דף הבית רפואה ובריאות דיאטה ותזונה איפה איבדנו את ההקשבה לרעב ולשובע?
איפה איבדנו את ההקשבה לרעב ולשובע?
טליה לביא 29/06/08 |  צפיות: 1795

יש לי חתולה וכלבה. למרות שהן דיירות ותיקות מאד בביתנו, עדיין לא למדתי כמה אוכל נכון לתת להן. למה? כי הן יודעות בדיוק כמה לאכול. לעתים הן משאירות בכלי ולעתים מבקשות תוספת בדרכן ובשפתן. אבל, כשבני הבית אוכלים, הן מבקשות להצטרף, גם אם כלי האוכל שלהם מלאים, כלומר ללא קשר לרעב שלהן.

בעלי חיים, בעיקר בטבע, אוכלים כשהם רעבים, ומפסיקים כשהם שבעים. זה נכון במיוחד לגבי טורפים. לביאה לא תצא לטרוף אם איננה רעבה! גם אוכלי עשב, כמו זברות, אוכלים עד שכרסם מתמלאת, ואז הם רובצים תחת שיח ומעלים גירה...בעלי חיים מבויתים, לעומתם, מצויים היכן שהוא בתפר שבין הקשבה לצרכים הפיסיולוגיים הטבעיים שלהם לבין העובדה שהם לא חיים בטבע והם חשופים לגרויים שהם תולדה של החיים בסביבה אנושית.

אילו בעלי חיים אנחנו? בני האדם? רובנו, ובעיקר אלו בינינו אשר חוו דיאטות אי אלו פעמים במהלך חייהם, מקשיבים מעט מאד לתחושות הרעב והשובע. אנחנו אוכלים כתוצאה משלל סיבות וגורמים: התכנסות חברתית או משפחתית מובילה אותנו לאכול, כשאנחנו שמחים אנחנו אוכלים, כשאנחנו משועממים, עייפים, כועסים, עצובים, מתוסכלים....ומה עם רעבים? גם, לפעמים....

 

החדשות הטובות הן שיש לנו את זה, כמו לחיות בטבע. יש לנו מנגנונים פיסיולוגיים מאד משוכללים ומתוחכמים, שכל מטרתם היא לווסת את כמות האנרגיה שאנחנו מכניסים לגוף, בהתאם לצרכים שלנו. מערכת העיכול שלנו מפרישה הורמונים, המעבירים שדרים למוח, המתורגמים לתחושה של רעב או שובע. כשהקיבה ריקה מופרש ממנה הורמון, המגרה במוח את מרכז הרעב. כשרמת הסוכר בדם שלנו יורדת, המוח מקבל מיד מסר של מחסור באנרגיה, גם הוא מתורגם לתחושת רעב. התרחבות של הקיבה, מנגד, מורידה את ההפרשה של הורמון הרעב, ונוכחות המזון במערכת העיכול מעוררת הפרשת הורמונים המגרים את מרכז השובע במוח. גם למערכת העצבים יש תפקיד, וגם שדרים עצביים מגיעים למוח ואומרים: צריך אנרגיה, אני רעב, או לחילופין, די לי, מה שקבלתי עכשיו במזון מספיק לי, אני שבע.

אז...כיצד זה שאנחנו, למרות כל זאת, משמינים? איך זה שיש לנו את כל מה שיש לזברה ואף יותר, אבל היא יודעת להכניס לגופה בדיוק את כמות המזון הנכונה לצרכיה ואילו אנחנו מעמיסים עוד ועוד??

התשובה היא שהפסקנו להקשיב להם, לאותם מנגנונים מדהימים ומתוחכמים. גברנו עליהם בתחכום שלנו, ואפילו איננו זוכרים שהם קיימים.

"רק רזים אוכלים מתוך רעב", "אין לי מנגנון רעב ושובע", "יש לי בעיה שאני לא שובעת", "לא זוכרת מתי אכלתי מתוך רעב", "קשה לי להבדיל בין רעב פיסי לרעב רגשי"...אמירות שחלקן נאמרות ספק בהומור, ספק ברצינות, המביעות את הבלבול ואולי התסכול שאנחנו שרויים בו. איפה הם הרעב והשובע? מתי אבדנו אותם, ומדוע?

