ביקורת: "כותרת ראשית" - בית צבי, בתיאטרון רמת גן - ההצגה חייבת להמשך: שחקן נקע את רגלו במהלך המופע, פונה באלונקה דרך האולם והשחקנים המשיכו במשחק

מאת חיים נוי

הקומדיה "כותרת ראשית" עוסקת בעולם העיתונות ובשחיתות של ימי שיקאגו העליזים וזכתה ל-4 עיבודים קולנועיים ולהפקות אין ספור. ההצגה שהועלתה בימים אלה בבית צבי ברמת גן אופיינה במרכיב ייחודי שטרם נראה כמותו באולם התיאטרון: אחד השחקנים נקע, כנראה, במהלך ההצגה את רגלו ולמקום הוזעק צוות מד"א באמבולנס שנאלץ לפנותו , דרך האולם, שכוב על אלונקה מיוחדת לנפגעי גב בעוד חבריו השחקנים ממשיכים במשחק , כאילו לא אירע דבר.

בשל הפגיעה , נאלץ הבמאי מיטקו בוזקוב לקצץ במהלך המחזה ולמקום הוזעק שחקן מחליף, מתלמידי בית צבי שבאקראי היה בבניין הסמוך. השחקנים, מהמחזור המסיים השנה את הלימודים,  למדו על בשרם, אחד השיעורים החשובים בלימודי המשחק, כי ההצגה חייבת להימשך וזכו לתשואות מהקהל.

המחזה מאת בן הכט וצ'ארלס מקארתור עוסק באפיזודה קטנה המתרחשת כולה בחדר העיתונות באולם בית המשפט הפלילי בשיקאגו של שנות ה-20. הכתבים מצפים להוצאתו להורג של פושע ובינתיים עוסקים בצפייה לסקופים חדשים , תוך כדי משחקי קלפים . אחד הכתבים הילדי ג'ונסון מחליט לפרוש מהמקצוע ולהינשא לבחירת ליבו פגי גרנט , כאשר מובטח לו מקום עבודה אחר בחברה של אביה.

העלילה מקבלת תפניות חדות שרצוי לא לפרטן כדי לא לפגום בהנאה מן ההצגה. אולם, לפתע נודע כי האסיר המסוכן הצליח להימלט והוא מוצא מסתור לא פחות מחדר העיתונות ומול פניו המשתאות של הילדי ג'ונסון. הכתב שחוש העיתונות ילווה אותו לנצח מצליח להשתלט על האסיר ולהחביא אותו בחדר ומבטיח לעורך הראשי שלו לסקר את האירוע עד סיומו המפתיע.

העלילה משובצת באווירת השחיתות של אותם זמנים ואינה מוחלת לא לפוליטיקאים ולשוטרים מושחתים וגם לא  מחמיאה בלשון המעטה לאותם כתבים ועורכים שערך החדשות והיתרון על פני מתחריהם גוררים אותם לעסקאות מפוקפקות.

המערכה הראשונה מסתיימת כאשר האסיר הנמלט מזנק מבעד לחלון אל חדר העיתונות, מאיים באקדח , שהיה שייך לשריף, על הכתב המשתאה.

נראה שהזינוק היה מאוד לא מוצלח והשחקן הצליח לזחול איכשהו אל מאחורי הקלעים, אך שם צנח ולא יכול היה לקום. מנהלת ההצגה אלינור נוי מיהרה לדווח על המקרה והחליטה להזעיק אמבולנס של מד"א. במקביל הוזעק שחקן מחליף והתפקיד קוצץ . כך אירע שבפתח המערכה השנייה התברר לפתע, כי הכתב הצליח להשתלט על האסיר ולכלוא אותו בתוך מכתביה גדולה.

במקביל, התרחשה עלילה נפרדת בצידי האולם, כאשר צוות מד"א נכנס אל מאחורי הקלעים ופינה את השחקן דרך האולם , כשהוא שרוע על אלונקה מיוחדת קשיחה , המותאמת לנפגעי גב וגפיים.  ההצגה המשיכה להתנהל , כמובן, על הבמה וחלק מן הקהל ייתכן ולא שם לב לאירוע המתחולל בתיאטרון. הרוב, דווקא הסב מבטו ולבסוף אף הריע במיוחד לשחקנים .

הפינוי נערך דרך האולם, כיון שבתיאטרון זה אין יציאה נפרדת לשחקנים והכניסה אל חדרי ההלבשה היא דרך האולם .

כותרת ראשית היא קומדיה מוצלחת שזכתה גם ל-4 הפקות קולנועיות שהידועה בהם בשנת 1974 הייתה עם וולטר מתאו וג'ק למון.

להקת השחקנים הצעירה קיבלה הדרכה מוקפדת מהבמאי מיטקו בוזקוב שהצליח לחלץ מהם את המיטב והפיק הצגה בנויה כהלכה ומשוחקת ברמה נאותה. הנוסח העברי של הלל מיטלפונקט הוא קולח וראוי לתקופה.

בהצגה משתתפים שחקנים רבים  וחלקם המכריע גם משחק בצורה משכנעת וטובה.

בולט בתפקיד הוא דווקא אבי כהן בתפקיד השריף. יש לו נוכחות בימתית חזקה ויכולת הבעה ומשחק.

עופר פלדמן מגלם את הכתב הילדי ג'ונסון ומשחקו הוא ראוי ומשובח. כמוהו טל דנינו בתפקיד העורך הראשי ברנס. משחקו אמין ומוצלח.

מונה מרקוביץ כארוסתו של הילדי מפגינה דמות מעוצבת כהלכה ונראה שעוד נשמע ממנה בהמשך.

גלי הראל כמנקה ג'ני מגישה דמות אפיזודית מוצלחת.

אלינור פוגל כמולי מלוי חברתו של האסיר מפגינה דמות מבוהלת . משחקה הוא טוב, אך לא ברור למה היא צריכה להיות שפופה כל הזמן, כאילו היא סובלת מגב תפוס (אלא אם כן גם היא נחבלה בהצגה קודמת).

ראש העיר עידו אדלר ויוני קצב כשליח המושל משחקים נהדר. חבורת הכתבים משלימה את ההרכב ומפגינה יכולת משחק טובה.

ההתנהלות על הבמה היא קצבית וזורמת, הטלפונים הישנים נטרקים בחוזקה (מנין השיגו אותם? למרות שהם די חדישים לתקופה שבה מתנהלת העלילה). בקצב הזה, אין פלא שהכיסאות קצת מתעקמים והשמשה נשברת ואם אתם מחפשים את רגליות הגומי של הטלפון הימני, שהוטח בפראות על השולחן, הם מתחת למושב בשורה 1.

חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.