ביקורת: הזוג המוזר (הגרסה הנשית) – בית צבי ברמת גן

מאת חיים נוי

מחזהו הידוע של ניל סימון הזוג המוזר הפך כבר מזמן לאחד המחזות המועלים ביותר בעולם. גם הגרסה הנשית שלו, ממשיכה ועולה בהצלחה עלי במות ואולם , למרות שמדובר בהצגה שרבים זוכרים אותה , עדיין גועים מצחוק ויוצאים ממנה כשחיוך אווילי על השפתיים. ההפקה החדשה שמועלית בבית צבי ברמת גן מצליחה להפיק פרצי צחוק פרועים וקסמה וייחודה הוא בלהקת השחקנים התוססת שהופכת את ההצגה למופע בידור עולץ ומצחיק שאין בו רגע דל.

מארווין ניל סיימון ,84, הוא מחזאי יהודי-אמריקני, שזכה 3 פעמים בטוני (אחד ממנו על הזוג המוזר), בפרס הפוליצר , בגלובוס הזהב ועוד פרסים. הוא חיבר יותר מ-40 מחזות, רובם להיטים שוברי קופות. את הזוג המוזר העלה ב-1945 והסרט עם וולטר מתיאו וג'ק למון הפך בן לילה לאחד הסרטים המצליחים. ב-1986 כתב סיימון גרסה נשית למחזה ואף הפקה זו הפכה להיט מיידי. מנכ"ל בית צבי כבר ביים את ההפקה הזו בשנת 1990 בבית לסין.

הבמאית שרית הררי העלתה השבוע את ההצגה בבית צבי ברמת גן וליהטה עם חבורת השחקנים הצעירה והמוכשרת שבזכותה הפכה ההצגה למופע בידור מצחיק שגם נותן חומר למחשבה על חיי הנישואין.

מדובר בקומדיית מצבים פרועה על החיים לאחר פרידה וגירושין.

פלורנס העצבנית וחולת הניקיון נפרדה זה עתה מבעלה ועוברת לגור עם אוליב, חברתה הגרושה והבלגניסטית. המגורים המשותפים נועדו בתחילה לסייע זו לזו לשקם את חייהן ואולם החיים המשותפים הופכים בלתי נסבלים. חברותיהן המשותפות הנוהגות להיפגש מידי שבוע למשחק קלפים מנסים לסייע להן ואולם השכנים הספרדים מהקומה העליונה טורפים את הקלפים והמהומה רבה.

דן אלמגור אחראי לנוסח העברי השוטף ויפה של המחזה. אבי שכוי עיצב תפאורה פרקטית ויפה שמרכזה בחלון שממנו נשקפת העיר הגדולה על שלל אורותיה. אירנה שור דאגה לתלבושות הנאותות ודולב ציגל לתאורה המוקפדת.

שרית הררי העמידה את המחזה התוסס והקולח שמבוסס בעיקר על תזמון ועל משחק משובח של השחקנים.

למרות שהעלילה מתרחשת בארה"ב, ורוב החפצים והמצרכים הם מותגים אמריקנים, שורבבה לעיסה משחת ידיים ישראלית בשם ענוגה וגם שיבושי הלשון של השכנים הספרדים הם על חשבון השפה העברית.

אנה צ'רנוב-צנחני כפלורנס היא תזזיתית , מפלבלת בעיניה, שוצפת-גודפת וכולה אובססיה לסדר ולניקיון. אנה משחקת יפה מאוד ותורמת לבצוע המוצלח של הדמות.

דור אוחיון כאוליב הבלגניסטית היא מוקפדת ושקולה . משחקה אמין וראוי.

טלי בן מזי"א כורה היא כשרונית ביותר ,משחקת בצורה מעולה ומצליחה לגלם בהצלחה את הידידה האהבלית, אך המסורה.

אורטל אוחיון כמיקי השוטרת היא מוצלחת ומעבירה בצורה משעשעת את הדמות הגמלונית והתוססת.

שלי קירה כסילבי לבושה תמיד בבגדי ערב ומשחקה קולח ונאות.

יוגב חיים מצוין כשכן הספרדי והדמות שהוא מגלם גורפת פרצי צחוק רמים. יש ליוגב פוטנציאל רב ומשובח.

הראל אלקלעי השכן הספרדי השני מבדח במיוחד בזכות התסרוקת ההזויה שהעניק לעצמו ומשחקו - יפה.

אין ספק כי המחזה הקליל הוא בידור ראוי לתקופה זו של מזג האוויר ההפכפך והצופים גומלים בצחוקים רמים ובשביעות רצון משעה קלה של קומדיה איכותית.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.