פס׳ נ - מדוע בצרעת הגוף ישנה אפשרות של צרעת חלוטה על הראיה הראשונה של הכהן ואילו בצרעת הבגד אין אפשרות לצרעת חלוטה על הפעם הראושנה אלא לאחר מכן? "כי לא יחפוץ ה׳ בהפסד וכליון ממון אדם, צא ולמד מה שדרשו ז״ל בפסוק וצוה הכהן ופינו את הבית שהקב״ה חס אפילו על ממון הבזוי של הרשעים, אשר על כן אין לך נגע בבגדים שיוחלט בפעם אחד, מה שאין כן האדם שישנו בתשובה ותיקון גם אחר החלטו שהרי אינו נאבד בהחלטו אלא נבדל ובשובו יוסר ממנו הנגע וטהר לזה ישנה לצרעת חלוטה בפעם ראשונה, וישרים דרכי ה”’.

פרשת מצורגג

מיקוד:

פרק יד פס׳ ב.

פס׳ לה.

פס׳ לז.

מיקוד מורחב:

פרק יד פס׳ ב - בכדי להוציא מלב בני אדם שהצרעת באה ע״י מקרה הטבע לכן ציווה ה׳ לעשות דווקא את הדברים שבטבע מביאים לצרעת וכך יראו בבירור שהצרעת היא עונש מאת ה׳ ולא מהטבע.

[פס׳ ד - ראה במאורי החיים אות כג שדנים מי כתב את הסיפרא].

פס׳ ז - ”ראית להרב המופלא ה”ר יהודה רוזאניש זצקו״ל בספר הנכבד משנה למלך”.

פס׳ ט - בדרך רמז הפרשה תרמוז על גלות ישראל וגאולתה, ואיך כל פרט בפס׳ מרמז על כך.

”אין לך דבר שמרחיק האדם מן קונו כלשון הרע”.

קרא כאן כסף וזהב חסד ואמת אלוף

פס׳ לד - חז״ל אמרו שה׳ הוא בעל הרחמים לכן אם צריך לבוא על האדם נגעים קודם כל ה׳ נותן אותם בביתו של האדם ואח״כ בבגדיו ורק אם לא הבין ולא שב בתשובה אז נוגע אל גופו, ולכאורה בתורה קודם ה׳ ציווה על נגעי הגוף לפני נגעי הבית אלא שעדיין לא באו אל הארץ וכשיבואו אל הארץ ויהיו להם בתים אז יהיה בהם מעלה זו, וזו בשורה טובה לעמ״י לכן אמר כי תבואו אל הארץ דרך בשורה וחז״ל דרשו שהבשורה בפרשת צרעת הבית היא שנותצים את הבית ומוצאים את האוצרות שהטמינו הגוים.

פס׳ לה - ”וכבר כתבתי כמה פעמים כי רשות נתונה לנו לדרוש הפסוקים בכמה פנים משונים מדבריהם ז״ל כל שמתישבים הפסוקים על נכון כל שאין הפכיות דברי רז״ל בהלכות".

פס׳ לז - פרשת נגעי הבתים תרמוז את הנהגת ה׳ עם הרשעים, ופירוט של כל חלק בתהליך טהרת הבית כיצד זה רומז על הרשע - יפה מאוד.

מידע על חלום על שיניים שנופלות

פס׳ יג. פס׳ ד.

פס׳ יד. פס׳ ה.

פרק יח פס׳ ב. פס׳ ל.

מיקוד מורחב:

פרק טז פס׳ א - ”..הא למדת שלא יועיל היות האדם כל כך קרוב לה׳ כדי שיפרוץ גדר ליכנס לקודש פנימה”. וכן בהמשך כותב האוה״ח ”והכוונה בהודעה זו לשלול לבל יחשוב אדם לפרוץ ולהתקרב הגם שימות, וזה ימצא בהיות לאדם בחינת החשק לא יחוש על עצמו ויתן נפשו, ודבר זה ימצא בבחינת החושק שיתן נפשו על הדבר הגם שידע שימות, לזה אמר לו וימותו פירוש וכבר מתו ולא השיגו מחשבתם להתקרב והבן זה”.