ביקורת: "גן ריקי" - מחזהו של דוד גרוסמן על בבואת החיים באמצעות בני ארבע – מרגש ומצחיק– בית צבי
מאת חיים נוי
"גן ריקי", המחזה שכתב דוד גרוסמן, והעולה בבית צבי ברמת גן הוא מרגש ומצחיק ומאפשר הצצה על עולמם של המבוגרים מבעד לחייהם של 9 ילדי גן כבני ארבע.
גרוסמן כתב את המחזה לפני כעשרים ותשע שנים והוא הועלה בהבימה, בתיאטרון חיפה והבימה כהפקה משותפת, בתיאטרון תמונע ובהפקות בתי ספר למשחק. הסופר כתב על ההצגה, כי זהו מחזה על חייהם של בני ארבע ובמילים אחרות, מחזה על קבוצה של אנשים שאינם שולטים לחלוטין בדחפיהם, ביצריהם ולעיתים גם בצרכיהם הגופניים. הם נטולי עכבות מוסריות ונתונים לפיתויים. הילדים בגן ריקי מבלים שם ואנו מתוודעים למערכות היחסים המסובכות ביניהם לדרך ראייתם את העולם ולמשפחות שמהן באו ושעיצבו אותם.
גרוסמן גם נתן הוראות בימוי ועיצוב ואכן, התפאורה היא במימדים גדולים כדי שהשחקנים שהם כמובן בוגרים יהיו קטנים לצד האביזרים בגן, וייראו כבני ארבע.
הבמאי מיכאל קרמנקו להטט עם להקת השחקנים המוכשרת והתוצאה היא הצגה מלוטשת, משעשעת וגם נוגעת ללב ומרגשת.
מספר תמונות במחזה הן מיוחדות ומרגשות. בין היתר, קטע הפנטומימה של ההכנות לגן בביצוע דור מיכאלי, הפסקת האוכל והשיא של חשיפת שרותי המבוגרים, שרותיה של הגננת ריקי. הילדים מגלים בשירותים הללו שאליהם הגיעו לאחר חפירה יסודית, את החזיה שלה, המעוצבת במימדי זוג מצנחים מול הפעוטות. הם מכונסים בה, נולדים ממנה ואף יונקים. תמונה סרקסטית, מרגשת, משעשעת ונוגעת ללב.
סנדרו זילדמן מגלם את נעם, הפעוט שזקוק נואשות לתשומת לב. הוא הילד הדחוי בחבורה וגם משפחתו נסעה לחו"ל בלעדיו. הוא זקוק לדמות תומכת וממציא את בובו הדמיוני שאוהב רק אותו. סנדרו מגיש משחק רב רושם ומוצלח.
רחלי איצקוביץ מגלמת את נעמה. רחלי היא שחקנית נהדרת ומקסימה. נעמה מדברת תמיד על עצמה בגוף שני. היא מאוד ילדותית ורגישה. חוששת מחרדת נטישה בשל הולדת אחות חדשה במשפחתה. רחלי מגישה משחק מעולה ורגיש.
ראובן עמנואל סמל מגלם את יואב, שהוא החכם בחבורה, יודע לספור ובקי במדע. ראובן מגלם את הדמות ברגישות וביכולת תיאטרלית משובחת.
דור מיכאלי מגלם את גילי. משחקו הוא מצוין. גילי דואג לאביו החולה והוא מוצץ ללא הרף אבן קסמים , האמורה להגן עליו ולחולל נפלאות. דור הוא שחקן רב גוני, משחקו טוב מאוד ויש לו פוטנציאל מעולה.
מיכל זיסקרוט מגלמת את יפעת, הילדה הכובשת את ליבות הדרדסים הקטנים. היא אישה קטנה שיופיה הוא מקור כוחה. מיכל היא שחקנית מצוינת ומשחקה ראוי לתשבחות מיוחדות. היא מקצועית ומשובחת.
טל צ'רנובסקי מגלמת את רחל, טיפוס פדגוגי ושתלטן. משחקה של טל הוא נהדר והיא מצליחה לבנות את הדמות בקול ובהגשה בצורה יוצאת מן הכלל. אין ספק שיש לה יכולות נהדרות.
יעל בר שביט מעולה בדמותה של ענת, המגדלת אפרוח וסופו הוא בכריך הצהריים שלה. היא מסרבת להכיר בכך וטוענת שזו חלבה. יעל היא מוצלחת ומגישה משחק רב רושם.
ויקטור סבג נהדר בדמותו של דנוש ויש לו יכולת משחק מצוינת.
רועי מלכה מגלם את איתמר והוא מוצלח ומגיש משחק דרמטי משובח.
התפאורה שעיצב מיכאל קרמנקו בסיוע ולנטינה סטץ מדמה חצר גן ילדים במימדים גדולים וילדותיים. השניים עיצבו גם את התלבושות, מעין סרבלים לבנים ומקושקשים, למעט בגדיה הקצרים של מיכל.
נדב ברנע עיצב תאורה יפה ומוצלחת, במיוחד בקטעי החפירה.
דניאל סטופין עצב את המוזיקה המוצלחת מאוד.
גל שדה ורועי מלכה עיצבו את התנועה בקטעים היפים והייחודיים למחזה.
אלה הם יומיים בחיי פעוטות בגן ילדים והם מנסים לפצח את חיי המבוגרים בסגנון ילדותי, אולם מציאותי מאוד. זוהי בבואה מרגשת וכאמור נוגעת ללב ואפילו מצחיקה מאוד. אין ספק שזו היא גם חוויה תיאטרלית מעולה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים