אנטיביוטיקה והצטננות
בבדיקה שנערכה על 2171 חולים שפנו לטיפול רפואי בבתי חולים עקב תלונות על הצטננות קשה, העלתה כי 35% לא קיבלו תרופה כלל, 6% קיבלו אנטיהסטמינים או תרופות סימפטומטיות אחרות, ואילו - 60% קיבלו אנטיביוטיקה. מסקנת החוקרים היא, כי רוב הפונים לטיפול רפואי עקב הצטננות, מקבלים אנטיביוטיקה שאינה יעילה למצבם כל עיקר. נוסף לסיכון הכרוך בתופעות הלוואי של תרופות אלו, דן המאמר בסיכנת התפתחותם של זנים עמידים לבקטריות עקב נטילה לא נחוצה ולא מבוקרת של אנטיביוטיקה.
Antibiotics and upper respiratoty infection.,Mainus Arch et al,J of family practice, april,1996;42:357-361.

אין ויכוח כי אין מודעות מספקת לסיכון הנגרם ע"י אנטיביוטיקה במיוחד מצד רופאי ילדים ומשפחה. זיהומים באוזן התיכונה אצל ילדים למשל, מטופלת לרוב ע"י אנטיביוטיקה, למרות חוסר היעילות בטיפול  כזה. היות ובדיקות לגילוי פטריות ומטבוליטים שלהם לא הפכו לשגרה, אין מודעות מספקת הן לעובדה כי זיהום פטריתי נוצר מיד עם נטילת אנטיביוטיקה, וכי לזיהומים אלו יש תפקיד חשוב באטיולוגיה של מחלות רבות (yeast syndrome). מן המפורסמות היא, כי נטילת אנטיביוטיקה משויכת לחוסר סבילות ואלרגיות למזון. אין ספק כי השלמה של חיידקים המהווים חלק מהאוכלוסיה הטבעית של המעי, (לקטובצילוס, ביפידום, בולגריקוס ואצל פעוטות, גם טרמופילוס ואינפנטיס) תורמת משמעותית להפחתת תופעות הלוואי של אנטיביוטיקה. העורך.
European Journal of Surgery,1996;Suppl. 576:39-41.

יעקב עזרא הינו מרצה במכון מור (לאוסטאופורוזיס) ובבית הספר להסמכות מאמנים - באוניברסיטת ת"א (אימונים לפיתוח הגוף ותזונה). לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140 www.HealthNFit.org   www.Diet2all.org    www.Diet2all.net