ביקורת: "לוצ'יה די למרמור" - האופרה הישראלית -הפקה מרשימה עם ביצועים נפלאים מכשפים את היצירה של דוניצטי
מאת חיים נוי
"לוצ'יה די למרמור" מאת גאטנו דוניצטי באופרה הישראלית היא חוויה אופראית מרשימה שעליה מנצח האיטלקי דניאל קלגרי ועימו שורת זמרים מצוינים, שכמעט מכשפים את הבמה.
דוניצטי האיטלקי נחשב בן התקופה הרומנטית במוזיקה. הוא חיבר מגוון של יצירות, אך בעיקר אופרות , 70 במספר. דוניצטי היה בעל כישרון מדהים שהצליח להשלים יצירות במהירות רבה ולכן, יש הרואים בכך מגרעת שבאה על חשבון העקביות בעוצמה הדרמטית.
"לוצ'יה די למרמור" היא מהנודעות ביצירותיו והיא נחשבת לדרמה אפלה הכוללת את אריית השיגעון המדהימה, הבאה לידי ביטוי בעוצמה המוזיקלית המרשימה שלה. הליברית חוברה בידי סלוודורה קמרנו שהתבסס על הרומן "הכלה מלמרמור" פרי עטו של סר וולטר סקוט. האופרה הועלתה לראשונה בספטמבר 1835 בנאפולי והועלתה בשעתו גם באופרה הישראלית במאי 1999 וגם לפני כחמש שנים.
ההפקה הזו של האופרה נוצרה במקור עבור בית האופרה של אוביידו בבימוי אמיליו סאחי והבמאי המחדש הוא חאווייר אולסיה. העלילה, המתרחשת בסקוטלנד, עוסקת באחיה של לוצ'יה המאלץ אותה במרמה- על סמך מכתב מזויף- להינשא לגבר שהיא אינה אוהבת ובשעה שהיא כבר נשבעה אמונים לבחיר ליבה. לוצ'יה נעתרת בלית ברירה אך רוצחת את בעלה בליל הכלולות ומתאבדת לאחר מכן. אהובה שם קץ אף הוא לחייו מיד לאחר שנודעה לו הטרגדיה.
העלילה היא באמת לאהדבר החשוב באופרה הזו, הכמעט ארכאית, ואולם המוזיקה הנפלאה והביצועים המצויניםהם המהווים חוויה נפלאה. חלק הארי של החוויה הוא המנצח דניאל קלגרי שאם היהנינוח ושליו בחלקים הראשונים של האופרה, שינה את מזגו, נמהל במוזיקה השמימית,שר, רקד ורקע ברגליו , שולט ביד רמה בתזמורת ובלהקת הזמרים האדירה שעל הבמה.
מריה חוזה מורנומספרד,סופרן, מגלמת את לוצ'יה שבמקור היא בחורה צעירה. מריה ניחנה בקול נעים,צלול ומלא עוצמה במקומות הראויים ומשחקה הוא מוצלח. אריית השיגעון היא שיאהעוצמה והרגש של האופרה, ומריה מבצעת אותו באורח נהדר.
אנריקו, אחיה שללוצ'יה מגולם בידי מריו קאסי, בריטון מאיטליה , המגיש משחק טוב ושירה טובה מאוד.נורמנו, בן בריתו, מגולם בידי גיא מנהיים, טנור, ששירתו מלהיבה, נעימה ומוצלחתמאוד. ריימנדו הכומר הוא דריו רוסו ,בס מאיטליה, בעל יכולת שירה עוצמתיתורבגונית שגונב לפרקים את האופרה ביכולות שלו. ארתורו, החתן המיועד, הוא יוסףארידן, טנור, זמר משובח שמגיש ביצוע יפה מאוד ונעים. אדגרדו אהוב ליבה של לוצ'יהמגולם בידי אלכסיי דולגוב, טנור מרוסיה, שהופעתו היא נעימה ושירתו צלולה ומרגשתמאוד.
עוד יש לציין את ענתצ'רני, סופרן, כאליסה, בת לוויתה של לוצ'יה שמגישה משחק נפלא וקול פעמונים מקסיםונהדר.
התלבושות הןמרהיבות , תקופתיות ומוצלחות מאוד. עיצבה אותן במקור אימה מולר .התפאורה היא מינימאליתאך בעלת הוד ועוצמה, גם בזכות התאורה המבליחה ברקע עם האורות הראויים בסצנותהשונות. מעצב התאורה הוא אדוארדו בראוו. מעצב התפאורה המקורי- אנריקה בורדליני .
מקהלת האופרההישראלית בניצוח איתן שמייסר מרשימה ושירתה קולחת ומצויינת.
התזמורת הסימפוניתהישראלית ראשון לציון היא נפלאה ונהדרת. נהדרת היא הנבלנית דנה חולדאי. בולטת גם נגנת הצ'לו אנדראה מרקוש.
אין ספק כי ההפקהשל האופרה היא מוצלחת, מרהיבה ושוקקת צליל ושירה עוצמתיים. חוויה לכל שוחרמוזיקה ואופרה.
הכותב הוא חייםנוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעותעתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צילום- יוסי צבקר
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים