ביקורת : "דודתו של צ'רלי" –הקומדיה הבריטית עטורת השבחים נוחתת בבית צבי והקהל גועה בצחוק

מאת חיים נוי

הקומדיה הבריטית עטרות השבחים "דודתו של צ'רלי" נוחתת בימים אלה בבית צבי ברמת גן ולמרות שהיא נכתבה ב-1892, טרם נס ליחה והיא עובדה וסוגננה וגורמת לקהל להתמוגג מנחת ולעטות חיוך אווילי על הפרצוף. הקומדיה שחוברה בידי ברנדון תומאס הבריטי, כבר כיכבה במיטב תיאטראות ישראל והנוסח העברי המדויק של נסים אלוני עדיין מצליח להיות עכשווי ומלא קסם.

הבמאי מיטקו בוזקוב הצליח ללהטט עם להקת השחקנים המוצלחת והביא הצגה מטורפת, גרוטסקית, שבה משרת הבית המטורלל מציג אביזרים ומעלה תיאטרון בובות והכול ברצינות תהומית. השחקנים לבושים בקפידה בסגנון אנגלי והכול מתערבב לבליל מהביל, אבל הסוף הוא כמובן טוב וכולם יוצאים עם חיוך של נחת מרוח על פניהם.

הקומדיה עלתה בתיאטרון המלכותי בלונדוןורצה 1147 פעמים במשך 4 שנים, הישג כביר באותה תקופה. אחר כך היא עלתה ברחבי העולם וכמה פעמים בישראל ובין השאר כבר ב-1946, בקאמרי בתיאטרון דו-רה-מי של ג'ורג' וואהל, בתיאטרון באר שבע ובתיאטרון חיפה ובבית צבי.

בהשראת ההצגה הופקו 10 סרטים , הראשון בהם עוד בשנת 1915.

העלילה היא די פשטנית . שני סטודנטים מאוהבים בשתי עלמות חן. מי שיחליט אם לאפשר את השידוך ביניהן הוא האפוטרופוס ואביה של אחת מהן. הפגישה עם הבנות אמורה להיות בנוכחות הדודה האלמנה, הזקנה והעשירה של אחד הבחורים, צ'רלי שמה, שאמורה להגיע ברכבת, אך לרוע המזל היא מודיעה שתגיע רק בעוד שבוע.

הצמד מחליט לגייס דודה חלופית והמשימה מוטלת על אחד מחבריהם שבאקראי משחק בהצגה כלשהי בתפקיד אישה זקנה וחיש מהר מוצא עצמו כדודה עשירה , מוקף בנות ואפוטרופוס שנראה כבן דמותו של שריף באחת ממדינות אסיה.

מי שגונב את ההצגה הוא המשרת בראסט בגילום מתן צדוק שמגיח לבמה ובכל פעם בתוספת אביזר לגופו החנוט בפראק אנגלי, מבצע הברקות במה ואפילו מעלה תיאטרון בובות. הגרוטסקה נמשכת, עד שלזירה מגיעה הדודה האמיתית. והפלא ופלא , זוהי גברת חביבה וראויה. העלילה מסתעפת ולאחר שאנו שועטים במרדפים, הכול בא בעצם על מקומו ומי שמרוויח בעצם מהעניין הוא הדודה הכוזבת, באבס, שזוכה לצרורות של נשיקות מהבחורות .

אפיק אביבי מגלם את הדודה הכוזבת. הוא חנוט בחזייה אדירת מימדים, לבוש כבד, נעלי עקב וכמובן ביריות ושמלת מלמלה. הוא שוחה כדג על היבשה בנפתולי העלילה, ונראה שעלינו על עוד שחקן שיש לו פוטנציאל מבטיח. אפיק הוא פרפורמר ושחקן מוצלח.

אמיר אהרוני כצ'רלי משחק בצורה נאותה ומצוינת ומתמודד בכל מהמורות העלילה שמתקילה אותו בהפתעות שונות ומשונות. אמיר שחקן טוב מאוד.

דן רוטשטיין הוא שחקן נפלא שמגלם את הבחור השני ג'ק באורח מקצועי וקליל ובצורה מהנה מאוד.

ים טנא ולנסי , הזכורה כילדת פלא בהצגות מוזיקליות רבות בעבר, היא הנערה הנחשקת קייטי ומשחקה ראוי ,מוצלח מאוד ויפה. יחד עימה משחקת שיר אבוטבול את איימי , ככלה הפוטנציאלית השנייה ומשחקה טוב מאוד .

הוד פרנקפורטר שמיר מצוין כאביו של ג'ק, וכיאה לשמו הוא מגלם את סר פרנסיס שירד מנכסיו. הוד הוא שחקן מוכשר מאוד.

עדן קסלסי מתרוצץ כשריף של מדינה בקווקז או במזרח הרחוק והוא האפוטרופוס והדוד של הבנות שצריך לתת הסכמתו לנישואיהן. הצרה שהוא התאהב בדודה הכוזבת ובא לו לחמוס את מחמדיה הדשנים בניגוד לעמדתו של אפיק. עדן הוא שחקן מוכשר, מפליא בגילום התפקיד התובעני ואין ספק כי הוא בעל פוטנציאל רב.

ליאור כהן הדודה האמיתית המפציעה לפתע בדירה היא שחקנית נהדרת ומלאת חן והיא שפותרת את כל התסבוכת בצורה ראויה לתשואות הידד.

מיה סירקיס המקסימה כאלה דלהיי מגלה את זהותו של מאהבה בין שלל הדמויות המתרוצצות אחוזי אמוק על הבמה ואכן זהו הדודה המחופשת, לצהלת כולם. מיה היא נינוחה, עדינה ומשחקה נעים ויפה.

כאמור מי שמבליח כל העת בדמות המלצר הטעון אשפוז כפוי הוא מתן צדוק . כל תמונה שבה הוא מופיע היא הצגה בפני עצמה.

הבמאי מיטקו בוזקוב אחראי גם לעריכת המוזיקה היפה. הבמאי בוזקוב אחראי גם לתנועה הנהדרת השזורה כמעט בכל מהלך על הבמה.

סשה ליסיאנסקי עצב את התפאורה המרשימה שבנויה מדלתות רחבות ונעות.

התלבושות של לנה רומננקו הן מקסימות ויפות.

אורי מורג עיצב תאורה הולמת ומדויקת.

אם אתם סבורים שמגיע לכם קצת ערב של משובה ונחת, להירגע מהמתח ומהימים הקשים ולצפות בקומדיה שאין לה שום בשורות מיוחדות, אין ספק שדודתו של צ'רלי תעשה לכם רק טוב ובהחלט תצאו עם התובנה שדודות עשירות ישנן רק בהצגות.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום- יוסי צבקר