ביקורת: "שבטים" – אהבה, חירשות ושונות במשפחה – מחזה מרגש ונעים שהצחוק בו מהול בעצב – בית ליסין
מאת חיים נוי
"שבטים" בתיאטרון בית ליסין הוא מחזה מרגש ונעים שבו נמהלים צחוק ועצב ואנו תוהים לדעת על הסבירות להצלחה של אהבה בין בחור חירש במשפחה שומעת לבין בחורה שומעת , בת להורים חירשים.
המחזאית והבמאית הבריטית נינה ריין העלתה את המחזה בלונדון לפני 4 שנים ואחר כך הוצג במדינות רבות והיא גרפה את פרס המבקרים של ניו יורק ובפרס גילדת תיאטרוני אוף-ברודווי.
רוני פינקוביץ' ביים היטב ובאורח מעולה הצגה מעניינת והצליח בזכות להקת השחקנים המשובחת לעורר הרהורים על הסיכוי לאהבה בקרב בני זוג החיים במשפחות עם שונות , כאשר הם עצמם לוקים בפגם מולד.
מה קורה כאשר צעיר חירש, בן למשפחה שומעת, מתאהב בבחורה שומעת, בת להורים חירשים.
העלילה עוסקת בבילי, צעיר מלונדון, גדל במשחה של שומעים , כאשר הוריו התכחשו ואילצו אותו להתכחש לשונות שלו ולא לימדו אותו את שפת הסימנים.
התפנית מתרחשת כאשר בילי מתאהב בסילביה, השולטת בשפת הסימנים, כיון שהוריה חירשים והיא עצמה כנראה עלולה להתחרש בעתיד הקרוב. כאשר היא מלמדת אותו את השפה שנמנעה ממנו – היא משנה גם את הערכים שעליהם גדל. מכאן ואילך מתרכזת ההצגה בסיכויים שאהבה תמומש בקרב שני שבטים כל כך שונים.
הדרמה הקומית פורשת לפנינו את המתרחש בביתה של משפחה לונדונית רגילה לכאורה, אך אנו משקיפים על ההרס המתחולל בה ועל הניכור והשונות הזרועים בין בני הבית.
אגם רודברג היא סילביה, הצעירה שנקשרת אל בילי והמגלה גם שהמום בו הוא לוקה גורמים לו להפר כללי אתיקה ברורים ומובנים והיא גם מגלה את היכולת של האהבה להתממש ביניהם. אגם רודברג מפגינה משחק יפה ומרגש. משחקה קולח ונעים, יש לה יכולות הבעה מוצלחים ואין ספק כי היא בעלת יכולת תיאטרלית משובחת.
ידידיה ויטל מדהים בגילום התפקיד של בילי החירש. דיבורו האופייני לחירש, הליכותיו ויכולת המשחק שלו הם נפלאים ומעידים על כישרון רב.
יעל לבנטל כאימו של בילי, משחקת באורח מצוין. יעל היא שחקנית מקצועית מופלאה והתפקיד תפור עליה בהצלחה רבה. יעל מנווטת בהצלחה נהדרת בין משחק קומי לבין משחק מרגש .
יובל סגל הוא אבי המשפחה ומשחקו הוא מוצלח במיוחד. יובל זורה תבלינים קומיים לכל אורך ההצגה. הוא מנווט בקלילות בין מדרונות העלילה ומגיש לצופים משחק מרהיב ושופע צחוק ורגש.
אור בן מלך מגלם את אחיו של בילי ומשחקו שובה לב ומוצלח. אור מצליח באורח טוב מאוד בגילום התפקיד.
תגלית הערב היא השחקנית לורין מוסרי שמשחקה היא נעים, נהדר ויפה במיוחד. לורין מתגלה כשחקנית בעלת כישרון רב ובעלת יכולות יוצאות מן הכלל.
המחזה תורגם בידי שלמה מושקוביץ' ותום אבני והשפה היא עכשווית, עניינית וקולחת.
התפאורה של במבי פרידמן ואנה זיו היא פרקטית ונאה, במיוחד ארון הספרים הקבוע על כל הכתלים האחוריים ועליו גם מוקרנות כתוביות המלל של השחקנים והגיגיהם. אורן דר אחראי לתלבושות היפות ובין היתר לחלוקי הקימונו. אמיר לקנר עיצב את המוזיקה היפה ועדי שימרוני אחראית לתאורה הנאותה החושפת מידי פעם את השחקנים בפינות הבמה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים