ביקורת: "ארוחה בהפתעה", בכורה, בית צבי, רמת גן

מאת חיים נוי

ארוחה בהפתעה היא קומדיית מצבים, קולחת ותזזיתית, שבה כולם בוגדים עם כולם ונאלצים לחפות איש על רעהו מבלי שאיש ידע על כך ובעצם כולם חושבים שהם יודעים את הכול.

המחזאי הצרפתי מרק קאמולטי רקח את ההצגה המבדרת הזו בשנת 1985 והיא הועלתה תחילה בפריז ובלונדון ונדדה למדינות נוספות ועדיין מציגה ברחבי העולם. בימים אלה היא מועלית בהצלחה בשיקאגו. שמה המקורי של ההצגה הוא DON'T DRESS FOR DINNER   והיא הייתה להיט מסחרי , לא פחות ממחזהו הידוע יותר של קאמולטי שזכה בפרס הטוני, "בואינג-בואינג", קומדיה שהועלתה בכל רחבי העולם –וגם בישראל- ושגם הופקה לסרט קולנוע.

קאמולטי מת בגיל 79 בשנת 2000 וזו לראשונה שהקומדיה הזו מועלית בארץ, בבית צבי ברמת גן.

גילי אמיתי נשאר נאמן לספר הבימוי המקורי ולמחזה והצליח להעלות קומדיה מבדרת ומצחיקה שאין בה רגע דל. למען האמת, זה כל מה שיש בהצגה: לצפות, לגעות בצחוק פרוע ולצאת מהאולם עם חיוך טיפשי ולשכוח כעבור שעה קלה את כל מה שהתחולל על הבמה. זוהי פשוט הצגת בידור שנועדה להצחיק ולהקת השחקנים, תלמידי השנה השלישית, הצליחה במשימה בצורה מרשימה.

במקור ישנה הפסקה בין שתי מערכות ההצגה, בבית צבי החליטו תחילה שהיא תתנהל ברצף וללא הפסקה, אך חזרו בהם וקיימו את ההפסקה הקצרה. לדעתי, כדאי היה יותר לוותר על ההפסקה, שכן החלק השני הוא מייגע בהתחלה עד ששוב הוא מתפתח לסצנות פרועות.

המחזה מועלה על ידי שני צוותי שחקנים , המתחלפים ביניהם מדי יום, למעט השחקן הראשי .

ההצגה עוסקת בנושא הוותיק והמוכר בהצגות רבות: הבעל והמאהבת. במקרה שלנו מדובר גם באשה ובמאהב. מה עושים כאשר המאהב מתבקש לשמש אליבי לבעל וכיצד הופכת הטבחית שנשכרת לארוחת הערב לחלק ממסכת ההחלפות המבדרת, כל אלה תורמים לטעויות ולתסבוכת שנפתרת רק לקראת סיום המחזה.

טל דנינו כברנרד המתכנן סוף שבוע חלומי עם מאהבת יפיפייה ונאלץ לשנות תכניותיו כאשר אשתו , מחליטה להישאר בבית – מגיש משחק מצוין. הוא מבדר ויודע להצחיק מבלי שיניע שריר מיותר.

שי גברי כרוברט החבר והמאהב של האישה, מפגין דמות קומית, משחק משובח וקולח .

 אירית דקל כז'קלין האישה הנבגדת , אך גם הבוגדת היא טובה מאוד, מאופקת וגם רותחת כשצריך, יודעת לנוע על הבמה בהצלחה ויש לה נוכחות מעולה.

מאיה לוי כסוזאן המאהבת היא נאה ומוצלחת, משחקה קולח ומעוצב היטב.

ענת גופמן כטבחית המוצאת עצמה בין הסירים לבין חדרי המיטות היא תגלית של ממש והיא מגישה משחק משובח ויוצא דופן.

עידו אדלר כג'ורג' בעלה של הטבחית, מגלם דמות אפיזודית מוצלחת מאוד.

מירב יצחקי אחראית לנוסח העברי וגם לעיצוב התפאורה. היא גם מנהלת ההפקות של בית צבי. התרגום שלה הוא מוצלח, עכשווי וברור. התפאורה מינימליסטית ופרקטית .

קארין דוד אחראית לתלבושות, המוצלחות והיפות. יתכן שהיה אולי מקום לשנות את המכנסיים של רוברט ואולי לצייד אותם גם בחגורה.

זוהי בהחלט הצגה שנועדה לבדר. היא אולי לא חינוכית במיוחד, אבל מציאותית לא פחות. ייתכן שאם הייתי יודע בדיוק את עלילת המחזה , אולי לא הייתי בוחר לקחת איתי להצגה דווקא את בתי. אבל היא נהנתה מאוד, געתה מצחוק ואפילו דאגה להסביר לי כמה פרטים פיקנטיים שייתכן וסברה שכבר נשתכחו ממני.

חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.