ניאצין (ויטמין B3) - קובי עזרא

המחלה במחסור נקראת פלגרה (PELLAGRA), נמצאת אצל אנשים שאכלו תירס, בגלל חומצת אמינו שנקראת לויצין שמפרשי את ה- B3, המחלה יכולה להופיע:
בגלל חוסר משמעותי בחומצת אמינו טריפטואן, 60 מ"ג, הגוף הופך ל 2-3 מ"ג של ניאצין. מחסור של טריפטופאן גורם לדרמטיטיס לא ספציפי, כמות הטריפטופאן בתירס נמוכים.

כשיש חוסר ב- B6 בגוף שהוא נחוץ לטריפטופאן להפוך לאנזים בשם : AND הנמצא בהרבה תהליכים ביוכימיים במוח.

0-4 סימפטומים לפלגרלה:

1. דרמטיטיס - לאותם האזורים שחשופים לשמש, הצבע של העור ישאר אדום או לעיתים חום ולפעמים חוסר בפיגמנט.
2. דיאוראה (נטייה לשלשולים ועצירות לסרוגין).
3. דמנציה - בלבול, בעיות זכרון, סניליות.
4. מוות.

טוב לכל סוגי ההיפר לפידמיה כגון: VLDL,TG , כולסטרול - משפיע על הכבד.

תגובת הגוף לחוסר בניאצין כאשר נותנים אותו - יכול להוציא החוצה אלרגיות.

שימושים תרפואיטים: סכיזופרניה במצב אקוטי (שיכול להמשך חודשים) לאחר מעקב של שנתיים, 90% מהאנשים חזרו לחיים רגילים. במקרים כרוניים רק לאחר טיפול של שנתיים שלוש הגיע ל- 75% השתפרו. בכדי להשיג את מרבית התוצאות אנו צריכים תפריט מאוזן, במצבי סטרס ישנה עליה וירידה ברמת הסוכר, בשעת הירידה- האדם נהיה עצבני.

אסור: עישון, קפה, תה, סוכר (קלוריות רקות).

דיכאון: בקבוצה שקיבלו ניאצין ההתאוששות היתה פי 2 מאשר אלה שלא נטלו
לבעיות למידה והתנהגות.
סניליות- דמנציה (מלטונין הוא הורמון שנוצר למעשה מניאצין וסרטונין).
לדלקות פרקים במינונים גבוהים .
לבעיות וסקולריות יכול להיות גם בתחום של מיגרנה.
אמבליות (קרישי דם קטנים), שיכולים לגרום לעיוורון - כאשר נתנו ניאצין באימפוזיה, דבר זה מונע עיוורון- בגלל ההרחבה של העורקים.
טרשת עורקים, מוציא את ההיסטמין החוצה- עם הזמן באופן סדיר דבר שיכול להוריד את תופעות האלרגיה.
לגבי סכרת: הניאצין יכול להאט את התהליך.

לניאצין יש פעולה אנטי-סטרס, במצבי סטרס הגוף מפריש ח' שומן ממאגריו והגורם לזה הוא האדרנלין ואז רמת השומנים בדם יהיו גבוהים יותר וזהו הקשר של מתחים __ שומנים גבוהות בדם, הניאצין מונע את שחרור ח' השומניות בגלל השפעת האדרנלין.

במינונים גבוהים נקבל מחילה, אצל ילדים צריך להקטין מינון - אצלם זה יכול להתבטא בחוסר תיאבון. לעיתים בגלל הפלש קורה כאבי ראש - נדיר. לא מסוכן לחולי אולכוס וסכרת - אין בעיות עם התרופות.

מטאבוליות: סוכרת (סוכרת מבוגרים), גאוט, תת פעילות בלוטת התריס (היפותירואיד), יתר פעילות בלוטת התריס, היפוגליקמיה.