ביקורת: בגדי המלך החדשים - מחזמר ילדים מושקע, תוסס, צבעוני  - בית צבי

מאת חיים נוי

"בגדי המלך החדשים" הוא מחזמר חדש , צבעוני, תוסס ומושקע, המבוסס על האגדה הידועה של הנס כריסטיאן אנדרסן והעולה לרגל חג החנוכה בבית צבי ברמת גן. המחזמר נכתב בידי אורי אוריין עם פזמונים ולחנים מקוריים של חזי שקד . הבמאי שוקי וגנר, שועל מחזות זמר ותיק, הצליח להפיק מופע לילדים ולכל המשפחה, מוקפד ותאווה לעיניים ולאוזן ושופע הברקות בימוי.

אין ספק כי נוכח גל המופעים העולים בחנוכה, המחזמר הזה הוא פנינה מעולה ומוצלחת, תרבותית ועם רמה תיאטרלית מקסימה.

הסופר הדני הנודע קיבל השראה לסיפורו הנודע בשנת 1837 על בסיס אגדת עם וייתכן שהוא מבוסס על סיפור של דון חואן מנואל מהמאה ה-12. למעשה זו אלגוריה על לחץ חברתי ועל נהירת הרבים אחרי המעטים, לפעמים מתוך חשש להיראות חריגים או מטופשים.

העלילה עוסקת במלך בממלכה עתיקה שרוב עיסוקו הוא בבגדיו והוא נוגש בבני עמו ומטיל עליהם מסים כבדים כדי לממן את תאוותו לבגדים מפוארים. צמד נוכלים, חוט ומחט, מגיע לממלכה והם מחליטים לגרוף מהמלך כסף רב עבור תפירת בגד שרד בלתי נראה לעיני אנשים נבערים. רק חכמים מסוגלים לראות את הבגד ההדור. המלך צועד עירום בתהלוכה וכולם מריעים וסבורים כי לבוש הוא בגדי מלכות ומתביישים לחשוף קלונם שאין הם רואים דבר. רק ילד קטן מעז לצעוק כי המלך הוא עירום ובכך גם טבע מונח לשון החושף את המציאות.

אורי אוריין ארג לא רק בגדי מלכות, אלא פרשיית אהבים קלה בין הנסיכה לאחד החייטים, טווה מעשייה קלילה ומלאת הומור ורוויה במוסר השכל ובמסרים חינוכיים. בין השיטין מבצבצת מציאות ממקומות מוכרים כמו למשל משפט המחץ של המלך- אין כלום כי לא היה כלום, הלקוח כנראה מאחת האגדות.

לטובת הילדים המלך בכלל לא צועד עירום, אלא לבוש בתחתונים צבעוניים שאין שום מניעה בעצם ללכת איתם אפילו לאופרה, בימינו אלה שכל דכפין הולך כאוות חפצו.

המחזמר מסופר על ידי שלוש המספרות שאנל, גוצ'י ודונטלה, מעין מקהלה יוונית, ומלווה בידי להקת רקדנים וזמרים.

תשבחות מיוחדות יש להעניק למעצבת התלבושות מאי ברנע על בגדים ססגוניים ואביזרים הזויים, צבעוניים וייחודיים. חגיגה של תלבושות.

עומר זמרי עיצב את הכוריאוגרפיה המצוינת שלה חלק נכבד בהצלחת המחזמר. הריקודים תוססים ועליזים, נופת צופים לעין.

סולימאן חוסייסי גילם את המלך גברדין באורח מקצועי ונעים.

זוג החייטים הנוכלים, מחט וחוט, ניר לוגסי וזיו עוז ארי , מצוינים בתפקיד. נוטלים את חלק הארי של ההצגה על כתפיהם ומצליחים לבדר ולהגיש משחק רב רושם ומוצלח.

הגר אנגל טובה מאוד כנסיכה המתאהבת במחט וגורמת לו ולחברו לחזור למוטב. יש לה יכולת ווקלית משובחת.

יעל דובר, אלי אלבז וגבריאלה שטרנפלד מעולות כשלוש המספרות והן מנווטות את העלילה בקצב ובמקצועיות, בקול ובמשחק משובחים.

הדר קרן מבליחה כצ'ינו בסצנת הכלא ומגישה משחק מעולה וקול מוצלח עד מאוד.

סתיו בן יוסף מצוינת כשרת התרבות. מיכל לוינטון טובה מאוד כשרת הבריאות המצוננת. איציק מלמד טוב מאוד כשר הביטחון, לא עלינו, המתעלף כל רגע. דניאל נחמן מגלם נהדר את שר האוצר המרושש.

הבמאי שוקי וגנר הצליח להפיק מחזמר נהדר וססגוני שופע קריצות אקטואליות והברקות בימוי. הילד שחושף את האמת נלקח מהקהל וזוכה לתשואות רמות.

הלחנים של חזי שקד מוצלחים מאוד. דפנה פרץ עצבה תפאורה מקסימה ופרקטית.מתן פרמינגר עצב תאורה ראויה.

אלעד דדון עיצב סאונד נפלא כראוי למחזמר מקצועי ומשובח. דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית המוצלחת.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום -  יוסי צבקר