הרפואה המערבית מגדירה עצירות כתסמונת אם שניים מתוך שלושת המצבים הבאים מתקיימים: התרוקנות של פחות משלוש פעמים בשבוע, צואה קשה לפחות ברבע מהביקורים בשירותים ותחושת מלאות וקושי בריקון. עצירות היא תסמונת ולא מחלה, כמעט כולם חווים עצירות בשלב זה או אחר של חייהם ורוב הפעמים הסיבה נעוצה בהרגלי אכילה שגויים. טיפול בעצירות נעשה באמצעות שינוי הרגלי תזונה ואורח חיים, כאשר הטיפול התרופתי נגד עצירות משתמש בחומרים משלשלים המגבירים את פעילות המעיים ומביאים להתרוקנות. כיום ישנן כמה דרכים המאפשרות לפעול נגד עצירות כמו, שתייה מוגברת של מים, ביצוע פעילות גופנית יומית, אכילת מזונות עשירים בסיבים ועוד.
מי סובל מעצירות?
עצירות היא אחת התלונות השכיחות ביותר הקשורות לבעיות בתפקוד המעיים, כאשר בארה"ב בלבד כ-4 מיליון אמריקאים סובלים מעצירות כרונית ו-2.5 מיליון מבקרים אצל הרופא מדי שנה. נשים מבוגרות מעל גיל 65 ונשים בהיריון סובלות בדרך כלל מעצירות אשר מופיעה בדרך כלל לאחר לידה או לאחר הליך כירורגי. עצירות יכולה להיות נפוצה גם בקרב ילדים בשל מצבים פסיכוסומטיים (ילדים שלא מתפנים בבתים זרים).
עצירות בקרב חולים
בנוסף לאמור לעיל, קיימים מצבים רפואיים ספציפיים הגורמים לעצירות הכוללים הפרעות נוירולוגיות, הפרעות מטבוליות ואנדוקריניות, ומחלות סיסטמיות הפוגעות באיברים. מצבים רפואיים אלה יכולים להאט את תנועת הצואה במעיים וברקטום, אך בדרך כלל תסמונת העצירות בקרב חולים מקבלת התייחסות בסל הטיפולים המוצע להם.
מה עושים נגד עצירות?
טיפול בעצירות נעשה בדרכים רבות ומגוונות, החל מנטילת תכשירים משלשלים ועד שינוי הרגלי אכילה ואורח חיים. למי שסובל מעצירות מומלץ להרבות בשתייה, לצמצם את צריכת הקפאין, להשתמש בחומרים משלשלים, לבצע פעילות גופנית כל יום, לאכול מזונות עשירים בסיבים ולנהל מעקב אחר פעילות המעיים כדי לדעת האם התסמונת באמת קיימת.
גברים, נשים קשישים וגם ילדים יכולים לסבול מעצירות בשלב כזה או אחר של חייהם. למרות זאת מדובר ברוב המקרים בתסמונת שחולפת לאחר טיפול תרופתי ושינוי בהרגלי החיים והתזונה. אם אתם סובלים מעצירות, אל תהססו לפנות לרופא המשפחה שלכם לקבלת יעוץ רפואי.