 

מחקרים מצביעים על כך ששעת האכילה שלנו מושפעת בעיקר מהסביבה – מהשעה בה מגיעים הילדים הביתה, מהשעה בה יוצאים להפסקה בעבודה, או פשוט לפי השעה שבה אנו רגילים לאכול מזה שנים.

לעומת זאת, יש בינינו גם כאלה שאף פעם לא מוצאים את הזמן המתאים...וכשמגיעים לזמן האכילה מוצאים את עצמנו בתחושת רעב בלתי נשלטת. כשאנו רעבים מאד קשה לנו לשלוט על כמויות האוכל. מנגד, אנחנו אוכלים לא פעם גם כשאיננו רעבים כלל...

כמות המזון שאנחנו צורכים בארוחה תלויה בגודל הצלחת, במגוון המאכלים שיש בארוחה או במקרר, בגרויים חיצוניים, אך מעט מאד כתוצאה מתחושת השובע.

חשוב לדעת, שתחושת השובע אינה מיידית, משך הזמן החולף מרגע כניסת המזון למערכת העיכול ועד לקבלת שדרי השובע במרכז השובע במוח הוא כעשרים דקות. לכן, יש חשיבות גם למהירות האכילה. מי שאוכל מהר מאד, מוצא את עצמו מול צלחת ריקה ועדיין עם תחושת רעב. לעומת זאת, נחוש שבעים כשהאכילה היא איטית, יחד עם שתייה, המגדילה את נפח המזון (ואינה מוהלת את מיצי הקיבה, כפי שמקובל לחשוב).

 

אחת הדרכים למצוא שוב את אותו איזון טבעי היא לחדש את ההקשבה שלנו למה שהגוף משדר לנו ולהתוודע מחדש לתחושות הרעב והשובע. המנגנונים הפיסיולוגיים נמצאים אצלנו, זמינים ומצפים שנשתמש בהם...

 

טבלת הרישום מיועדת לגרום לנו לשאול את עצמנו – כמה אני רעב/ה עכשיו, לפני האוכל? וכמה אני שבע בתום האכילה?

 

מלא/י את הטבלה מס' ימים. מה למדת על עצמך?

 

דרגת שובע (1-5)

כמה אכלתי

מה אכלתי

מתי אכלתי

דרגת רעב (1-5)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כדאי לא להגיע לארוחה רעבים מדי וכמובן שלא לסיים אותה שבעים מדי (דרגה 5)

רצוי גם לא לאכול כשלא רעבים בכלל...ולא לסיים את הארוחה כשלא שבעים...(דרגה 1)

בקיצור – להימנע מהקצוות.

 

הקשבה לצרכים היא שיעור, ואם ניישם את התובנות נעשה צעד גדול ומשמעותי לקידום היכולת שלנו להגיע למשקל תקין ולאכילה התואמת את הצרכים הפיסיים האמיתיים שלנו.

 

 

טליה לביא, דיאטנית קלינית, m.sc

מאמנת אישית להרזיה ולשינוי הרגלי אכילה

ומנחה את סדנאות "לרזות מהמחשבה" יחד עם ורד יצקן, מטפלת ב- nlp ובדמיון מודרך

talyal@netvision.net.il

 

 


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 טליה לביא

טליה לביא
דיאטנית קלינית M.Sc, אימון אישי להרזיה ולשינוי הרגלי אכילה בשיטת "לרזות מהמחשבה"

http://www.talyalavi.co.il

http://www.facebook.com/talyalirzot

talyal@netvision.net.il



 


מאמרים נוספים מאת טליה לביא
 
משקל איננו מדד להשמנה
אפשר להתווכח אם להיות שמן זה יפה או לא. לגבי השאלה אם זה בריא או לא - אין ויכוח. להיות שמן זה לא בריא - נקודה. אבל איך יודעים מי שמן? זה שיש לו עודף משקל? לא בטוח. כי גם אם ברור לגמרי שלהיות שמן זה לא בריא, הרי שהתשובה לשאלה מיהו שמן - אינה חד משמעית.משקל הוא לא מדד לבריאות

משקל איננו מדד להשמנה
14/01/12 | השמנת יתר
אפשר להתווכח אם להיות שמן זה יפה או לא. לגבי השאלה אם זה בריא או לא - אין ויכוח. להיות שמן זה לא בריא - נקודה. אבל איך יודעים מי שמן? זה שיש לו עודף משקל? לא בטוח. כי גם אם ברור לגמרי שלהיות שמן זה לא בריא, הרי שהתשובה לשאלה מיהו שמן - אינה חד משמעית.

