ביקורת: השחקנים-זמרים יושבים עם הצופים ושרים סשה ארגוב - הקאמרי

מאת חיים נוי

תצורה כזו של מופע מוזיקלי טרם ראינו. הקהל יושב במעגל בכמה שורות באולם הקטן בתיאטרון הקאמרי וביחד עימו מסבים11 שחקנים-זמרים. הפסנתרן מתחיל והזמרים פותחים בשירה הרמונית ומספרים את השירים של סשה ארגוב. העיבודים הם לעיתים סוערים ולפעמים סולידים ושלווים. מדי פעם קם אחד הזמרים או הזמרות ומשמיע את השיר שלו או שלה והלהקה מצטרפת . החלל נבלע בתוך סאונד מקהלה מהפנט. השירים נמשכים והקהל מצטרף בזמזום או בשירה והכל מתערבב בתמהיל מוזיקה מוכרת , הלחנים של סשה ארגוב.

ארגוב היה חתן פרס ישראל בזמר עברי ונחשב לאחד מגדולי המלחינים בתחום הזה. הוא מת בגיל 80 , בשנת 1995. ארגוב עבד תחילה לפרנסתו כקופאי בבנק ואחר כך עבד בחנות לממכר ספרים רוסיים. הוא הלחין מאות רבות של שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בזמר העברי. הוא חיבר הצגות מוזיקליות ושירים ללהקות צבאיות, מחזות זמר ושירים לזמרים רבים.

יוצר המופע גון הלוי , הבמאי, המנהל המוזיקלי ונגן הפסנתר, להטט עם להקת השחקנים-זמרים המוכשרת והתוצאה היא ערב מוזיקלי נעים ויוצא דופן, כאשר הזמרים מתחלפים ויושבים כל העת לצד הצופים.

במהלך הערב חולפים ביעף שירים ענוגים ובהם שיר אליפלט, כשאת אומרת לא, ככה סתם, אהובתי לבנת צוואר, חורשת האקליפטוס, פתח לנו שער, על תורן ספינתי ועוד רבים ויפים ונעימים למשמע.

הלהקה מורכבת מבוגרי בית צבי ברובם, בוגרי אקדמיה למוזיקה , שחקנים בתיאטראות רפרטוארים, חלקם בתפקידים מרכזיים. חלקם זהו להם מפגש חדש ונרגש עם אולם התיאטרון וקהל ביקורתי.

ראוי לציין את הזמר והשחקן זהר בדש (תפקיד ראשי בעלובי החיים בהבימה יחד עם אמיר דדון). זהר בעל קול מרשים ועצמתי, מקצוען ובעל יכולות ווקליות נהדרות.

גל חזאז (תפקיד מרכזי בלעבור את הקיר בבית ליסין) בעלת יכולת משחק ושירה מצויינים. לגל יש קול אלט-לירימלטף והביצועים שלה דרמטיים ומוצלחים מאוד.

שרון בן דרור (תפקידים מרכזיים במחזות זמר בבית צבי ותיאטרון מסחרי) מצוידת בקול ענוג וביכולת משחק ושירה נפלאים.

הגר פז (מהמחזמר תרגיע בבית צבי) מעולה בביצוע השירים ויש לה הופעה יפה מאוד על הבמה המוזיקלית.

קארין שניידר נפלאה בשירה ובהעמדה של השירים. גבריאלה שטרנפלד (הבימה) בעלת גון קולי משובח וביצועים ענוגים. אליה וקס עם קול נעים ויפה. עדן גולדמן בעל נוכחות במה מוצלחת ויכולת ביצוע משובחת. גל זק , אסף לוי ועומרי רוקסה מרטיטים ומרגשים בביצוע השירים.

אין ספק כי מדובר בתיאטרון מוזיקלי מוצלח ובעל פוטנציאל. אני באופן אישי לא כל כך מתחבר לביצועים ועיבודים הקוטעים שירים או המשנים את הקצב או המוזיקה המקורית ועם זאת גון הלוי מתגלה כאשף מוזיקלי, נגן וירטואוז , המצליח לכנס בהצלחה את הלחנים הנודעים למסגרת שמעניקה לקהל חוויה תיאטרלית ומוזיקלית יפה ומרגשת.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתי"ם, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום – עומר הדר