבר תלוש, יש איסור לחסום גם כשהשור עובד במחובר, וזה נלמד מהיקש מפועל לשור, ומכיון שפועל אוכל במחובר וזה נלמד מהפסוקים בפועל, ילפינן ששור אוכל במחובר ואסור לחוסמו. מידע שיש על אין עוד מלבדו סגולה
דיש - סתמא דדיש הוי שלב לאחר הקצירה, והתבואה מעורבת עם המוץ
ולכן דשים עם השור להסיר את הלכלוך,ושלב זה לפני המירוח, וכידוע תבואהחייבת במעשרות רק לאחר מירוח, ולכןילפינן מדיש שכל איסור חסימה בדברהתלוש - הן בשור והן בפועל - הוירק לפני שנגמר מלאכתו למעשר, אבללאחר שנגמר מלאכתו למעשר, אין לפועלזכות אכילה, ואין איסור לחסום שורהעובד.
דיש - כפי שאמרנו דיש זה שלבלפני המירוה, וברור א״כ שהוי לפני
גלגול העיסה שזה שלב לאחר טחינתהחיטין, וכידוע חיוב הפרשת חלה הוילאחר גלגול העיסה, ולכן לומדת הגמ׳מ״דיש", שכל דבר מאכל שיש בו גםתרו״מ וגם חיוב הפרשת חלה, זכותהפועל לאכול, ואיסור חסימת השור הואעד השלב שחל חיוב הפרשת חלה, ולכןפועל שנשכר לאפות לאחר גלגול העיסהאינו יכול לאכול, אבל אם נשכר לעבודהבתלוש בחיטין, לאחר המירוח ולפניגלגול העיסה, יש לו זכות אכילה.
דיש - מכיון שדיש הוי עבודה שנעשית לאחר שהפרי כבר לא זקוק