לרצות לרזות ולפחד מהשינוי
"אמרו לי שרזיתי – זה הכניס אותי לבולמוס אכילה" הפחד להשתנות מלווה אותנו בתהליך של שינוי. הרצון להתנהל אחרת, להיות ביחסים חדשים עם האוכל ולהשיג גם שינוי חיצוני במימדי הגוף, מלווה בפחד המאפיין פרידה או אפילו אבדן. מאחורי חוסר ההצלחה עומדת הכשלה עצמית בלתי מודעת. ומה עומד מאחוריה? פחד. לא הפחד להיכשל אלא הפחד להצליח!!!!!!!

דיאטה ועץ הדעת – התפוח לא נופל רחוק
אסור - המילה הכי מעוררת תיאבון שיש. מה קורה בראש שלנו כשאנחנו אומרים לעצמנו אסור? מה שקרה לחוה בגן העדן....

לרזות 10 ק"ג ביומיים
אך..לו זה היה אפשרי... ואם לא ביומיים אז בשבועיים...גם הולך.. להיות רזה, כמה שיותר מהר, כאן ועכשיו מה מאפיין אותן? את דיאטות הכסאח? ולמה מספרים לנו כל הזמן שזה לא בריא?

הרזיה - במה תלוי הסיכוי להצליח?
דיאטות...שוב ושוב מתחילים, מצליחים, מפסיקים, נכשלים... למה את נכשלת? האם לא חבל להתאמץ ולהתאכזב? אולי עדיף לא להתחיל בכלל? הסוד הוא במעגל! - מעגל המוכנות לשינוי ודאי לא פעם שאלת את עצמך: מדוע אחרים מצליחים? האם אין לי אופי? למה לפני הבר-מצוה של הבן היה לי קל? למה בקיץ אני מצליחה יותר? ובכן, התשובה היא שהכל ענין של טיימינג, של המוכנות שלך.

לזרות מלח על הבריאות
מלח. שום תבשיל אינו טעים בלעדיו, אבל צריכה רבה מידי עלולה לגרום לנזק בריאותי. לצרכנים הישראלים יש בהחלט מה לשפר. מחקרים מראים: צריכת המלח של גברים בישראל היא פי שניים מהמומלץ, ושל הנשים - "רק" פי אחד וחצי. סיפור בטעם מלוח עם סוף טוב

כמה כולסטרול מותר לאכול? כתבה עם ביצים
כמה ביצים מותר לאכול? וכמה שומן רווי? ומה עם הכולסטרול? האיסור הישן והמוכר על אכילת ביצים ממשיך ללוות את כולנו, למרות שכבר מזמן אין לו כל אחיזה מדעית במציאות

ירקות - כל האמת על הבריאות
כולנו יודעים את זה וגם אלפי מחקרים מוכיחים את זה - צריכת ירקות מגנה מפני מחלות שונות ותורמת לשמירה על הבריאות ואיכות החיים. המחקרים מוצאים קשרים הדוקים בין צריכת ירקות לבין הפחתת הסיכון לתחלואה ולתמותה מהמחלות הכרוניות השכיחות ביותר: סרטן, מחלת לב, אירוע מוחי, סוכרת, קטרקט, אוסטיאופורוזיס ועוד...

איפה איבדנו את ההקשבה לרעב ולשובע?
אילו בעלי חיים אנחנו? בני האדם? רובנו, ובעיקר אלו בינינו אשר חוו דיאטות אי אלו פעמים במהלך חייהם, מקשיבים מעט מאד לתחושות הרעב והשובע. אנחנו אוכלים כתוצאה משלל סיבות וגורמים: התכנסות חברתית או משפחתית מובילה אותנו לאכול, כשאנחנו שמחים אנחנו אוכלים, כשאנחנו משועממים, עייפים, כועסים, עצובים, מתוסכלים....ומה עם רעבים? גם, לפעמים....
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI