ספר מעשי למלך

סימנים קב - קח

סימן קב

אע״פ שאין מצות ציצית נוהגת בלילה קוראין אותה בלילה מפני שיש בה זכרון יציאת מצרים ומצוה להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך וקריאת שלש פרשיות אלו על סדר זה היא הנקראת קריאת שמע. [קריאת שמע א, ג].

כנסו למידע כאן צפרדע בחלום

הרמב״ם [...] פ״נא ה״ג] מנק״ש] פסק דצריך (ו)לקרות שלהזכיר יצ״מ בלילות כבן זומא ברכות י״ב, ב; (ונלע״ד) דחכמים אומרים (ל) להביא ימות המשיח [הגה״ה: אמרתי בס״ד במק״א לבאר לשון חכמים הזהב "להביא". דבגמ׳ אמרו שיהא שעבוד מלכיות עיקר ויצ״מ טפל, וז״ש להביא [אימות המשיח ר״ל שיהיה עפל, ואחר זמן רב מצאתי תירוץ לזה בתום׳ רע״ק אייגר זצ״ל [אות י״ג]1 וששתי], ונלע״ד דתליא פלוגתתם בהא דאיפליגו בנדה ס״א, ב/ אם מצות בטילות לעתיד לבוא או לא יעו״ש, דרבנן ס״ל דאינן בטילות, ובן זומא ס״ל דבטילות א״כ הרמב״ם שפסק פ״י מכלאים הכ״ה דבטילות א״כ שפיר הוצרך לפסוק כבן זומא וא״ש.

כנסו לקרוא על תפילה לזיווג הגון לנשים

זו לשון רעק״א שם: "הא דלא קאמר בקיצור כל ימי חייך לימות המשיח, כמו דקאמר ראב״ע כל ימי חייך הלילות, י״ל דדייק בלשון "להביא" לומר דימות המשיח אינו בזה כמו העוה״ז, כי לא יהיה הזכרת יציאת מצרים עיקר אלא טפילה לשעבוד מלכויות כדאיתא בברייתא הובא בתוי״ט כאן".

ודע דבאותו ענין צל״ע דברי התום׳ ב״ב ע״ד, א׳, סד״ה פסקי, שכתבו: "וההיא דלקמן יצתה בת קול כר [ואמרה דביתהו דרבי חנינא בן דוסא עתידה למישדא בה תכלת לצדיקים לעתיד לבא] אתיא נמי כשמואל" עכ״ל, דהרי שם ד יוחנן אמרה והרי ר יוחנן ס״ל מצות בטילות לעתיד לבוא בנדה שם וצע״ג ואין להאריך יותר בזה.