ביקורת: "הם יורים גם בסוסים" – הקאמרי ותיאטרון חיפה – לרקוד עד כלות הכוחות – הריאליטי הראשון בעולם הבידור האכזר

מאת חיים נוי

"הם יורים גם בסוסים" עוסק בתכנית ריאליטי חייה משנות המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב שבו מתמודדים זוגות על סף פת לחם בריקודים מרתוניים עד כלות הכוחות וכדי לזכות בפרס הגדול בסך 5000 דולר. ההפקה המשותפת של הקאמרי ותיאטרון חיפה היא מופע ראווה שבו רוקדים השחקנים כמעט במשך שעה וחצי ובין אתנחתא אחת לרעותה הם מביאים בפנינו את עולמם הקורס, תשוקתם למהפך שימנף את חייהם העלובים ואת המתחולל מאחורי עולם הבידור הציני והמושתת על שיקולים כלכליים.

המחזאי שלומי מושקוביץ התבסס על הרומן של הוראס מק'קוי, שהופק בשעתו לסרט קולנוע והוא מספר על תחרות הריקודים ההזויה שבה יש בתיאוריה זוג מנצח אחד , על סף העילפון , אך למעשה המנצח הוא המנחה ומארגן האירוע, רוקי, שהכסף והנשים הם נר לרגליו.

הבמאית דדי ברון העמידה הפקה שכולה מתבססת על יכולותיהם המופלאות של השחקנים-רקדנים-זמרים, שהבמה הפכה עבורם לאולם ריקודים משנות העשרים והם פשוט רוקדים עד להתמוטטות פיזית. מגוון סגנונות הריקוד הנושנים והיפים שלא נס לייחם בסיוע סדרת פזמונים מאותם שנים מופלאות שהפכו מזמן לנכס צאן ברזל של הקלאסיקה המוזיקלית מעולם מחזות הזמר ושירי התקופה – הופכים את האירוע למיוחד, ייחודי ואפילו הזוי לפעמים. ההצגה קצת מעיקה ומתמשכת וייתכן שהיה מקום לקצרה , אך התוצאה הסופית היא חוויה מוזיקלית ודרמטית מרגשת.

מי שמחזיק את המחזה הוא שלמה בר-אבא ששולט ביד רמה על התחרות. הוא יורה פניני לשון והוא חיית במה שיודע מה ואיך לעשות ובעצם ממלא תוכן את המופע כולו. פה ושם הוא מצליח להשחיל קטעי שירה וכמובן שמשחקו המרגש והדרמטי מהול בקטעים קומיים ומצבים שמעוררים חיוך רחב של נחת.

אנה דוברוביצקי כגלוריה היא צעירה מיואשת הנלחמת על עולמה בחירוף רגליים וקצב עד לסוף הבלתי נמנע מבחינתה. אנה היא שחקנית מעולה ובנוסף לכישורי הריקוד היא מעניקה לנו חוויה תיאטרלית משובחת.

רמי ברוך כחייל הוותיק הארי מצטיין בתפקידו ומפליא לעשות בקטע ריקוד הסטפס שגורר מחיאות כפיים.

מיכל ברנשטיין כאליס היא נהדרת. היא מגלמת את הכוכבנית הבלונדית עם שמלתה הלבנה וחושפת משחק רווי עצמה ורגש.

עדי ארד היא שחקנית מצוינת, רקדנית נהדרת וזמרת מקצועית מופלאה. הקטע שבו היא שרה את ההמנון האמריקני הוא מדהים וגורר תשואות כפיים סוערות מהקהל.

אורי רוטשילד מגלם את בן הזוג של גלוריה ומשחקו הוא יפה מאוד ומוצלח. קטע הסיום שלו הוא מרגש ודרמטי.

עוד יש לציין בריקודים נפלאים ומשחק יפה את מאיה מעוז קפטן, טל בלנקשטיין,נאור זילברמן,אפרת ארנון,מאיה קופצ'יק, נדב אסולין,יואב ברלב, יעקב תמרי,דורון ישינסקי, עמית לוי. מעיין אשכנזי כג'ניפר היא גם שחקנית מוצלחת וגם רקדנית מעולה והיא גם דאנס קפטן ועוזרת לכוריאוגרפים. מיטל כרמלי מבצעת תפקיד ללא מילים של האחות , והיא מוצלחת מאוד בתפקיד, החל במטלות הרפואיות וכלה בתפקידי שטיפת הרצפה ואפילו עישון הסיגריה (ללא ניקוטין) השמוטה בזוית פיה – מבוצעת בכישרון. יוסי טולדו כעוזר המנחה מפגין יכולת רבה בתנועה על גלגיליות. נדב רובינשטיין כפסנתרן מעניק חיקוי הולם לפסנתרנים מאותם מועדונים באותה תקופה רחוקה ונגינתו היא מקסימה.

דנה צרפתי אחראית לתפאורה והתלבושות היפות. אביחי חכם ואורון דהן אחראים לכוריאוגרפיה המקסימה והמוצלחת. קרן גרנק אחראית לתאורה הראויה. חדווה מלר-ברזילי אחראית להדרכה הקולית המוצלחת.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.