ביקורת: סיפור אהבה – מרגש, נוקב, משחק משובח– תיאטרוןבית ליסין

מאת חיים נוי

סיפור אהבה , העולה בתיאטרון בית ליסין, היא הצגה מרגשת ונוקבת, מהולה באירוניה ובעיקר משחק מעולהובימוי ותנועה מופלאים, מעברים בין התמונות שהם מחול אחד ארוך, קסום וענוג.

הבמאי המעולה עידו רוזנברג הצליח ללהטט עם להקת השחקנים המוכשרת והתוצאה היא חוויה תיאטרלית שלא מותירה עין יבשה , מהולה בצחוק ודמע.

המחזאי והשחקן אלכסי מישליק כתב את המחזה לפני כשנתיים ומהולים בו טיפות והשראה מהסרט הנודע באותו השם, אך בכך תם הדימיון. העלילה עוסקת בז'וסטין , בחורה סטרייטית גמורה המתאהבת בקטיה, בחורה לסבית והשתיים מוצאות עצמן בסיפור אהבה כמו באגדות. קטיה נכנסת להריון ואולם יממה לפני הלידה ז'וסטין נעלמת מחייה. קטיה מגדלת את הילדה , כאשר לאחר 12 שנים חרב עליה עולמה והיא מגלה שחלתה במחלה ממארת וימי חייה ספורים. עליה למצוא בית חם לילדה והיא מנסה לגייס לעזרתה את אחיה שחווה אף הוא אסון כבד, כאשר אשתו ההרה נהרגה בתאונת דרכים כשהוא היה ליד ההגה. בעקבות זאת, הוא התדרדר, איבד את פרנסתו והפך אלכוהוליסט , ההוזה את אשתו המנוחה לצידו כל העת, בשל קריש דם המצוי בראשו.

העלילה מסתבכת והולכת עד לסיום של סיפור האהבה הטרגי הזה.

אגם רודברג נפלאה בתפקיד ז'וסטין והיא מגישה משחק מוצלח, אמין ומרגש. אגם מצליחה להזדהות עם הדמות של ז'וסטין במשחק איכותי.

יעל וקשטיין מגלמת את קטיה במשחק משובח ועם יכולת תיאטרלית מעולה והדמות האומללה שהיא מגלמת היא אמינה ומרגשת מאוד.

שלומי טפיארו מגלם את ויליאם, אחיה של קטיה, ומשחקו פשוט מופלא. הטקסט השנון והמוצלח שהושם בפיו הוא נופת צופים והדמות שהוא מעצב נהדרת ומהווה עונג לצפייה.

נעה רביקוביץ' מגלמת באורח מצוין וגונבת את ההצגה בדמות ילדתה של קטיה. נעה, בוגרת תלמה ילין ותיאטרון צהל, מצליחה לגלם את דמות הילדה הקרועה בין הטרגדיה של אימא לבין חוסר הודאות להמשך דרכה בחיים והיא מפתיעה במשחק מוצלח מאוד וטקסט שנון וראויה למחיאות כפיים מיוחדות.

טליה לין רון מגלמת נהדר רופאה, מלצרית ועובדת סוציאלית ומשחקה יפה מאוד ,אמין ונעים.

גיל זגורי המוצלח מגלם מספר תפקידים ואת דמות הרופא החייב לבשר בשורת איוב ומשחקו הוא מעולה.

דניאל חבקוק מוצלחת מאוד בתפקיד קלייר אלמנתו של ויליאם ומשחקה אמין, יפה מאוד, מקצועי ומשיב רוח רעננה בתפקיד של דמות דימיונית.

המיוחד בהצגה הם המעברים בין הסצנות. במקצב קולח, במעין ריקוד שזור בתנועה נפלאה של כל המשתתפים, בשלל דמויות והסטת אביזרים, משתלבים התמונות בין קטע לקטע. חויה לעיניים.

התרגום של אלי ביזאווי קולח ומוצלח. שני טור עצבה תפאורה פרקטית ומצומצמת אך נפלאה. אורנה סמורגונסקי עצבה תלבושות יפות. ניר שלו לוגסי אחראי לעיצוב המוזיקה הנהדרת. קרן גרנק עצבה תאורה ראויה. תומר יפרח עצב את התנועה המקסימה שהיא חויה בפני עצמה.

אין ספק כי מדובר בהצגה שתהיה להיט ובמיוחד בזכות המשחק המעולה והעיצוב התיאטרלי של המשחק והתנועה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתי"ם, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום – כפיר בולוטין