ביקורת: " הבן הטוב" – הסיפור האמיתי והמרגש של משפחה מאמצת – על פי ספרו של שי גולדן – תיאטרון הבימה

מאת חיים נוי

"הבן הטוב" העולה בתיאטרון הבימה היא הצגה מרגשת וכואבת, המגוללת את הסיפור האמיתי של משפחה מאמצת בדרך להיות משפחה נורמטיבית. זהו סיפורו של העיתונאי שי גולדן, השוזר את אירועי חייו ומשפחתו במשך 30 שנה, הקשיים, התסכולים, ימים של עצב וימים של  אושר וגם ימים קודרים. זה מסע שמאופיין בקרב משפחות מאמצות רבות, הקולטות ילדים גדולים .

הבמאי איציק ויינגרטן הצליח להפיק מחזה קולח, עצוב ומצחיק, ובזכות להקת השחקנים המעולה – התוצאה היא הצגת חובה למשפחות מאמצות, למחנכים ולעובדים סוציאליים, לאוהדי תיאטרון ובעצם לכל מי שמעוניין להתפרקד על הכסא ולצפות בחיים שכאלה, מרגשים ודואבים, אבל עם מסר ועונג תיאטרלי.

ההצגה מבוססת על ספרו של גולדן ועל בני המשפחה המאמצת וההצגה הקטנה הזו היא אחת ההצגות המעולות המוצגות כיום.

העלילה נפתחת בשנת 1977 בבית יתומים בצפון הארץ. שני אחים כבני שש ושבע, ננטשו בידי אימם ונלקחו על ידי מוסדות הרווחה למוסד – עד לאימוצם. הילדים סבורים כי אימם עתידה להגיע ולקחתם הביתה והתקווה הזו נותנת להם כוח להיות ביחד ולשרוד. מנהל המוסד מנסה לברור להם משפחה מאמצת. זוג פליטי שואה מרומניה, חשוכי ילדים, נשלחים למוסד כדי לבחון את שני האחים. הילדים נרתעים מהסיטואציה, במיוחד האח הבוגר רן ואולם האח הצעיר יותר, שי, זקוק נואשות למגע של אימא ואבא והוא משכנע את אחיו להסכים ולהיקלט בבית המשפחה.

עד מהרה מסתבר כי בני הזוג הם אמנם אנשים טובים, אולם אין להם שום ניסיון בחינוך ילדים בכלל וילדים מאומצים בפרט. הם בודים מליבם כי הם ההורים הביולוגים של האחים ובמהרה הם נוקטים בשיטות חינוך כמעט פרוסיות ויד קשה כלפי הילדים שחייהם קשים ואינם מסוגלים להתמודד עם החיים האמיתיים.

ההורים המאמצים לא בוחלים להשתמש באיומים של כליאה בבית סוהר על שקרים שבודים הילדים, נוקטים שיטות ענישה הזויות והתוצאה היא שהאח הבכור גונב את כספי החסכונות ומאיים לשים קץ לחייו. העלילה מתפתלת ונמשכת עד לסוף הטוב. האחים עומדים ברשות עצמם. לצעיר יש כבר אישה וילד ואולם ההורים המזדקנים הם חולים ותשושים והאימא חולה במחלה סופנית.

טטיאנה קנליס-אולייר מגלמת באורח נפלא את אחד מתפקידיה הבולטים על הבמה - אוולין גולדן, אימם של האחים. טטיאנה היא שחקנית דגולה ומשחקה הוא מופת של משחק.

רוברטו פולק נהדר בתפקיד אריה גולדן, אביהם. רוברטו מצליח להפיק משחק מרגש ונוקב, קולח ומפעים. זהו אחד מתפקידיו הבולטים והדגולים של השחקן.

יובל שלומוביץ מקסים בתפקיד רן , האח הבכור. יובל מגלם את התפקיד של האח הפוסע על פני הסעיפים, שאינו בוטח באיש ואינו מהסס לנקוט מהלכים שנויים במחלוקת. משחקו הוא מענג ומצוין.

ניר זליחובסקי מגלם את שי, גיבור הסיפור המגולל את העלילה. משחקו הוא משובח מאוד והוא מתעלה לספירות רמות ומשכנעות ואין ספק כי משחקו הוא מעולה ומרגש מאוד.

מוטי ברכאן, מנהל בית היתומים מגולם בידי עמוס בוארון באורח מוצלח מאוד ובכישרון רב.

עיצוב התפאורה הנאה והמוצלחת היא של לילי בן נחשון. דליה פן עצבה את התלבושות הראויות, לרבות הבגדים האותנטיים של אותם שנים.

אורי וידיסלבסקי אחראי למוזיקה המעניינת והמרגשת. מאיר אלון עיצב את התאורה הנאותה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.