דף הבית

דתות

האם המצוות נצחיות ושייכות לכל דור ודור? ומי אמר שאנחנו צריכים לקיים את אותן המצוות לאורך כל הדורות?

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
אלוקים אמר: (ד,מ) וְשָׁמַרְתָּ אֶת-חֻקָּיו וְאֶת-מִצְווֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ--וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים." על עם ישראל מוטל לשמור את חוקי התורה לכל הדורות (לכל הימים) ולהורישם לבניהם אחריהם. מאין לנו שיש תורה שבעל פה? 1. מהתורה שבכתב. כתוב בה: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" - מהי מזוזה? מה צריך לכתוב בתוכה? כיצד בעצם צריך לכתוב את הקלף המונח בתוכה? מה דקדוקי האותיות?

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>האם המצוות נצחיות ושייכות לכל דור ודור? ומי אמר שאנחנו צריכים לקיים את אותן המצוות לאורך כל הדורות?</title> <meta name="description" content="אלוקים אמר: (ד,מ) וְשָׁמַרְתָּ אֶת-חֻקָּיו וְאֶת-מִצְווֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ--וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים." על עם ישראל מוטל לשמור את חוקי התורה לכל הדורות (לכל הימים) ולהורישם לבניהם אחריהם. מאין לנו שיש תורה שבעל פה? 1. מהתורה שבכתב. כתוב בה: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" - מהי מזוזה? מה צריך לכתוב בתוכה? כיצד בעצם צריך לכתוב את הקלף המונח בתוכה? מה דקדוקי האותיות?"> <meta name="keywords" content="יהדות, רוחניות, תורה, מסטיקה, אבולוציה, תורה ומדע, דת אלוקים"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>האם המצוות נצחיות ושייכות לכל דור ודור? ומי אמר שאנחנו צריכים לקיים את אותן המצוות לאורך כל הדורות?</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="האם המצוות נצחיות ושייכות לכל דור ודור? ומי אמר שאנחנו צריכים לקיים את אותן המצוות לאורך כל הדורות?" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author8341.aspx ">יואל כץ</a></strong><br/> <br/><p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">האם המצוות נצחיות ושייכות לכל דור ודור?</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">ומי אמר שאנחנו צריכים לקיים את אותן המצוות לאורך כל הדורות?</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">מאת דניאל בלס</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">אלוקים אמר: (ד,מ) וְשָׁמַרְתָּ אֶת-חֻקָּיו וְאֶת-מִצְווֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ--וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים."</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">על עם ישראל מוטל לשמור את חוקי התורה לכל הדורות (לכל הימים) ולהורישם לבניהם אחריהם.</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">מאין לנו שיש תורה שבעל פה?</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">1. מהתורה שבכתב. כתוב בה: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" - מהי מזוזה? מה צריך לכתוב בתוכה? כיצד בעצם צריך לכתוב את הקלף המונח בתוכה? מה דקדוקי האותיות? היכן המזוזה צריכה להיות ממוקמת? האם גם גוי יכול לכתוב לנו מזוזה ותחשב זו לכשרה?</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">2. כתוב בתורה שבכתב "והיו לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך" - אני שואל כאן שאלה בסיסית: כאשר ירד משה מהר סיני עם התורה (והפסוק הזה בין השאר), לא באו אליו בני ישראל ושאלו אותו "מהן טוטפות? באיזו צורה? ממה הן צריכות להיות עשויות? איפה על היד, מה זה בין העיניים, זה לא יפריע לראות?"</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">3. על השבת נאמר: "לא תעשה כל מלאכה". מהי "מלאכה"? לחרוש בשדה, למיין פרי, ואולי לחתוך סלט?</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">4. על מצוות הציצית נאמר "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך"? - האם ניתן להבין מכאן כיצד תיראה ציצית ומתי ללבוש אותה או מתי היא פסולה? ברור לוגית לכל בר דעת שנתנה תורה שבעל פה עם תורה שבכתב.</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">האם יש פסוקים בתורה שבכתב המדברים על תורה שבעל פה?</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">למען האמת לא צריך כאלו פסוקים מכיוון שהדברים מובנים מאליהם. התורה שבעל פה הינה חלק אינטגרלי מהתורה שבכתב ולא ניתן להבין אפילו פרק אחד בתורה שבכתב ללא תורה שבעל פה. ועם כל זאת, בתורה שבכתב אלוקים התייחס לתורה שבעל פה כדבר טבעי שמסר למשה. הנה מה שאלוקים אמר למשה: "כִּי־תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר... וְזָבַחְתָּ מִּבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ. וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ." (דברים יב, כ-כא) -בפסוק זה העוסק בציווי על השחיטה, האלקים אומר כך: אם תאוה נפשך לאכול בשר, עליך לשוחטם. אך לא בכל דרך שתיראה לך, אלא על פי החוקים והכללים "אשר צויתיך עליהם". בכל התורה שבכתב לא נתבארו כלל דיני והלכות שחיטה! אם כן היכן ציוונו?? הנה לשון רש"י בפירושו על התורה: וזבחת כאשר צויתיך - "למדנו שיש צווי בזביחה היאך ישחוט. והן הלכות שחיטה שנאמרו למשה בסיני".</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">2. ויאמר ה' אל משה: עלה אלי ההרה, והיה שם. ואתנה לך את: לוחות האבן, והתורה, והמצוה. (שמות כד, יב) - פרשה זו טעונה הסבר. חז"ל מפרשים את הפסוק, "ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם" (שמות כד:יב): לוחות – אלו עשרת הדברות, תורה – זה מקרא, והמצוה – זו משנה, אשר כתבתי – אלו נביאים וכתובים, להורותם – זה תלמוד, מלמד שכולם נתנו הלכה למשה מסיני" (ברכות ה).</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">מאין לנו שעלינו להקשיב לגדולי הדור ולקבל את התורה שבעל פה מפיהם?</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">אלוקים הוא שקבע שעלינו ללכת בדרכם של חכמי התורה, הפוסקים והדיינים: "וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט: וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ:עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל". - לאחר חורבן בית המקדש עדיין פעלו הסנהדרין וכתבו את הגמרא וביארו את המשניות. הסנהדרין התקיימו עד חתימת הגמרא. לפי ציווים עלינו לנהוג כפי שאלוקים ציווה עלינו שהרי הם החכמים בכל דור שלמדו את התורה והנהיגו את העם, הם אלו שדחו את ישו ואת מוחמד ורק בעזרתם אנו יכולים להבין את התורה ודברי הנביאים. בלי התורה שבעל פה, אנו לא יכולים להבין אפילו ספר כספר דניאל. בלי ההליכה במצוות גדולי הדור לא נדע האם מותר או אסור להדליק מנורה בשבת. אלוקים נתן לנו תורה לכל הדורות ורק חכמי התורה מנהיגים אותנו במצוות התורה לפי פני הדור.</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">מדוע נכתבה התורה שבעל פה ולמה יש בה מחלוקות?