ביקורת: "חוות החיות" – ספרו הנודע של אורוול בגרסת המחזמר - מרגש ומעורר מחשבה – בית צבי
מאת חיים נוי
"חוות החיות" הוא ספרו הנודע של ג'ורג' אורוול המהווה משל וסטירה נוקבת שפורסם בשנת 1954. במהותו היה הספר משל על המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, מעמד הפרט וזכויותיו. בשנות השמונים עיבד פיטר הול את הספר לגרסה בימתית מוזיקלית והוא הועלה בבימויו בתיאטרון הלאומי של אנגליה ואחרי כן ברחבי תבל.
העלילה מספרת על חווה אנגלית שבעלי החיים מורדים בבעלים ומתיימרים להיות חיות עצמאיות וחופשיות, בעלי מעמד שווה. עד מהרה מתברר, כי אכן כל החיות שוות, אך יש שוות יותר והן מנוהלות בעריצות על ידי חזיר בשם נפוליון שהופך אותן שוב למשועבדות ולא בנות חורין.
הדמויות בספר ובהצגה מקבילות לאישים בשלטון הקומוניסטי ואכן אורוול ספג קשיים רבים באותה תקופה, כיון שברית המועצות הייתה בת ברית של בריטניה במלחמתה נגד הנאצים.
ההצגה העולה בבית צבי ברמת גן היא מרגשת ומעוררת מחשבות ותהיות רבות לגבי חרות ושוויון. אלדר גרויסמן אחראי על הבימוי ועל התנועה והוא הצליח בזכות להקת השחקנים המוכשרת להפיק הצגה מרשימה מאוד.
נדיר אלדר מגלם את נפוליון החזיר המבטיח לבעלי החיים שיון וזכויות שוות, אך עד מהרה הוא מגייס לעזרתו כלבים המסייעים לו להשתלט על החווה ולנהל אותה בעריצות. הפרשנים מזהים את נפוליון כדמותו של סטלין שהשתמש בכוח הזרוע ובברוטאליות כדי לשלוט. נדיר משחק באורח מעולה ויש לו יכולת תיאטרלית משובחת. הקטע שבו הוא סועד עוף בגריל עם תוספות של תפודים צלויים הוא נהדר.
עוזרתו הנאמנה היא בוגדנוב, בן דמותו של מולוטוב, ובמקור היא נקראה סקווילר, הדוברת והמוציאה לפועל של החלטותיו. את התפקיד מגלמת באורח נפלא בל וענונו. הקטע שבו היא מתערסלת על גבי נדנדה ומשליטה טרור הוא קסום.
מאי אזולאי בדמות בנימין החמור הזקן , מאופרת ולבושה באורח מדהים. היא משחקת נהדר אם כי התנועה הרצופה לאורך כל ההצגה של צחצוח נעל, יכולה להוציא כל צופה משלוותו.
אבירם אביטן הוא ביאנקו המוצא להורג בשל חתרנותו וכן הוא מגלם פר. משחקו הוא מוצלח מאוד.
יעל חיימובסקי מצוינת כמולי הסוסה הגנדרנית וכתרנגולת והיא טובה מאוד ומקסימה.
נעמה פרידמן כקלבר הסוסה מצוינת ובעלת יכולת מוזיקלית נפלאה.
שיר קאופמן היא מיוריאל נהדרת ונפלאה, במשחק ובתנועה.
ניל משען מגלם באורח משובח את העורב, נער האורווה והכלב.
נדב הנדלר מוצלח מאוד כאיזידור, האדון ותרנגול.
עמית גיל טוב מאוד כבוקסר הסוס, המחרה אמן אחר כל שיגיונותיו של השליט החדש.
כרמל סלע משובחת כפרה ועז.
נעמה לוינגר טובה מאוד כתרנגולת וחתולה.
יהב קדוש מצוין ככבש וכלב.
לירון כרמיאל מקסימה ככבשה וכחזירה צעירה.
מור כהן מוצלחת כחתולה וכבשה.
הנוסח העברי הוותיק הוא של אהוד מנור. הפזמונים הם מאת אדריאן מיטצ'ל והמוזיקה הנהדרת של ריצ'ארד פייזלי.
התפאורה הפרקטית של שמעון קסטיאל היא מוצלחת והבמה מכוסה בחול ובו מתפלשים השחקנים. אורי מורג אחראי לתאורה הראוייה.
נטשה מנטל עיצבה את התלבושות המקסימות. מיכל סולומון אחראית לניהול המוזיקלי ולנגינה בפסנתר.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים