ביקורת: פרידה - תיאטרון-מחול נוקב ומרשים - יצירה מרהיבה על חייה של האמנית המקסיקנית- תיאטרון הבימה

מאת חיים נוי

פרידה היא יצירת תיאטרון-מחול מרשימה ומרהיבה המציגה תחנות בולטות מחייה התוססים והקצרים של הציירת והאמנית המקסיקנית הנודעת פרידה קאלו.

המופע הוא פרי יצירתו של הכוריאוגרף אביחי חכם שהצליח להעלות הפקה נוקבת, מרגשת, תוססת ובעלת עצמה חזותית נפלאה.

העלילה עוקבת בתמונות חזותיות של צליל ותנועה אחרי סיפור חייה של פרידה, שזכורה לרבים כציירת עם הגבות העבות והמחוברות ועם השפם.

פרידה נולדה בשנת 1907 לאב יהודי ולאם ממוצא אינדיאני-מקסיקני. היא לקתה בשיתוק ילדים והפכה נכה לאחר ניתוחים כושלים שהביאו לכריתת רגלה. הייתה מעורבת גם בתאונת דרכים שריתקה אותה תקופת מה לכסא גלגלים. היא התאהבה בצייר דייגו ריברה ואהבתם ידעה עליות ומורדות ובין לבין היו לה רומנים עם אחרים ועם נשים. בין היתר היה לה רומן עם ליאון טרוצקי . היא מתה לאחר סיבוך של דלקת ריאות בגיל 47.

חייה בצל נישואיה לצייר ריברה היו מוקד לסיפור חיים תוסס ומורכב ובין היתר היה לסרט קולנוע.

אביחי חכם מיוצרי המחול הנודעים בארץ ובחו"ל העלה תיאטרון-מחול שמגולל בפני הצופים את תחנות חייה ואהבותיה , אותם מספרים בתנועה מרשימה חברי להקת הרקדנים המוכשרת.

כוכבת המופע, לירז צ'רכי משמיעה מעל פס קול את הגיגיה של פרידה והיא נוטלת חלק במחול הססגוני והעוצמתי שעל הבמה.

היצירה בנויה מתמונות מחול צבעוניות ומרשימות, מלוות בצלילי מוזיקה נפלאה, חלקה פלמנקו, כאשר הרקדנים מחוללים תרתי משמע בקצב ובמקצועיות נפלאה, חגיגה לעיניים ולאוזניים.

מספר תמונות הן בעלות עצמה חזותית רבה וחלקן מרשימות מבחינת הביצוע והשילוב של התנועה בריקוד של חברי הלהקה.

לירז צ'רכי מפגינה יכולת הגשה וריקוד מעולים והיא נכנסת לעומק הדמות, גם במראה וגם בהקרנת דמותה הססגונית.

אסף גולדשטיין מגלם את הצייר דייגו ריברה והוא מגלה יכולת תנועה מעולה וגילום משחק משובחים.

יגאל משינסקי בולט בהצגה בכישרון ריקוד מעולה והתמונה בה הוא נוטל חלק בחלק הפותח  היא מרשימה במיוחד.

רות אהרוני גונבת לפרקים את ההצגה ביכולת הריקוד שלה ובהיותה פרפורמרית מצוינת.

רוני אוזן, הראל ג'רזוטס, רוס מוגרלי, הראל קיי, לירון קיכלר, ואדר ריקליס נהדרים ונפלאים ביכולות הביצוע שלהם.

קרן גרנק עצבה תאורה מהממת. גילי אלגבי עצבה תלבושות מעולות, במיוחד של הבנות . ערן עצמון עצב תפאורה שמושתתת על אביזרים סולידיים , אך על עוצמות בדים ורקע מעולים. תמונת המיטה על הקיר היא נהדרת. נפלאה גם העריכה המוזיקלית של מירי לזר וג'וני גולדשטיין שאחראי גם למוזיקה המקורית . המוזיקה מהווה חלק אינטגראלי ורב עוצמה ביצירה.

המנהל האומנותי משה קפטן אחראי לדרמטורגיה של היצירה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.