</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">משום שהתורה שבעל פה נועדה להיות בעל פה עד שבעוונותינו הרבים נאלצנו לכתוב אותה בגלל הפורענויות ושינוי השפה ובמהלך הדורות השתבשה ע"י פני הדור המשתבשים מן הקודש אל החול. לכן חכמים בכל דור ודור היו צריכים ליישב מחלוקות ולכתוב הלכות ברורות כפי שהורו חכמים שקדמו להם. לא מדובר על מצוות מעשיות כמו ציצית או תפילין או אתרוג בסוכות אלא פרטי המצוות כמו צורת השחיטה או הלכות שבת (בזמני הסנהדרין למשל, לא היו מנורות. כיום תקנו הלכות מסוימות לשבת בגלל המנורות).</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">למה הסנהדרין הוסיפו מצוות כמו איסור אכילת בשר עוף בחלב?</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">כדי שלא נעבור על מצוות התורה שהרי מצוות חכמים נועדו להגן על מצוות התורה. אם מצוות התורה היא לא לאכול חלב לאחר אכילת בשר בקר וראו הסנהדרין באותם הדורות שמתבלבלים בני העם בין בשר בקר לבין בשר עוף וחוטאים בזה אז סנהדרין יתקנו מצווה שאסור לאכול חלב גם לאחר אכילת בשר עוף וזאת כדי שלא יטעו האנשים ויגיעו משם לידי אכילת חלב לאחר אכילת בשר בקר. הדבר דומה לחקיקת חוקי התנועה שנועדו למנוע "תאונות" ו"טעויות". פעם היו נוסעים בכרכרות וסוסים ויתכן שלא היו קורות הרבה תאונות כי מרכבה אחת היתה עוצרת לפני השניה כשראתה אותה באופק כדי לתת לה לעבור אך כאשר התרבו התאונות "והכרכרות" החליטו להציב שוטרי תנועה ועונשים על מי שלא עוצר בעיתים מסוימים, גם כאשר בעיתים אלה אין נפש חיה באופק.</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">כתוב בתורה שלא תגרע ולא תוסיף על המצוות, אז כיצד הסנהדרין הוסיפו מצוות?</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">כשכתוב בתורה "לא תוסיף ולא תגרע" מדובר על המצוות המעשיות כגון תפילין וציצית וארבעת המינים בסוכות וכדו' ומצוות כגון אלה לא הוסיפו חכמים. האם אני יכול לבקש תוספת בניה של חדר נוסף בדירתי כדי להניח בו מכונת כביסה לאחר מכן? ודאי שכן. אך האם אני יכול לפנות לעיריה כדי לבקש אישור לתוספת בניה בביתי למכונת כביסה? בטוחני שלא אוכל, זאת מכיוון שמכונת הכביסה אינה חלק מהדירה. כנ"ל עם מצוות חכמים לעומת מצוות התורה שבכתב. החכמים קבעו למצוותיהם גדרים שונים ומסגרות שונות ואפילו עונשים שונים ממצוות התורה. מצוות חכמים אינם חוקים כמו החוקים של התורה שבכתב אלא חוקים שנועדו כדי להגן על מצוות התורה שבכתב. למשל, אם יש לאדם ספק אם אם שכח לקיים מצוה מן התורה (כגון הנחת תפילין) אזי חובה עליו להניח תפילין שוב משום שזו מצוות התורה אך אם לאדם יש ספק אם שכח לקיים מצוות חכמים אז לא צריך לחזור ולקיימה כי זו מצוות חכמים ולא מצוות התורה. ההבדל בא לידי ביטוי בדוגמאות רבות.</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">אז מדוע צריך להקשיב למצוות תורה שבעל פה אם כך?</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">אלוקים נתן נבואות בתורה וצפה מה יהיו פני הדור, לכן הוא ציווה עלינו בתורה שבכתב לנהוג כמצוות החכמים שיהיו בכל דור שהם שיתקנו תקנות בכל דור כדי לשמור על מצוות התורה שבכתב לפי פני הדור. כל מי שעובר על מצוות חכמים עובר בעקיפין על מצוות תורה שבכתב "ועשה ככל אשר יורוך". אנו מבקשים מאלוקים מידי בוקר בברכות השחר "ואל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון". אדם שמביא עליו ניסיון כשעובר על מצוות חכמים, האין אתה חושב שיגיע בסוף לידי בזיון משמיים? האם חוכמתו וגדולתו יכולה לבטל את מצוות הפוסקים לומדי התורה שקדמו לו?</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">אני לא אטעה בין אכילת בשר עוף לאכילת בשר בקר אז מותר לי להתעלם מהציווים של מצוות חכמים ולקיים רק את מצוות התורה שבכתב?</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">לא. ראשית, בכל פעם שאתה עובר על מצוות חכמים, אתה עובר על מצווה מהתורה שבכתב "עשה ככל אשר יורוך" כך שעברת על מצוות תורה שבכתב בין כה וכה. אמרת שלא תטעה לעבור על מצוות תורה שבכתב, הדבר דומה לחוקי התנועה האוסרים לעבור ברמזור אדום. מדוע נאסר לעבור ברמזור אדום? התשובה פשוטה: כדי למנוע תאונות כגון התנגשות בין שתי מכוניות המגיעות מנתיבים שונים. אך מה יקרה כאשר תיסע לך באזור מסוים בבני ברק בחמש לפנות בוקר ותראה רמזור אדום לפניך אך שום מכונית לא נראית משום כיוון באופק? האם תעבור ברמזור אדום אך ורק משום שאתה מבין מדוע חקקו את האיסור וכעת אתה בטוח שאין סיכון בעבירה על חוק זה? הבה נניח שעברת על החוק אך לפתע תפס אותך שוטר שראה אותך עובר ברמזור האדום. מה תוכל לומר לו? האם תאמר לו ש"לא היתה מכונית בכיוון האחר ולכן היה הדבר מותר מכיוון שלא היתה סכנה בעבירה על חוק זה כעת?" האם תתן את אותו התירוץ לשופט והאם אתה באמת חושב שתצא זכאי בדין?</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">כעת חשוב על הנמשל, אתה צועד למרכול שליד ביתך וקונה משם ממרח בשר של עוף, אכלת ממנו וכעת ברצונך לשתות כוס חלב. אתה יודע שחכמים פסקו מצווה זו כדי שלא תטעה לאכול חלב לאחר אכילת בשר בקר אך אתה יודע שאכלת כעת בשר עוף ואין חשש לעבור על האיסור! הבה נניח ששתית את כוס החלב ואלוקים צפה בך במעשה זה כפי שצפה בך משחר היוולדך "וכל מעשיך בספר נכתבים". מה תאמר לו בעולם הבא כאשר יפסוק את הדין, "אבל זה היה חלב לאחר בשר עוף ולא הסתכנתי בעבירת אכילת חלב לאחר אכילת בשר בקר, לכן עברתי על חוקי חכמים?" בהצלחה.</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;"> </p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px;">המאמר פורסם בחסות <a href="https://www.levtov.net/">כתיבה של ספר התורה</a></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
האם המצוות נצחיות ושייכות לכל דור ודור? ומי אמר שאנחנו צריכים לקיים את אותן המצוות לאורך כל הדורות? האם המצוות נצחיות ושייכות לכל דור ודור? ומי אמר שאנחנו צריכים לקיים את אותן המצוות לאורך כל הדורות? מאת דניאל בלס אלוקים אמר: (ד,מ) וְשָׁמַרְתָּ אֶת-חֻקָּיו וְאֶת-מִצְווֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ--וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים." על עם ישראל מוטל לשמור את חוקי התורה לכל הדורות (לכל הימים) ולהורישם לבניהם אחריהם. מאין לנו שיש תורה שבעל פה? 1. מהתורה שבכתב. כתוב בה: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" - מהי מזוזה? מה צריך לכתוב בתוכה? כיצד בעצם צריך לכתוב את הקלף המונח בתוכה? מה דקדוקי האותיות? היכן המזוזה צריכה להיות ממוקמת? האם גם גוי יכול לכתוב לנו מזוזה ותחשב זו לכשרה? 2. כתוב בתורה שבכתב "והיו לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך" - אני שואל כאן שאלה בסיסית: כאשר ירד משה מהר סיני עם התורה (והפסוק הזה בין השאר), לא באו אליו בני ישראל ושאלו אותו "מהן טוטפות? באיזו צורה? ממה הן צריכות להיות עשויות? איפה על היד, מה זה בין העיניים, זה לא יפריע לראות?" 