דף הבית
אינדקס עסקים
הכותבים הפעילים ביותר
המאמרים הניצפים ביותר
תגיות פופולריות
תנאי שימוש
צור קשר
דף הבית
פרשת השבוע
תנו רבנן ההולך לבית האבל אם היה לבו גס בו יברוהו על מטות כפויות
פרסום המאמר באתרך
פרסום המאמר באתרך
באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף
לתנאי השימוש
.בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו,
וכן פרטים אודות כותב המאמר
. כמו כן יש לכלול
קישור לאתר
מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com)
.
בחזרה למאמר
כותרת המאמר:
תקציר המאמר:
תנו רבנן ההולך לבית האבל אם היה לבו גס בו יברוהו על מטות כפויות (מועד קטן דף כו׳ עמוד ב,) ועוד הא דאמר רבי יהודה בראשונה היו מייחדין את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם כניסתן לחופה כד
מילות מפתח:
קישור ישיר למאמר:
גירסת HTML:
<html> <head> <title>תנו רבנן ההולך לבית האבל אם היה לבו גס בו יברוהו על מטות כפויות</title> <meta name="description" content="תנו רבנן ההולך לבית האבל אם היה לבו גס בו יברוהו על מטות כפויות (מועד קטן דף כו׳ עמוד ב,) ועוד הא דאמר רבי יהודה בראשונה היו מייחדין את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם כניסתן לחופה כד"> <meta name="keywords" content="יהדות, תורה, רוחניות"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>תנו רבנן ההולך לבית האבל אם היה לבו גס בו יברוהו על מטות כפויות</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="תנו רבנן ההולך לבית האבל אם היה לבו גס בו יברוהו על מטות כפויות" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author9576.aspx ">Yafator</a></strong><br/> <br/><p><strong id="docs-internal-guid-ab5c829a-7fff-eb6b-77db-13b7f4ea9b5b"><br /></strong></p> <ol> <li > <p>תנו רבנן ההולך לבית האבל אם היה לבו גס בו יברוהו על מטות כפויות (מועד קטן דף כו׳ עמוד ב,) ועוד הא דאמר רבי יהודה בראשונה היו מייחדין את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם כניסתן לחופה כדי שיהא לבו גס בה (כתובות דף יב׳ עמוד א׳), וגס משמע שם רגיל, וכאן ר״ל שיהיו בעיניו כל יום כחדשים, כי ההתחדשות תעורר המחשבה.</p> </li> <li > <p>מעשה שבא רבי אלעזר ברבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על חמור ומטייל על שפת נהר, ושמח שמחה גדולה, והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.</p> </li> </ol> <p>נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר, אמר לו שלום עליך רבי, ולא החזיר לו שלום, אמר לו ריקה, כמה מכוער אותו האיש, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך, אמר לו איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.</p> <p><a href="http://vitaminim.org/1/index.php?topic=15649.0">כנסו למידע כאן תפילת תודה לבורא עולם להורדה</a></p> <p>כיון שידע בעצמו שחטא, ירד מן החמור ונשתטח לפניו, ואמר לו נעניתי לך מחול לי, אמר לו איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית.</p> <p>היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו, יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו שלום עליך רבי רבי, מורי מורי, אמר להם למי אתם קורין רבי רבי, אמרו לו לזה שמטייל אחריך, אמר להם אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל, אמרו לו מפני מה, אמר להם כך וכך עשה לי, אמרו לו אף על פי כן, מחול לו שאדם גדול בתורה הוא, אמר להם בשבילכם הריני מוחל לו, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.</p> <p>מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש, לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז, ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות (תענית דף כ׳ עמוד ב׳).</p> <p>ואגב אורחא היה נראה לי לשאול, איך אפשר כולי האי דעביד כך הצדיק, אף שלבו גס היה עליו בתלמודו, הן אמר רבי חלבו אמר רב הונא (ברכות דף ו׳ עמוד ב,), כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום, שנאמר בקעו שלום ורדפהו (תחלים פרק לד׳ פסוק טו׳), ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן שנאמר, ואתם בערתם הפרם גזלת העני בבתיכם V - : 7 I I •״:״.״ - ••••% :•• - ״.