תוהים מהי מבחינתכם זהות יהודית במאה ה-21? לכל ישראלי יש את התשובות שלו: יהיו שיגידו כי זהות יהודית היא ציון החגים היהודיים; אחרים יטענו כי זהות יהודית הינה שמירת כל מצוות התורה; ויהיו גם כאלה שיאמרו כי זהות יהודית היא לגור בארץ ולשמור על הפולקלור היהודי מבית אימא. יהדות היא אפוא מגוון נרחב של תשובות לשאלות בסיסיות.
אולם האם ישנה זהות יהודית שעולה על סך התשובות המגדירות אותה? מבחינתם של רוב הישראלים, זהות יהודית נגזרת קודם כל מחיים בין יהודים ודיון על אודות מהי יהדות בין יהודים. במילים פשוטות: דיאלוג בין-יהודי. וכשיהודים חיים זה עם זה, עצם השותפות מקנה להם את היכולת להחליט יחד מהי עבורם זהות יהודית ומה היא כוללת. אותו דיאלוג הוא זה שמקנה את היכולת להתדיין בצוותא ולהחליט יחדיו.
הרעיון של חיים יהודיים עצמאיים הוא חדש, מבחינה היסטורית. זהות יהודית במובנה המצומצם התקיימה רק בארצות שבהן יהודים היו מיעוט. אלפיים שנים התקיימה זהות יהודית מתוך העובדה שהיהודים נאלצו להגדיר את עצמם לא מתוך יחסם לעצמם אלא כלפי השלטון והחברה שהקיפה אותם. לכן אותה יהדות הייתה שומרת מצוות מעיקרה; לא הייתה כל ברירה אחרת. כיום, יהודים חיים זה עם זה במסגרת עצמאית וההידרשות לאותו דיאלוג נעשית מתוך המושג החדש של מדינה יהודית; מושג בן 62 שנים בלבד, זמן פעוט במונחים היסטוריים.
אם זהות יהודית היא נושא ראוי לדיון ולליבון מחלוקות, ובהנחה שאלה המעוניינים לשאול מהי זהות יהודית מעוניינים לדון עם יהודים כמוהם בשאלות אלה, ישנה חשיבות גדולה להבנה שדיון בין יהודים במדינתם העצמאית איננו טריוויאלי. וכיוון שכך, זכותם של אנשים להציע תשובות שונות ואף סותרות לשאלת זהות יהודית בימינו היא חלק מהותי מהעניין.