3. על השבת נאמר: "לא תעשה כל מלאכה". מהי "מלאכה"? לחרוש בשדה, למיין פרי, ואולי לחתוך סלט? 4. על מצוות הציצית נאמר "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך"? - האם ניתן להבין מכאן כיצד תיראה ציצית ומתי ללבוש אותה או מתי היא פסולה? ברור לוגית לכל בר דעת שנתנה תורה שבעל פה עם תורה שבכתב. האם יש פסוקים בתורה שבכתב המדברים על תורה שבעל פה? למען האמת לא צריך כאלו פסוקים מכיוון שהדברים מובנים מאליהם. התורה שבעל פה הינה חלק אינטגרלי מהתורה שבכתב ולא ניתן להבין אפילו פרק אחד בתורה שבכתב ללא תורה שבעל פה. ועם כל זאת, בתורה שבכתב אלוקים התייחס לתורה שבעל פה כדבר טבעי שמסר למשה. הנה מה שאלוקים אמר למשה: "כִּי־תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר... וְזָבַחְתָּ מִּבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ. וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ." (דברים יב, כ-כא) -בפסוק זה העוסק בציווי על השחיטה, האלקים אומר כך: אם תאוה נפשך לאכול בשר, עליך לשוחטם. אך לא בכל דרך שתיראה לך, אלא על פי החוקים והכללים "אשר צויתיך עליהם". בכל התורה שבכתב לא נתבארו כלל דיני והלכות שחיטה! אם כן היכן ציוונו?? הנה לשון רש"י בפירושו על התורה: וזבחת כאשר צויתיך - "למדנו שיש צווי בזביחה היאך ישחוט. והן הלכות שחיטה שנאמרו למשה בסיני". 2. ויאמר ה' אל משה: עלה אלי ההרה, והיה שם. ואתנה לך את: לוחות האבן, והתורה, והמצוה. (שמות כד, יב) - פרשה זו טעונה הסבר. חז"ל מפרשים את הפסוק, "ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם" (שמות כד:יב): לוחות – אלו עשרת הדברות, תורה – זה מקרא, והמצוה – זו משנה, אשר כתבתי – אלו נביאים וכתובים, להורותם – זה תלמוד, מלמד שכולם נתנו הלכה למשה מסיני" (ברכות ה). מאין לנו שעלינו להקשיב לגדולי הדור ולקבל את התורה שבעל פה מפיהם? אלוקים הוא שקבע שעלינו ללכת בדרכם של חכמי התורה, הפוסקים והדיינים: "וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט: וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ:עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל". - לאחר חורבן בית המקדש עדיין פעלו הסנהדרין וכתבו את הגמרא וביארו את המשניות. הסנהדרין התקיימו עד חתימת הגמרא. לפי ציווים עלינו לנהוג כפי שאלוקים ציווה עלינו שהרי הם החכמים בכל דור שלמדו את התורה והנהיגו את העם, הם אלו שדחו את ישו ואת מוחמד ורק בעזרתם אנו יכולים להבין את התורה ודברי הנביאים. בלי התורה שבעל פה, אנו לא יכולים להבין אפילו ספר כספר דניאל. בלי ההליכה במצוות גדולי הדור לא נדע האם מותר או אסור להדליק מנורה בשבת. אלוקים נתן לנו תורה לכל הדורות ורק חכמי התורה מנהיגים אותנו במצוות התורה לפי פני הדור. מדוע נכתבה התורה שבעל פה ולמה יש בה מחלוקות? משום שהתורה שבעל פה נועדה להיות בעל פה עד שבעוונותינו הרבים נאלצנו לכתוב אותה בגלל הפורענויות ושינוי השפה ובמהלך הדורות השתבשה ע"י פני הדור המשתבשים מן הקודש אל החול. לכן חכמים בכל דור ודור היו צריכים ליישב מחלוקות ולכתוב הלכות ברורות כפי שהורו חכמים שקדמו להם. לא מדובר על מצוות מעשיות כמו ציצית או תפילין או אתרוג בסוכות אלא פרטי המצוות כמו צורת השחיטה או הלכות שבת (בזמני הסנהדרין למשל, לא היו מנורות. כיום תקנו הלכות מסוימות לשבת בגלל המנורות). למה הסנהדרין הוסיפו מצוות כמו איסור אכילת בשר עוף בחלב? כדי שלא נעבור על מצוות התורה שהרי מצוות חכמים נועדו להגן על מצוות התורה. אם מצוות התורה היא לא לאכול חלב לאחר אכילת בשר בקר וראו הסנהדרין באותם הדורות שמתבלבלים בני העם בין בשר בקר לבין בשר עוף וחוטאים בזה אז סנהדרין יתקנו מצווה שאסור לאכול חלב גם לאחר אכילת בשר עוף וזאת כדי שלא יטעו האנשים ויגיעו משם לידי אכילת חלב לאחר אכילת בשר בקר. הדבר דומה לחקיקת חוקי התנועה שנועדו למנוע "תאונות" ו"טעויות". פעם היו נוסעים בכרכרות וסוסים ויתכן שלא היו קורות הרבה תאונות כי מרכבה אחת היתה עוצרת לפני השניה כשראתה אותה באופק כדי לתת לה לעבור אך כאשר התרבו התאונות "והכרכרות" החליטו להציב שוטרי תנועה ועונשים על מי שלא עוצר בעיתים מסוימים, גם כאשר בעיתים אלה אין נפש חיה באופק. כתוב בתורה שלא תגרע ולא תוסיף על המצוות, אז כיצד הסנהדרין הוסיפו מצוות? כשכתוב בתורה "לא תוסיף ולא תגרע" מדובר על המצוות המעשיות כגון תפילין וציצית וארבעת המינים בסוכות וכדו' ומצוות כגון אלה לא הוסיפו חכמים. האם אני יכול לבקש תוספת בניה של חדר נוסף בדירתי כדי להניח בו מכונת כביסה לאחר מכן? ודאי שכן. אך האם אני יכול לפנות לעיריה כדי לבקש אישור לתוספת בניה בביתי למכונת כביסה? בטוחני שלא אוכל, זאת מכיוון שמכונת הכביסה אינה חלק מהדירה. כנ"ל עם מצוות חכמים לעומת מצוות התורה שבכתב. החכמים קבעו למצוותיהם גדרים שונים ומסגרות שונות ואפילו עונשים שונים ממצוות התורה. מצוות חכמים אינם חוקים כמו החוקים של התורה שבכתב אלא חוקים שנועדו כדי להגן על מצוות התורה שבכתב. למשל, אם יש לאדם ספק אם אם שכח לקיים מצוה מן התורה (כגון הנחת תפילין) אזי חובה עליו להניח תפילין שוב משום שזו מצוות התורה אך אם לאדם יש ספק אם שכח לקיים מצוות חכמים אז לא צריך לחזור ולקיימה כי זו מצוות חכמים ולא מצוות התורה. ההבדל בא לידי ביטוי בדוגמאות רבות. אז מדוע צריך להקשיב למצוות תורה שבעל פה אם כך? אלוקים נתן נבואות בתורה וצפה מה יהיו פני הדור, לכן הוא ציווה עלינו בתורה שבכתב לנהוג כמצוות החכמים שיהיו בכל דור שהם שיתקנו תקנות בכל דור כדי לשמור על מצוות התורה שבכתב לפי פני הדור. כל מי שעובר על מצוות חכמים עובר בעקיפין על מצוות תורה שבכתב "ועשה ככל אשר יורוך". אנו מבקשים מאלוקים מידי בוקר בברכות השחר "ואל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון". אדם שמביא עליו ניסיון כשעובר על מצוות חכמים, האין אתה חושב שיגיע בסוף לידי בזיון משמיים? האם חוכמתו וגדולתו יכולה לבטל את מצוות הפוסקים לומדי התורה שקדמו לו? אני לא אטעה בין אכילת בשר עוף לאכילת בשר בקר אז מותר לי להתעלם מהציווים של מצוות חכמים ולקיים רק את מצוות התורה שבכתב? לא. ראשית, בכל פעם שאתה עובר על מצוות חכמים, אתה עובר על מצווה מהתורה שבכתב "עשה ככל אשר יורוך" כך שעברת על מצוות תורה שבכתב בין כה וכה. אמרת שלא תטעה לעבור על מצוות תורה שבכתב, הדבר דומה לחוקי התנועה האוסרים לעבור ברמזור אדום. מדוע נאסר לעבור ברמזור אדום? התשובה פשוטה: כדי למנוע תאונות כגון התנגשות בין שתי מכוניות המגיעות מנתיבים שונים. אך מה יקרה כאשר תיסע לך באזור מסוים בבני ברק בחמש לפנות בוקר ותראה רמזור אדום לפניך אך שום מכונית לא נראית משום כיוון באופק? האם תעבור ברמזור אדום אך ורק משום שאתה מבין מדוע חקקו את האיסור וכעת אתה בטוח שאין סיכון בעבירה על חוק זה? הבה נניח שעברת על החוק אך לפתע תפס אותך שוטר שראה אותך עובר ברמזור האדום. מה תוכל לומר לו? האם תאמר לו ש"לא היתה מכונית בכיוון האחר ולכן היה הדבר מותר מכיוון שלא היתה סכנה בעבירה על חוק זה כעת?" האם תתן את אותו התירוץ לשופט והאם אתה באמת חושב שתצא זכאי בדין? כעת חשוב על הנמשל, אתה צועד למרכול שליד ביתך וקונה משם ממרח בשר של עוף, אכלת ממנו וכעת ברצונך לשתות כוס חלב. אתה יודע שחכמים פסקו מצווה זו כדי שלא תטעה לאכול חלב לאחר אכילת בשר בקר אך אתה יודע שאכלת כעת בשר עוף ואין חשש לעבור על האיסור! הבה נניח ששתית את כוס החלב ואלוקים צפה בך במעשה זה כפי שצפה בך משחר היוולדך "וכל מעשיך בספר נכתבים". מה תאמר לו בעולם הבא כאשר יפסוק את הדין, "אבל זה היה חלב לאחר בשר עוף ולא הסתכנתי בעבירת אכילת חלב לאחר אכילת בשר בקר, לכן עברתי על חוקי חכמים?" בהצלחה. המאמר פורסם בחסות כתיבה של ספר התורה נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI