דף הבית מדעי הרוח היסטוריה תמר או תדמור, למי הבכורה
תמר או תדמור, למי הבכורה
גדעון צור 08/11/11 |  צפיות: 14582

בספרי התנ"ך, קיימת אי בהירות לגבי אחד משמות המקומות הנזכרים בו – תמר או תדמור, בספר מלכים א נאמר "ויבן שלמה את גזר ואת בית חורון תחתון ואת בעלת ואת תמר (תדמר) במדבר בארץ" (ט,יז-יח) ואילו בספר דברי הימים ב כתוב "וילך שלמה חמת צובא ויחזק עליה ויבן את תדמור במדבר" (ח,ג-ד). וכאמור, שם הישוב תמר בספר מלכים מופיע בספר דברי הימים כתדמור. הישוב תמר מזוהה כיום עם האתר הקדום עין חצבה, במדבר יהודה דרומית לים המלח, ואילו תדמור או בשמה היווני פלמירה, נמצאת במדבר הסורי צפונית מזרחית לדמשק. כתוצאה מאי בהירות זו נוצרו בקרב המלומדים העוסקים בחקר התנ"ך והארכיאולוגיה, שלוש דעות שונות – הדעה הראשונה גורסת כי מדובר בישוב תדמור במדבר הסורי. הדעה השנייה טוענת לטובת תמר במדבר יהודה, ואילו הדעה השלישית מקבלת את שני המקומות ללא החלטה.  כל שלושת הדעות אינן עוסקות במהות השוני בין שני המקומות, מנין , ומדוע הוא נוצר. הגרסה של תדמור טובה יותר ליהודים, היות והיא מרחיבה כביכול את גבולות ממלכת שלמה המלך. מאידך גיסא גרסת תמר במדבר יהודה טוענת, שהכול נובע מטעות סופר בעת כתיבת ספר דברי הימים, על-ידי הוספה אקראית של האות "ד" לשם תמר.  אני רואה את הדברים באור שונה וטוען שגרסת תמר במדבר יהודה היא אכן הנכונה. אבל, הוספת האות "ד" לתמר לא באה כתוצאה מטעות סופר, אלא מנסיבות התקופה שבה נכתב ספר דברי הימים.    הוספת האות "ד" לשם "תמר" באה בהשפעת השפה הארמית, לשם הדגשת האות "ת" בשם "תמר". תופעה מאין זו קיימת לפחות, בשני מקומות נוספים בספר דברי הימים. העיר דמשק מופיעה בספר ארבעה פעמים בשם "דרמשק" (ב,טז,ב-ב,כד,כג-ב,כח,ה-ב,כח,כג) הוספת האות "ר" לשם "דמשק", באה להדגיש את האות "מ". תופעה דומה קיימת גם במגילת ישעיהו, שנתגלתה במערות  קומראן ונכתבה במאה הראשונה או השנייה לפני הספירה, שם העיר "דמשק" מופיע בספר ישעיהו שבע פעמים, ואילו במגילה זו הוא מופיע שבע פעמים כ"דרמשק".  ניסיון אחר להדגיש את האות "מ" בשם "דמשק", קיים בספרים אחרים – בתלמוד הבבלי, פרק שלישי, פסחים – שם העיר מופיע כ-"דממסק" בספרים הנוספים – "עולת החודש" עמוד כא – "אבני ציון" חלק שלישי עמוד כט – "כנסת הראשונים" על מסכת מנחות חלק שני עמוד עט – שם העיר מופיע כ-"דממשק". מקום נוסף בשם "צרתן" המופיע בספר מלכים א (ז,מו) ובספר יהושע (ג,טז), ואילו בספר דברי הימים ב (ד,יז)  באה לשם המקום הדגשה לאות "ת" באמצעות האות "ד" הבאה לפניה ושם המקום הופך ל-"צרדתה" . כפי שאנו נוכחים במקרים אלו, האות המדגישה מופיעה לפני האות שאותה רוצים להדגיש. כפי שמופיע ב-"דרמשק" וב-"צרדתה", מאידך גיסא בשם "תדמר" האות המדגישה "ד" באה אחרי האות המודגשת "ת" ולא לפניה כנדרש, דבר זה נובע מלקונה בשפה הארמית, האות המודגשת נמצאת בראש המלה, הצבת האות "ד" לפני האות "ת" לשם הדגשתה הייתה יוצרת משמעות שונה מהכוונה המקורית, והשם היה הופך ל-"דתמר" ובארמית הוא היה נאמר כ-"דה תמר", ולכן האות המדגישה "ד" מצאה את מקומה אחרי האות "ת" ולא לפניה. בעת הסבת התנ"ך לכתיב מלא, נעשתה השגיאה בשם העיר "תמר" בספר דברי הימים, ולגרסה הארמית "תדמר" נוספה האות "ו" והיא  הפכה ל-"תדמור", היות ואותם האנשים שעסקו בהסבת התנ"ך, לא היו מודעים לכל האמור כאן, ובעת ההיא העיר תדמור שגשגה. וכך שגיאה זו מספר דברי הימים חזרה לאחור ומצאה את מקומה גם בספר מלכים, אלא מאי, בספר מלכים נכתב "תמר (תדמר) במדבר בארץ". וכך עורכי התנ"ך בעת ההיא הסירו את המלה "בארץ" מספר דברי בימים, היות והם ידעו שתדמור לא נמצאת בארץ. וכתוצאה מכך, "תמר במדבר בארץ" בספר מלכים, הפכה ל-"תדמור במדבר" בספר דברי הימים.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 גדעון צור


 


מאמרים נוספים מאת גדעון צור
 
הכתב הפיניקי – אופס, מה זה?
כאשר אנו קוראים מאמרים או מחקרים או מעיינים בספרי לימוד, שעיסוקם בשפות השמיות העתיקות, נפגוש לרוב את המונח 'הכתב הפיניקי' או 'האלפבית הפיניקי'. לעניות דעתי מושג זה שגוי מיסודו, והשימוש בו טועה ומטעה. כתב זה הינו למעשה 'כתב כנעני', כתב שהיה בשימושם של כל העמים במרחב הלבנט. ושמו של 'הכתב הפיניקי' נולד עקב העובדה, שהוא נמצא גיאוגרפית במרחב הפיניקי. ואין לו כל ייחוד שיקרא כך. הכתב הפיניקי איננו עומד לבדו בסוגיה זו, ניתן לצרף אליו גם את הכתב העברי עד למאה ה-6 או ה-5 לפנה"ס בקירוב, הכתב האדומי, הכתב המואבי, הכתב העמוני, הכתב הפלישתי והכתב הארמי עד המאה ה-8 לפנה"ס בקירוב. רשימת כתבים זו, מהווה למ

איבר המין הגברי במקרא
04/07/15 | יהדות
לסופרי המקרא לא היה כמעט צורך להתמודד עם אזכור האיבר, היות והוא לא מצא מקומו שם, או שהכתוב שונה על-ידי צנזורה מאוחרת. קיימות שתי מילים נדושות, "ערווה" ו"עורלה" המופיעות במקרא אין ספור פעמים, ערווה מתייחסת גם לאשה, אבל הן אינן עוסקות במהות.

שוד הקרקעות הגדול של שרון ושות'
בחודש מרץ שנת 2000 נפטרה לילי ז"ל, רעייתו של אריאל שרון. ועל–פי בקשתה היא נקברה על גבעת הכלניות. גבעה הנמצאת קרוב ל-400 מטר מחוות השקמים, מקום המגורים של משפחת שרון. כביש 334 חוצץ בין החווה לגבעה. במסגרת קבורה זו, עושה שרון כל עבירה אפשרית מתחום המקרקעין. בחודש ינואר 2014 נפטר אריאל שרון, ונקבר בקבר שמקומו סומן בתשריט של היתר הקבורה. ושוב בקבורה זו רשות העתיקות מושמת לקלס.

איפכא מסתברא – מי אתה שבט גד
04/07/15 | היסטוריה
מסורת המקרא מציגה את נחלת שבט גד מעבר לירדן, ממזרח לארץ כנען. ביינות לשבט ראובן מדרום וחצי שבט מנשה מצפון. גבולות השבטים מסתמכים על הכתוב בספר יהושע. ומנגד, קיימות במקרא סתירות לגבי מיקומה של נחלת שבט גד, שטח נחלה זו משתנה בספר במדבר (במדבר לב) ומשתנה שוב בספר דברי הימים (דברי הימים א, ה). נתונים אלה מעלים את הסברה שנחלת שבט גד, מקורה ביצירה ספרותית דמיונית.

שמות אותיות האלפבית העברי
12/05/14 | היסטוריה
המאמר זה בא לספר את מקור שמן הקדום של אותיות האלפבית הכנעני. השם הראשוני של כל אות ואות, כפי שנתנו לו הכנענים, ולאחר מכן שינוים שחלו בשמות האותיות, עקב שינוים בציורי האותיות, או מנת להקל על הגיית השמות. חלק משמות אותיות האלפבית שלנו נושאות את שמן מזה כ- 4000 שנה.

תמר או תדמור, למי הבכורה
08/11/11 | היסטוריה
בספרי התנ"ך, קיימת אי בהירות לגבי אחד משמות המקומות הנזכרים בו – תמר או תדמור, בספר מלכים א נאמר "ויבן שלמה את גזר ואת בית חורון תחתון ואת בעלת ואת תמר (תדמר) במדבר בארץ" (ט,יז-יח) ואילו בספר דברי הימים ב כתוב "וילך שלמה חמת צובא ויחזק עליה ויבן את תדמור במדבר" (ח,ג-ד).

הכתב הכנעני
08/11/11 | היסטוריה
מאז שחר ילדותי עניינו אותי אותיות האלפבית, למה אלף?, למה בית?, מנין באו? ולמה נקראו להן כך?. לאחר פרישתי לגמלאות והתרחבות יכולות האינטרנט, האפשרות לקרוא מאמרים וספרות אקדמית, ולשאול שאלות ולקבל עליהן תשובות, נפתחה לפני הדרך לחקור את מקור הכתב, שלנו, למרות שהנושא נחקר כבר בעבר, ונלמד באוניברסיטאות, מצאתי שעדיין קיימים בו חורים שחורים ולא הכול פתור.

שופטי בית המשפט העליון פגעו במאות נכי צה''ל
נכה צה"ל שלא הוכר ככזה על-ידי משרד הביטחון, זכאי לערער על החלטה זו בפני בתי המשפט בערכאות השונות, על-פי סדרן. סעיף 20 לחוק יסוד: השפיטה, יוצר מצב בו שופטי בית המשפט העליון מחוקקים חוקים, בדמות "הלכות משפטיות" המחייבות את בתי המשפט של מטה. והלכות אלו גוברות על חוק הנכים שעל פיו מתקיימים ההליכים.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI