ביקורת: סיפור הפרברים, המחזמר המקורי מברודווי בהפקה בינ"ל – האופרה הישראלית -  מלוטש, מהוקצע, חגיגה לאוזן ולעיניים

מאת חיים נוי

המחזמר הקלאסי "סיפור הפרברים" שהגיע לישראל במסגרת סבוב עולמי של ההפקה המתבססת על המקור מברודווי , הוא מעדן מלוטש, חגיגה לאוזניים ולעיניים. זהו עונג צרוף של מחול ושירה,  מבוצע בידי להקת שחקנים צעירה ומרשימה. ההפקה בארץ היא בשיתוף האופרה הישראלית, כחלק מהרפרטואר של העונה, ביחד עם משרד ההפקות צמח-עופר. 

סיפור הפרברים נחשב לפסגת היצירה של המחזמר האמריקני. הופק על גבי במות בכל רחבי העולם וגם היה לסרט קולנוע עטור פרסי אוסקר.

המחזמר הוא גרסה מודרנית המבוססת על המחזה רומיאו ויוליה. הוא נכתב בידי ארתור לורנץ על פי רעיון של הכוריאוגרף הנודע ג'רום רובינס. המלחין והמנצח הדגול ,לאונרד ברנשטיין, שבימים אלה מלאו 22 שנים למותו, חיבר את המוזיקה הבלתי נשכחת  לשירים של התמלילן והמלחין הנודע סטפן סונדהיים, שמלאו לו 82 השנה.

סונדהיים סיפר בשעתו, כי שאיפתו הראשונית הייתה להלחין שירים למחזמר , וכי כתב עוד שירים למחזה שבסופו של דבר לא נכללו בגרסה הסופית.

המחזה עוסק בשתי חבורות רחוב: הטילים , הג'אטס, והכרישים, שארקס. הראשונים הם אמריקנים ממוצא פולני ואילו יריביהם הם מהגרים בלתי רצויים מפורטו ריקו. במהלך מסיבה שכונתית ניצת סיפור אהבה בין מנהיג הג'אטס לשעבר, טוני, לבין מריה, אחותו של מנהיג השארקס – ברנרדו. העלילה סוחפת אותנו למלחמת כנופיות, אהבה בלתי אפשרית, והטרגדיה של אותו קשר .

במחזמר משובצים שירים ידועים שזה מכבר הפכו לנכס צאן ברזל בקלאסיקה של מחזות הזמר בעולם ובין היתר מריה, אמריקה, איזה יופי, סמל קרופקי, והלילה.

המחולות התוססים והייחודיים שחיבר ג'רום רובינס היו חגיגה לעיניים.

ג'ואי מקנילי שחזר את בימוי המחזמר ואת הכוריאוגרפיה המקורית שיצר ג'רום רובינס. ג'ואי היה אחד מהרקדנים המקוריים של המיוזיקל הזה ועבד במחיצתו של רובינס. התוצאה היא הפקה מקצועית, מרגשת, קולחת ובלתי נשכחת וחגיגה למי שאוהב מחזות זמר. המחזמר הזה בנוי בעצם מכמה רבדים: הריקודים, השירה, המוזיקה. הבמאי שחזר במדויק את ההפקה המקורית וכיון שעמדו לרשותו שחקנים-זמרים-רקדנים מוכשרים ביותר, הרי שהביצוע הוא מעולה. המוזיקה השמימית של ברנשטיין היא מופלאה וקשה לפגום בה. התזמורת שהורכבה מהתזמורת הסימפונית ראשון לציון ועוד כמה נגנים מחו"ל, הייתה מוצלחת ולמרות קשיים טכניים של הפקה חדשה, כמעט ולא היו סטיות או ליקויים.

הכוריאוגרפיה היא נהדרת והרקדנים המצוינים פשוט הגישו מופע מבריק ומלוטש.

התפאורה הניידת הורכבה ממסכי ענק ועליהם תמונות אתרי האירועים בניו יורק ומשני צידי הבמה הוקמו בניינים שלמים עמוסי מרפסות קטנות, יצירת פאר ניידת ומוצלחת ביותר.

אם נוסיף גם את התלבושות הנפלאות, הרי שמדובר בחגיגה לכל שוחרי מחזות הזמר.

הלהקה מוינה באודישנים שנערכו בניו יורק בקרב כוחות צעירים של שחקנים צעירים, רובם הופיע במופעים דומים. החזרות נערכו בלונדון ושם גם החל מסע ההופעות. מאנגליה המשיכה הלהקה בסבב ברחבי אירופה וכמובן גם לתל אביב.

בלונדון התבססו ההופעות על צמד קבוע של שחקנים שגילם את טוני ומריה ואילו לרגל הסבב באירופה הם חוזקו בצמד נוסף מארה"ב, וההופעות הן לסירוגין, בכל פעם זוג אחר. שאר חברי הלהקה הם קבועים.

בתפקיד טוני הופיע אנטוני פסטה, זמר צעיר ומוכשר, בעל קול טנור מצוין, בעיקר בסולמות הגבוהים. אנטוני יודע לשיר, לרקוד ולשחק והוא פרפורמר וחיית במה נפלא. לצידו משחק תדאוש פירסון, בעל קול הפעמונים המשובח.

ג'סיקה סוזה ורייצ'ל זטקוף מגלמות לסירוגין את מריה. שתיהן מוכשרות ובעלות קולות ערבים, אך עדיין אין מספיק ואוהו כדי שההופעה תהיה מרגשת.

פנלופה ארמסטד-ויליאמס מגלמת את אניטה והיא מוכשרת ביותר, בקול, במשחק דרמטי ובתנועה קלה ומקצועית. זהו תפקיד שבדרך כלל גונב את ההצגה והיא עומדת בכך בהצלחה מרובה.

כל חברי הלהקה מפגינים יכולת הרמונית מצוינת ומגישים תנועה ושירה מקצועיים ומרהיבים.

כבר ראינו בעבר מפיקים זרים שליקטו בחו"ל שחקנים וזמרים ולאחר חזרות קצרות הובילו אותם לסבב בארצות מספר בחו"ל וגם לישראל, אך הביצוע היה חובבני ולא מושלם כפי שאנו מצפים מהפקות העילית של הווסט אנד או ברודווי. ההפקה הזו היא בהחלט יוצאת דופן בכך שהיא מבריקה ומקצועית, מבוימת להפליא ופשוט גורמת לקורת רוח לחובבי הז'אנר הזה של מחזות זמר.

המנהל המוזיקלי והמנצח הראשי דונלד צ'אן הדגים כיצד לנהל מופע באורח מוצלח ולהוביל את המחזמר לפסגות רמות של הנאה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.