״ V •• T : • T</p> <p>(ישעיהו פרק ג׳ פסוק יד׳), ועוד איך יקרא רבי אלעזר לבר ישראל ריקא, ועוד למי שמקדם פניו בשלום, וגם מה עניין אנשי עירו לדבר בגנותם.</p> <p>והנלע״ד לומר מהא דאמר החכם מכל האדם, חכמת אדם תאיר פניו</p> <p>TT • T TT " J T 1</p> <p>(קהלת פרק ח׳ פסוק א׳), ואמרו חכמים בשעה שעוסקין בתורה ובמצות הקדוש ברוך הוא מאיר פניהם (פסיקתא זוטרתא שם), וזה ההלך חשך תוארו וכתיב בתריה ועז פניו ןשנא (שם), ואמר רבה בר רב הונא, כל אדם שיש לו עזות פנים מותר לקרותו רשע, שנאמר העז איש רשע בפניו</p> <p>654ואינו שמח בהוראה, 655בו׳שא בעל עם חברו, ומכריעו* לכף ץכות, (משלי פרק כא׳ פסוק כט׳), רב נחמן בר יצחק אמר מותר לשנאותו, שנאמר ועז פניו ישנא, אל תקרי ישנא אלא ישנא (תענית דף ז׳ עמוד ב׳).</p> <p>8 I 7 V : T T : .•״ V I Z V : • V</p> <p>הנה רב הונא שדיבר לעיל בחיוב הקדמת השלום, גם אומר לך הכא שאם תוארו רע מותר לשנוא אותו, ורבי אלעזר לא ראה כיעור בסתם אלא כיעור פנימי, ולזו הסיבה שאל לו איך אנשי עירו האם מכוערים הם במעשיהם, ומהם למד לרוע, ואפילו הכי לא עביד כיאות רבי אלעזר, יען יש לחכם לקרב הרחוק, ואפשר להמליץ בזה הפסוק שלום שלום לרחוק (ישעיהו פרק נז׳ פסוק יט,), היינו שיש לענות בשלום למי שהקדים בשלום, גם לרחוק.</p> <p><a href="http://vitaminim.org/1/index.php?topic=26051.0">כנסו לקרוא על פתגמים על שמחה</a></p> <ol> <li > <p>כדאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין יריכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו (יבמות דף קט׳ עמוד ב׳), ונלע״ד לא שנה כל מורה הוראה.</p> </li> </ol> <p>655והעיקר שיהא נושא עם חברו בעול התורה, כדהוה ברבי פרידא דהוה ליה ההוא תלמידא דתני ליה ארבע מאה זימני וגמר, וחד יומא הדר ותנא ליה ארבע מאה זימני אחריני (עירובין דף נד׳ עמוד ב׳).</p> <p>657ומעמידו* על האמת,</p> <p>ומעמידו על השלום,ומרדשב לבו בתלמודו,שואל ומשיב שומע ומוסיף, 660 הלומד על מנת ללמד והלומד על מנת לעשות, 661 המחכים ״J T J - •• - ,I"״״ 5 " " " "J" T J - •• "J "</p> <p>את רבו.</p> <ol> <li > <p>כיון דהקדים שואל, צ״ל דברב שואל לתלמיד מיירי, ראם לא כן היה לו להקדים שומע, שאי אפשר לתלמיד לשאול טרם שמע, וכך הוא העניין, ששואל לתלמיד כדי לחדדו, ובאין לתלמיד מה להשיב משיב הוא, ואם ענה התלמיד, שומע לו ועל פי רוב יש מה להוסיף על דברי התלמיד.</p> </li> </ol> <p>ואף כי אינו מוכרח כך הוא היותר נראה, כי אפשר גם כולו בתלמיד מיירי, כגון ששואל ממה ששמע, ואם שואלו הרב או חברו משיב לו, אך אם שמע ולא ירד לסוף דעתו של שואל, מוסיף לשאול ואינו בוש שלא ירד לסוף דעתו, יען דלא הביישן למד (לעיל פרק ב׳ משנה ה׳).</p> <p>דאינו מחזיק טובה לעצמו כדאמר לעייל, ובזה העיקר כי מבלעדי שילמד לתלמידים, אין מסירת התורה ורוב הטובות שיושפעו ממנה, וכלול בו גם הלומד על מנת לעשות, יען אין לך עשיה גדולה יותר מללמד, אבל לא כל הלומד על מנת לעשות, נמצא שיהא ראוי גם ללמד, לא שאינו חפץ בכך, אלא מצד תכונות עצמו.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>
גירסת טקסט:
תנו רבנן ההולך לבית האבל אם היה לבו גס בו יברוהו על מטות כפויות תנו רבנן ההולך לבית האבל אם היה לבו גס בו יברוהו על מטות כפויות (מועד קטן דף כו׳ עמוד ב,) ועוד הא דאמר רבי יהודה בראשונה היו מייחדין את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם כניסתן לחופה כדי שיהא לבו גס בה (כתובות דף יב׳ עמוד א׳), וגס משמע שם רגיל, וכאן ר״ל שיהיו בעיניו כל יום כחדשים, כי ההתחדשות תעורר המחשבה. מעשה שבא רבי אלעזר ברבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על חמור ומטייל על שפת נהר, ושמח שמחה גדולה, והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה. נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר, אמר לו שלום עליך רבי, ולא החזיר לו שלום, אמר לו ריקה, כמה מכוער אותו האיש, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך, אמר לו איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית. כנסו למידע כאן תפילת תודה לבורא עולם להורדה כיון שידע בעצמו שחטא, ירד מן החמור ונשתטח לפניו, ואמר לו נעניתי לך מחול לי, אמר לו איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית. היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו, יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו שלום עליך רבי רבי, מורי מורי, אמר להם למי אתם קורין רבי רבי, אמרו לו לזה שמטייל אחריך, אמר להם אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל, אמרו לו מפני מה, אמר להם כך וכך עשה לי, אמרו לו אף על פי כן, מחול לו שאדם גדול בתורה הוא, אמר להם בשבילכם הריני מוחל לו, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן. מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש, לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז, ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות (תענית דף כ׳ עמוד ב׳). ואגב אורחא היה נראה לי לשאול, איך אפשר כולי האי דעביד כך הצדיק, אף שלבו גס היה עליו בתלמודו, הן אמר רבי חלבו אמר רב הונא (ברכות דף ו׳ עמוד ב,), כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום, שנאמר בקעו שלום ורדפהו (תחלים פרק לד׳ פסוק טו׳), ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן שנאמר, ואתם בערתם הפרם גזלת העני בבתיכם V - : 7 I I •״:״.״ - ••••% :•• - ״.״ V •• T : • T (ישעיהו פרק ג׳ פסוק יד׳), ועוד איך יקרא רבי אלעזר לבר ישראל ריקא, ועוד למי שמקדם פניו בשלום, וגם מה עניין אנשי עירו לדבר בגנותם. והנלע״ד לומר מהא דאמר החכם מכל האדם, חכמת אדם תאיר פניו TT • T TT " J T 1 (קהלת פרק ח׳ פסוק א׳), ואמרו חכמים בשעה שעוסקין בתורה ובמצות הקדוש ברוך הוא מאיר פניהם (פסיקתא זוטרתא שם), וזה ההלך חשך תוארו וכתיב בתריה ועז פניו ןשנא (שם), ואמר רבה בר רב הונא, כל אדם שיש לו עזות פנים מותר לקרותו רשע, שנאמר העז איש רשע בפניו 654ואינו שמח בהוראה, 655בו׳שא בעל עם חברו, ומכריעו* לכף ץכות, (משלי פרק כא׳ פסוק כט׳), רב נחמן בר יצחק אמר מותר לשנאותו, שנאמר ועז פניו ישנא, אל תקרי ישנא אלא ישנא (תענית דף ז׳ עמוד ב׳). 8 I 7 V : T T : .•״ V I Z V : • V הנה רב הונא שדיבר לעיל בחיוב הקדמת השלום, גם אומר לך הכא שאם תוארו רע מותר לשנוא אותו, ורבי אלעזר לא ראה כיעור בסתם אלא כיעור פנימי, ולזו הסיבה שאל לו איך אנשי עירו האם מכוערים הם במעשיהם, ומהם למד לרוע, ואפילו הכי לא עביד כיאות רבי אלעזר, יען יש לחכם לקרב הרחוק, ואפשר להמליץ בזה הפסוק שלום שלום לרחוק (ישעיהו פרק נז׳ פסוק יט,), היינו שיש לענות בשלום למי שהקדים בשלום, גם לרחוק. כנסו לקרוא על פתגמים על שמחה כדאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין יריכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו (יבמות דף קט׳ עמוד ב׳), ונלע״ד לא שנה כל מורה הוראה. 655והעיקר שיהא נושא עם חברו בעול התורה, כדהוה ברבי פרידא דהוה ליה ההוא תלמידא דתני ליה ארבע מאה זימני וגמר, וחד יומא הדר ותנא ליה ארבע מאה זימני אחריני (עירובין דף נד׳ עמוד ב׳). 657ומעמידו* על האמת, ומעמידו על השלום,ומרדשב לבו בתלמודו,שואל ומשיב שומע ומוסיף, 660 הלומד על מנת ללמד והלומד על מנת לעשות, 661 המחכים ״J T J - •• - ,I"״״ 5 " " " "J" T J - •• "J " את רבו. כיון דהקדים שואל, צ״ל דברב שואל לתלמיד מיירי, ראם לא כן היה לו להקדים שומע, שאי אפשר לתלמיד לשאול טרם שמע, וכך הוא העניין, ששואל לתלמיד כדי לחדדו, ובאין לתלמיד מה להשיב משיב הוא, ואם ענה התלמיד, שומע לו ועל פי רוב יש מה להוסיף על דברי התלמיד. ואף כי אינו מוכרח כך הוא היותר נראה, כי אפשר גם כולו בתלמיד מיירי, כגון ששואל ממה ששמע, ואם שואלו הרב או חברו משיב לו, אך אם שמע ולא ירד לסוף דעתו של שואל, מוסיף לשאול ואינו בוש שלא ירד לסוף דעתו, יען דלא הביישן למד (לעיל פרק ב׳ משנה ה׳). דאינו מחזיק טובה לעצמו כדאמר לעייל, ובזה העיקר כי מבלעדי שילמד לתלמידים, אין מסירת התורה ורוב הטובות שיושפעו ממנה, וכלול בו גם הלומד על מנת לעשות, יען אין לך עשיה גדולה יותר מללמד, אבל לא כל הלומד על מנת לעשות, נמצא שיהא ראוי גם ללמד, לא שאינו חפץ בכך, אלא מצד תכונות עצמו. נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר
לכותבי מאמרים
התחבר
הרשמה למערכת
שחזור סיסמה
מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש
© כל הזכויות שמורות לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
שיווק באינטרנט
על ידי WSI