אם יצא לכם להתהלך ברחובות הערים הגדולות של איטליה ודאי הרגשתם שאתם צועדים בתוך מסורת ארוכת שנים של אסתטיקה מפותחת, של סגנונות השלובים זה בזה לכדי יצירת מראה ייחודי ומרשים. אם טיילתם ברחובות פריז ביום גשום ועצרתם להביט על המבנים הסובבים אתכם, הקדשתם מבלי משים מחשבה למקורות שהובילו ליצירת המראה הנוכחי של העיר.
אם בעודכם פוסעים ברחובות צפת תהיתם מדוע המבנים הנמוכים מחופים תכלת ובירושלים שאלתם את עצמכם מאיזו סיבה נתבקשו תושבי העיר לחפות את בתיהם באבן ירושלמית, ודאי תתעניינו לדעת מספר דברים על שימור מבנים. המראות הניבטים אליכם מבית פינות הערים הללו, כמו גם ערים נוספות ברחבי העולם, אינם דבר של מה בכך. הרי גם רומא לא נבנתה ביום אחד.

המראות הללו הם למעשה שכבות מתקופות שונות, המעידות על אופי החיים במקום, על האסתטיקה ששררה אז ואפילו על מעמדם של תושבי המקום. את ההיסטוריה הויזאלית המרהיבה הזו, אנו מבקשים לשמר.

פגעי הזמן והטבע

קודם לכן הזכרנו את צפת ואת ירושלים אבל גם בארצנו הצעירה (יחסית) ישנן לא מעט פינות ולא חסרים מבנים המצריכים התייחסות מיוחדת ולו למען שימור אופיו של המקום. גם העיר שאינה נרדמת לעולם, תל אביב, שופעת בניינים ואי אלו בתים המהווים זכר לתקופות קודמות. החל מסיום המאה התשע עשרה ועד תחילת שנות העשרים של המאה העשרים (שכונת נווה צדק על מבניה הנמוכים ואופיה הייחודי).

כמעין טלאי על טלאי

משם אל עבר האקלקטיקה של שכונת לב העיר; שדרות רוטשילד והרחובות הסמוכים - מזא"ה, אלנבי, מונטיפיורי, בצלאל יפה ועוד. מתחילת שנות השלושים כבר החלו להגיע ארצה "שמועות" אודות סגנונות חדשים המתעוררים בעיקר באירופה וכך נולדו מבנים חדשים. ודאי תופתעו לשמוע שרבים מהמקומות הללו הצריכו שחזור מבנים, במסגרת שימור חזותה של העיר. הרי הדבר הראשון עליו אנחנו חושבים כשאנחנו שומעים על שחזור אלו קירות קאפלות באיטליה או בתי כנסת עתיקים ביוון, אבל בתים הם אורגניזם חי ונושם ולכן גם הם מצריכים תחזוקה שוטפת ומתיחת פנים אחת למספר שנים. מתיחת פנים כי זהו אינו חידוש מהמסד אל הטפחות, אלא איפור, טיפוח והזנה של הקיים.