ביקורת: לואיזה מילר - האופרה הישראלית - יצירת מופת של ורדי נחשפת לראשונה לקהל הישראלי - פנינה מוזיקלית מדהימה

מאת חיים נוי

האופרה "לואיזה מילר" מאת ג'וזפה ורדי המועלית לראשונה בישראל באופרה הישראלית היא יצירת מופת, פנינה מוזיקלית מדהימה שקשה להבין מדוע לא נחשפנו אליה עד כה.

האופרה הייתה אלמונית עד השבוע לרבים מחובבי המוזיקה והאופרות בארץ . חשיפתה היא הפתעה מהממת, כיון שההפקה היא מעולה ביותר בזכות המוזיקה השמימית, הביצוע המופלא של התזמורת בניצוחו של דניאל אורן והמפגן הקולי הקסום של הזמרים.

ג'וזפה פורטונינו פרנצ'סקו ורדי נחשב לגדול מחברי האופרות ואכן עיקר פעילותו המוזיקלית היה חיבור אופרות, מלאכה עליה שקד עד מותו בגיל מופלג של 87 שנים. ורדי חיבר 28 אופרות, רובן מוכרות ומפורסמות, משובצות באריות ובמוזיקה מלאת חן וקסם. במלאת 200 שנה להולדתו החליטה האופרה הישראלית לציין את יצירותיו ולהעלות לראשונה בישראל את האופרה "לואיזה מילר" שאינה מוכרת לקהל הישראלי.

זהו סיפור של אהבה, תשוקה ובגידה המבוסס על מחזהו של פרידריך שילר - מזימה ואהבה. אינטריגות שפלות מניעות את כל הדמויות המביעות את רגשותיהן באריות ואנסמבלים נפלאים כפי שרק ורדי ידע להלחין.הופעת הבכורה של האופרה הייתה בדצמבר 1849. היא מסתיימת ברצח כפול ובהתאבדות. אבל הכול בצורה מקצועית ונהדרת.

כוכב האופרה הוא בעצם המנצח דניאל אורן שהפליא כתמיד על הניהול המוזיקלי , המתאפיין בהתמסרות שלו למוזיקה והוא בעצמו תוסס, מתנועע ושר יחד עם הנגנים והזמרים. אורן הצליח להפיק מוזיקה מקסימה מהתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.

לאה קרוצ'טו,זמרת הסופרן האמריקנית ניחנה במימדים נכבדים, אך גם בקול אדיר ומצוין. לאה היא זמרת נהדרת המגלמת את התפקיד בעוצמה בלתי שגרתית ומעוררת תשואות הידד. הדואטים שלה היו מוצלחים במיוחד.

יונוט פאסקו, זמר הבס-בריטון הרומני המגלם את אביה הנכה - היה מעולה. הוא הפגין יכולת שירה מעולה ומשחקו היה אמין ומשובח. לרגע היה חשש כי ימעד עם כסא הגלגלים וייפול אל  אזור התזמורת, אך הוא תמרן כהלכה.

רודולפו בגילום מסימיליאנו פיסאפיה , הטנור האיטלקי, הגיש ביצוע מופלא ומרגש.

וורם הנוכל, קרלו סטריולי, הבס האיטלקי היה מצוין. וולטר הדוכס בגילום רוברטו סקנדיוני, בס איטלקי, היה טוב ביותר ומשכנע.

ברברה די קסטרי,מצו סופרן כפרדריקה הגישה תפקיד קטן אך מלא חן וקסם.

 איילה צימבלר כלאורה הפגינה שירה ומשחק משובחים.

המקהלה של האופרה הייתה מצוינת. אפילו פועלי הבמה עטויי המסכות היו נהדרים.

יש להעלות על נס את התפאורה המרשימה שעיצב גוטפריד פילץ. הבמאית המחדשת גרלינדה פלקובסקי על פי גץ פרידריך ידעה לנווט את הזמרים והמקהלה. תמונת הסיום שבו נקרע המסך הלבן וצונח רושף אורות אל הרצפה – הייתה מופלאה.

התלבושות של איזבל אינס גלאתאר והתאורה של אולריך ניפל היו מקסימים.

מדובר באופרה מלאת הוד והדר, קסם וקצב. אין בה אריות מיוחדות שנוכל לזמזם אותן, אך יש בה ייחוד נהדר ומוזיקה מפעימה. זו אופרה מרגשת והיא מופע חובה לכל שוחר מוזיקה ואופרה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.