הצורך בהסדרה של שוק ההון
שוק ענק
אנו צריכים להיות מודעים למימדים של שוק ההון. סדרי הגודל הם ענקיים. המרצה אינו בטוח שיש שוק אחר במדינת ישראל שמעביר כזו כמות של כסף, והכל באמצעות ני"ע.

• גיוסי הון  ו-החזרי מס גדול מאוד – 21 מיליארד ₪ בשנה. מדובר על כ- 15% מהתל"ג של מדינות ישראל. חברות מגייסות כספים מהציבור על מנת לממן פעילות עסקית.
• מחזורי פעילות גבוהים ביותר.
• מעורבות של גורמים רבים – כולם פעילים בשוק ההון. כמעט ואין אזרח שאין לו איזושהי פעילות שקשורה בשוק ההון – לקיחת הלוואות והפקדת כסף בפיקדונות הן פעילויות בשוק ההון. ישנם גורמים אקטיביים יותר וישנם גורמים פסיביים.
  
  
  
  מערכת קריטית להתפתחות הכלכלה


• "העברת מקורות מאחד לשני" זו המשמעות של פעילות כלכלית בשוק ההון. חסכון הוא למעשה ויתור על מקורות היום כדי לקבלם בעתיד. העובדה שקיימים גורמים שצריכים מקורות היום ויכולים להחזיר מחר – זה מה שמאפשר את הסנכרון בשוק ההון. אם לא הייתה את היכולת הזו, רובנו לא היינו מגיעים להיות בעלי נכסים בטווח בו אנו רוצים אותם ולכן מדובר בעניין קריטי לכלכלה.
• פרוזובול – השנה זו שנת שמיטה(פעם בשבע שנים), בין היתר מדובר על שמיטת חובות. בתקופות קדומות, בשנה השישית (שנה לפני שנת השמיטה), אף אחד לא היה נותן הלוואות, מאחר ורוצים להימנע מכניסה לשנה השביעית כאשר אנשים חייבים לך כסף, כי אז תצטרך לבצע עבורם שמיטת חובות ולמעשה להפסיד את כספך. הלל הזקן הבין ששמיטת החובות תוקעת את הכלכלה והתקין את הפרוזבול – המשמעות היא שגם מי שנתן הלוואה בשנה רביעית חמישית או שישית, נניח לשלוש שנים, ההלוואה אינה נמחקת. מדובר על סוף ימי הבית השני. זו דוגמה מהיהדות לקריטיות של שוק הון.
  
  
  
  חוסר סימטריה קיצוני בעוצמת הגורמים הפעילים


• ממשלה – בנק ישראל הוא גוף ממלכתי ובעל בגרות. אתמול (25.2.08), בניגוד לכל הציפיות, בנק ישראל הוריד ריבית בחצי אחוז – המשמעות היא שכדאי להחזיק פחות שקלים ויותר דולרים. דוג': יכול להיות מצב שאותם אנשים שאמונים על ההחלטה להורדת הריבית, יקנו הרבה דולרים לפני פרסומה. מדובר במידע פנים שיוצר חוסר סימטריה קיצוני בין מקבל החלטה לכלל הציבור. דוג' נוספת: הממשלה מממנת את תקציבה בין היתר מאג"ח. למרות שבתחום זה יש יותר שקיפות, נניח שבמהלך חצי שנה אנו לא יודעים כציבור מה מצב הגירעון של הממשלה, ויש אנשים שכן יודעים מה מצב הגירעון. לאותם אנשים שיודעים מה מצב הגירעון יש יתרון. שוב – חוסר סימטריה.
• בנקים – לפני 4-5 שנים, בנק דיסקונט עמד לפני פשיטת רגל עקב חובות של אשראי נדל"ן. אם מגמת המשק לא הייתה מתהפכת באותה שנה, הבנק יכול היה לפשוט את הרגל. המדינה יכולה לתת גיבוי לבנקים אבל היא לא חייבת. מי שידע על המצב הזה הוא הבנק עצמו ובנק ישראל. הבנק עצמו המשיך לקבל פיקדונות באותה תקופה ולכן יש חוסר סימטריה בין הבנקים לבין האזרחים הפשוטים שבאים להפקיד כספים.
• מנפיקים – נניח שיש חברה שרוצה להנפיק מניות לציבור. יש חוסר סימטריה בין האזרחים לבין המנפיקים.
• פרטיים אמידים מאוד – כאשר הם באים להשקיע, מעצם היותם אמידים יש להם יותר גישה למקורות מידע מאשר לאנשים מן הישוב. חוסר סימטריה באינפורמציה.
• ציבור – "כספי ציבור, כספי הפקר" – לראייה, קופת הגמל חרמון. היכולת של מנהל השקעות להבין מהי תעודת סל הרבה יותר גדולה מאשר היכולת של הציבור להבין במה מדובר.
• גופים מוסדיים – נניח שעושים ניתוח כלכלי ומחליטים שמשבוע הבא מתחילים לקנות אג"ח בטווח של 10 שנים ומעלה. אותו גוף מוסדי יודע שביכולתו להזיז את השוק. אם לא הייתה הסדרה הגוף היה יכול להתחיל לקנות מעט אג"ח, ולאט לאט להמשיך ולקנות וכך להעלות את המחיר כך שיש חוסר סימטריה בין קונה האג"ח למוכר.
• מנהלי השקעות – לדוג': פריזמה – בית ההשקעות הגדול בישראל. אנשים השקיעו בקופת גמל חרמון שבשנים האחרונות הניבה תשואות יפות. בחודש ינואר, עקב הרפתקנות פיננסית של מנהל ההשקעות והנהלת חשבונות, הקופה הפסידה 8% בחודש, פי שנים מההפסדים של קופות הגמל האחרות. הציבו את מנהל ההשקעות בראש מערכת שמנהלת מיליארדים, כאשר כל אין יכולת שליטה למי שמושקע בקופה. בין המושקעים למנהל קופת הגמל יש חוסר סימטריה.