במאמר זה נכיר מונחים בסיסיים ופשוטים, הנחוצים להבנת המושג "אנימציית תלת ממד", וננסה להבין מה ההבדלים העיקריים בינה לבין אנימציית דו ממד.
כולנו צפינו בשלב כלשהו באנימציית תלת ממד. יחד עם זאת, האם כולנו יכולים להסביר מהו אותו ממד שלישי אליו מתכוון המונח הזה?
קחו חתיכת נייר וציירו עליה דמות פשוטה שהיא תהיה הדמות אנימציה למתחילים שלנו, כגון כלב, חתול או אדם. נגיד שציירתם חתול, והחתול מתבונן אליכם מתוך חתיכת הנייר. נגיד שהיית רוצים לראות את החתול הזה מהצד. האם תוכלו פשוט לסובב את הנייר או להפוך אותו? כמובן שלא. מדוע? הסיבה הפשוטה היא שהציור שלכם חסר את הממד השלישי.
כל אובייקט שאתם רואים בעולם האמיתי הוא בעל שלושה ממדים. מסיבה זו, אנחנו יכולים לסובב מישהו או משהו, או להסתובב סביבו, ולראות אותו מזוויות שונות. לציור של החתול אשר ציירתם, יש את ממד האורך וממד הרוחב, מכיוון שלנייר עליו ציירתם יש ממד אורך וממד רוחב. הממד שחסר הוא ממד העומק. ממד כזה היה גורם לציור שלכם להראות אחרת לגמרי.
נניח שבמקום לצייר את החתול שלכם על חתיכת נייר, אתם בוחרים לגלף אותו בעץ. מאחר ולחומר בו אתם משתמשים יש חשיבות רבה, אתם מבקשים ליצור את החתול שלכם על פי מאפייני המצע בו בחרתם. כמובן שהחתול אותו תגלפו יהיה בעל שלושה ממדים, משום שלעץ שבחרתם יש שלושה ממדים. כעת, תוכלו לסובב את החתול בזוויות שונות, ולהתבונן עליו בכל אחת מהזוויות האלה.
מסתבר כי לאנימציית דו ממד תמיד היה חסר המאפיין של המציאות והמהות. מכיוון שכל אנימציות הדו ממד מוחקות לגמרי את ממד העומק, הן גורמות לכך שהדמויות שלהן יתרחקו מהמציאות. ניתן כמובן לנסות ולחקות אפקטים תלת ממדים באמצעות אנימציית דו ממד – אבל שיטה זו דורשת מאמץ ניכר מהאומן.
אולי אתם תוהים מדוע בכלל צריך אנימציית תלת ממד. ובכן, סוג זה של אנימציה מציע יתרונות רבים – ניתן לשלוט באופן גמיש יותר על הדמויות, ניתן לסובב אותן, להפוך אותן ולעשות עימן כל מני דברים אחרים שאנימציית דו ממד אינה מאפשרת.