דף הבית
אינדקס עסקים
הכותבים הפעילים ביותר
המאמרים הניצפים ביותר
תגיות פופולריות
תנאי שימוש
צור קשר
דף הבית
דתות
למדו את ילדיכם, לנתח, להבחין ולהבדיל
פרסום המאמר באתרך
פרסום המאמר באתרך
באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף
לתנאי השימוש
.בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו,
וכן פרטים אודות כותב המאמר
. כמו כן יש לכלול
קישור לאתר
מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com)
.
בחזרה למאמר
כותרת המאמר:
תקציר המאמר:
כיוון חשיבה זה, ובעקביות האדם, רואה, שומע ,חווה, לומד ואוסף מידע ללא הרף. נכס יקר ערך הוא: יכולת ניתוח הדברים אותם הוא קולט. אדם הניחן ביכולת זו, מפעיל מחשבה אשר בודקת, חוקרת, מבקרת, מבררת בין טוב לרע ולבסוף מגיעה להסקת מסקנות ולימוד לקח למעשה. יכולת שכזו מובילה ומרוממת את האדם לאיכות אחרת ולדרגה רוחנית גבוהה יותר. הוא איננו סתם "נגרר" ו"עושה מה שכולם עושים", אלא מנתח את הדברים במלאכת הבורר בין הבר לתבן. מברר הוא בין טוב לרע, בין הנכון לשגוי, בין הראוי למה שאינו, בין מה שחן אמיתי לו לבין
מילות מפתח:
קישור ישיר למאמר:
גירסת HTML:
<html> <head> <title>למדו את ילדיכם, לנתח, להבחין ולהבדיל</title> <meta name="description" content="כיוון חשיבה זה, ובעקביות האדם, רואה, שומע ,חווה, לומד ואוסף מידע ללא הרף. נכס יקר ערך הוא: יכולת ניתוח הדברים אותם הוא קולט. אדם הניחן ביכולת זו, מפעיל מחשבה אשר בודקת, חוקרת, מבקרת, מבררת בין טוב לרע ולבסוף מגיעה להסקת מסקנות ולימוד לקח למעשה. יכולת שכזו מובילה ומרוממת את האדם לאיכות אחרת ולדרגה רוחנית גבוהה יותר. הוא איננו סתם "נגרר" ו"עושה מה שכולם עושים", אלא מנתח את הדברים במלאכת הבורר בין הבר לתבן. מברר הוא בין טוב לרע, בין הנכון לשגוי, בין הראוי למה שאינו, בין מה שחן אמיתי לו לבין"> <meta name="keywords" content="חינוך, ילדים, הורות, חינוך ילדים, שבת"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>למדו את ילדיכם, לנתח, להבחין ולהבדיל</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="למדו את ילדיכם, לנתח, להבחין ולהבדיל" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author8341.aspx ">יואל כץ</a></strong><br/> <br/><p>למדו את ילדיכם, לנתח, להבחין ולהבדיל</p> <p>יכולת זו של ניתוח דברים, יכולת נרכשת היא. תלויה היא בהרגל של הפניית תשומת הלב</p> <p>לכיוון חשיבה זה, ובעקביות</p> <p>האדם, רואה, שומע ,חווה, לומד ואוסף מידע ללא הרף. נכס יקר ערך הוא: יכולת ניתוח הדברים</p> <p>אותם הוא קולט.</p> <p>אדם הניחן ביכולת זו, מפעיל מחשבה אשר בודקת, חוקרת, מבקרת, מבררת בין טוב לרע ולבסוף</p> <p>מגיעה להסקת מסקנות ולימוד לקח למעשה.</p> <p>יכולת שכזו מובילה ומרוממת את האדם לאיכות אחרת ולדרגה רוחנית גבוהה יותר. הוא איננו סתם</p> <p>"נגרר" ו"עושה מה שכולם עושים", אלא מנתח את הדברים במלאכת הבורר בין הבר לתבן. מברר</p> <p>הוא בין טוב לרע, בין הנכון לשגוי, בין הראוי למה שאינו, בין מה שחן אמיתי לו לבין שקר החן, אותו</p> <p>שהנפש היפה סולדת ממנו.</p> <p>במקביל וכהמשך לנתיב זה, אדם זה בוחן תדיר את דרכיו ומעשיו הוא, האם ראויים הם, ואינו עושה</p> <p>דברים "סתם כך".</p> <p>המבדיל בין קודש לחול</p> <p>למדונו רבותינו, שהטעם אשר בשלו נקבעה ההבדלה בתפילת ערבית של מוצאי שבת בין הקודש</p> <p>לבין החול בברכת "חונן הדעת", בה אומרים אנו "אתה חוננתנו" הוא כי "אם אין דעת – הבדלה</p> <p>מנין". זהו תפקידה של הדעת, "להבחין ולהבדיל". ואם דעת קנית – מה חסרת, אך אם חלילה</p> <p>דעת חסרת...</p> <p>יכולת זו של ניתוח דברים, יכולת נרכשת היא. תלויה היא בהרגל של הפניית תשומת הלב לכיוון</p> <p>חשיבה זה, ובעקביות.</p> <p>לנתח את הסיפור</p> <p>לכן, בעת בה אנו מספרים מעשה כלשהו, נרגיל את הילדים למחשבה ולתגובה, ונעודד אותם לכך.</p> <p>"מה, לדעתכם, ניתן ללמוד מהסיפור?", "האם כך ראוי לנהוג, או לא? ומדוע?", "מה הייתה כוונתו</p> <p>של פלוני המוזכר בסיפור, והאם מחשבה זו נכונה היא?", "כיצד אפשר לתקן את המצב שנקלעו</p> <p>אליו 'גיבורי' סיפורנו?", "מה אתם הייתם עושים במצב כזה?".</p> <p>כיוון מחשבה מפתיע</p> <p>אני מכין אתכם מראש לכך, שהתשובות שתשמעו מפיהם יפתיעו אתכם עד מאד. לפעמים הם</p> <p>שמים לב ומתרכזים בנקודה מסוימת ובפרט שולי, שאנחנו לא נתנו דעתנו עליו די הצורך,</p> <p>ולפעמים הם מציגים כיוון מחשבה שונה לחלוטין.</p> <p>לעיתים, מחמת תמימותם וראייתם הפשוטה והזכה, ללא הדיפלומטיה של המבוגרים, הם אומרים</p> <p>במילים פשוטות את האמת לאמיתה ללא כחל ושרק. הרעיונות שלהם מרגשים עד מאד.</p> <p>הוזמנתי פעם לתלמוד תורה, להשתתף במסיבת סיום חומש של בני שש, ולשאת לפניהם דברים.</p> <p>סיפרתי להם סיפור מרתק ומורכב, בו שילבתי, תוך כדי סיפור, שאלות על החומש הנלמד. לבסוף,</p> <p>כאשר נפרדתי מהם, ביקשתי שיכתבו לי על דף נייר מה לדעתם ניתן ללמוד מהסיפור, וישלחו את</p> <p>הדפים אלי הביתה, ומי שיכתוב דברים נאים אתגמל אותו בפרס קטן.</p> <p>מה אומר לכם? הם עשו כאשר ביקשתי, והתשובות שקיבלתי מהם היו מרגשות עד כדי כך שהן</p> <p>גרמו לי לתחושת צמרמורת עזה. גם עתה, לאחר תקופה ארוכה, כשאני נזכר בהן חוזרת אותה</p> <p>תחושת צמרמורת המלווה בבושה לנוכח ראייתם התמימה, החודרת והאמיתית, ללא כחל ושרק,</p> <p>טיוח וייפוי.</p> <p>אך אם איננו מגרים ומאתגרים לחשוב ולנתח, הילד עשוי ללמוד ולהתרגל לשתק ולאבן את</p> <p>מחשבתו, ולא להפעילה. כדרכם של איברי הגוף, שאם אין מפעילים אותם, הם מתנוונים והולכים,</p> <p>חלילה.</p> <p>אך אם נרגיל אותו לחשיבה מנתחת, יהפוך הרגל זה לקניין עצמי שלו.</p> <p>מנקודה זו ואילך הדרך למחשבה יצירתית, ולאחר מכן להפוך לאישיות יצירתית, אינה ארוכה.</p> <p>הורים יקרים, עצרו למספר דקות, התבוננו ותכננו כיצד לעשות זאת. הרגילו את הילדים להעמיק,</p> <p>לדון בסיפור ובמסר היוצא ממנו. אתם והם תצאו נשכרים!</p> <p>הרב דוד פיירמן הוא מרצה בנושאי חינוך ילדים</p> <p>המאמר פורסם בחסות <a href="https://www.olam-jew.com/tikimy/">תיק לספר תורה</a></p> <br /> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>
גירסת טקסט:
למדו את ילדיכם, לנתח, להבחין ולהבדיל למדו את ילדיכם, לנתח, להבחין ולהבדיל יכולת זו של ניתוח דברים, יכולת נרכשת היא. תלויה היא בהרגל של הפניית תשומת הלב לכיוון חשיבה זה, ובעקביות האדם, רואה, שומע ,חווה, לומד ואוסף מידע ללא הרף. נכס יקר ערך הוא: יכולת ניתוח הדברים אותם הוא קולט. אדם הניחן ביכולת זו, מפעיל מחשבה אשר בודקת, חוקרת, מבקרת, מבררת בין טוב לרע ולבסוף מגיעה להסקת מסקנות ולימוד לקח למעשה. יכולת שכזו מובילה ומרוממת את האדם לאיכות אחרת ולדרגה רוחנית גבוהה יותר. הוא איננו סתם "נגרר" ו"עושה מה שכולם עושים", אלא מנתח את הדברים במלאכת הבורר בין הבר לתבן. מברר הוא בין טוב לרע, בין הנכון לשגוי, בין הראוי למה שאינו, בין מה שחן אמיתי לו לבין שקר החן, אותו שהנפש היפה סולדת ממנו. במקביל וכהמשך לנתיב זה, אדם זה בוחן תדיר את דרכיו ומעשיו הוא, האם ראויים הם, ואינו עושה דברים "סתם כך". המבדיל בין קודש לחול למדונו רבותינו, שהטעם אשר בשלו נקבעה ההבדלה בתפילת ערבית של מוצאי שבת בין הקודש לבין החול בברכת "חונן הדעת", בה אומרים אנו "אתה חוננתנו" הוא כי "אם אין דעת – הבדלה מנין". זהו תפקידה של הדעת, "להבחין ולהבדיל". ואם דעת קנית – מה חסרת, אך אם חלילה דעת חסרת... יכולת זו של ניתוח דברים, יכולת נרכשת היא. תלויה היא בהרגל של הפניית תשומת הלב לכיוון חשיבה זה, ובעקביות. לנתח את הסיפור לכן, בעת בה אנו מספרים מעשה כלשהו, נרגיל את הילדים למחשבה ולתגובה, ונעודד אותם לכך. "מה, לדעתכם, ניתן ללמוד מהסיפור?", "האם כך ראוי לנהוג, או לא? ומדוע?", "מה הייתה כוונתו של פלוני המוזכר בסיפור, והאם מחשבה זו נכונה היא?", "כיצד אפשר לתקן את המצב שנקלעו אליו 'גיבורי' סיפורנו?", "מה אתם הייתם עושים במצב כזה?". כיוון מחשבה מפתיע אני מכין אתכם מראש לכך, שהתשובות שתשמעו מפיהם יפתיעו אתכם עד מאד. לפעמים הם שמים לב ומתרכזים בנקודה מסוימת ובפרט שולי, שאנחנו לא נתנו דעתנו עליו די הצורך, ולפעמים הם מציגים כיוון מחשבה שונה לחלוטין. לעיתים, מחמת תמימותם וראייתם הפשוטה והזכה, ללא הדיפלומטיה של המבוגרים, הם אומרים במילים פשוטות את האמת לאמיתה ללא כחל ושרק. הרעיונות שלהם מרגשים עד מאד. הוזמנתי פעם לתלמוד תורה, להשתתף במסיבת סיום חומש של בני שש, ולשאת לפניהם דברים. סיפרתי להם סיפור מרתק ומורכב, בו שילבתי, תוך כדי סיפור, שאלות על החומש הנלמד. לבסוף, כאשר נפרדתי מהם, ביקשתי שיכתבו לי על דף נייר מה לדעתם ניתן ללמוד מהסיפור, וישלחו את הדפים אלי הביתה, ומי שיכתוב דברים נאים אתגמל אותו בפרס קטן. מה אומר לכם? הם עשו כאשר ביקשתי, והתשובות שקיבלתי מהם היו מרגשות עד כדי כך שהן גרמו לי לתחושת צמרמורת עזה. גם עתה, לאחר תקופה ארוכה, כשאני נזכר בהן חוזרת אותה תחושת צמרמורת המלווה בבושה לנוכח ראייתם התמימה, החודרת והאמיתית, ללא כחל ושרק, טיוח וייפוי. אך אם איננו מגרים ומאתגרים לחשוב ולנתח, הילד עשוי ללמוד ולהתרגל לשתק ולאבן את מחשבתו, ולא להפעילה. כדרכם של איברי הגוף, שאם אין מפעילים אותם, הם מתנוונים והולכים, חלילה. אך אם נרגיל אותו לחשיבה מנתחת, יהפוך הרגל זה לקניין עצמי שלו. מנקודה זו ואילך הדרך למחשבה יצירתית, ולאחר מכן להפוך לאישיות יצירתית, אינה ארוכה. הורים יקרים, עצרו למספר דקות, התבוננו ותכננו כיצד לעשות זאת. הרגילו את הילדים להעמיק, לדון בסיפור ובמסר היוצא ממנו. אתם והם תצאו נשכרים! הרב דוד פיירמן הוא מרצה בנושאי חינוך ילדים המאמר פורסם בחסות תיק לספר תורה נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר
לכותבי מאמרים
התחבר
הרשמה למערכת
שחזור סיסמה
מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש
© כל הזכויות שמורות לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
שיווק באינטרנט
על ידי WSI