דף הבית
אינדקס עסקים
הכותבים הפעילים ביותר
המאמרים הניצפים ביותר
תגיות פופולריות
תנאי שימוש
צור קשר
דף הבית
קבלה
שמע ישראל ח׳ אלהינו ה' אחד
פרסום המאמר באתרך
פרסום המאמר באתרך
באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף
לתנאי השימוש
.בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו,
וכן פרטים אודות כותב המאמר
. כמו כן יש לכלול
קישור לאתר
מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com)
.
בחזרה למאמר
כותרת המאמר:
תקציר המאמר:
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
מילות מפתח:
קישור ישיר למאמר:
גירסת HTML:
<html> <head> <title>שמע ישראל ח׳ אלהינו ה' אחד</title> <meta name="description" content="ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"> <meta name="keywords" content="יהדות, תורה, רוחניות"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>שמע ישראל ח׳ אלהינו ה' אחד</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="שמע ישראל ח׳ אלהינו ה' אחד" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author9576.aspx ">Yafator</a></strong><br/> <br/><p>,.® מיג*</p> <p>שמע ישראל ח׳ אלהינו ה' אחד</p> <p>ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד</p> <p>ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מאדך. והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות כין עיניך וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך.<br /></p> <p>ואלה הם דברי הרמב״ם בהלכות</p> <p>קריאת שמע על תולדות הפסוק<br /></p> <p>שמע" ומקורו:</p> <p>״הקורא קריאת שמע — כשהוא גומר פסוק ראשון, אומר בלחש: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וחוזר וקורא כדרכו: ״ואהבת את ה׳ אלהיך" עד סופה. ולמה קורין כן ד — מסורת היא בידינו, שבשעה שקבץ יעקב אבינו את בניו במצרים בשעת מיתתו, צום חרזם על יחוד ה׳ ועל דרך ה׳ שהלך בה אברהם ויצחק אביו, ושאל אותם ואמר להם: בני! שמא יש בכם פסלות (לאמור): מי שאינו עומד עמי ביחוד השם? כענין שאמר לנו משה רבנו: פן יש בכם איש או אשה... אשר לבבו פונה היום מעם ה׳ אלהיגו (דברים כ״ט י״ז). ענו כולם ואמרו: שמע ישראל ה׳ אלהיט ה׳ אחדי כלומר: שמע ממנו (מאתנו), אבינו ישראל, ה׳ אלהיט ה׳ אחד ("כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד ~ פסחים נ״ו). פתח הזקן ואמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". לפיכך נהגו כל ישראל לומר שבח ששבח בו ישראל הזקן אחר פסוק זה".</p> <p>נרמב״ס הלכות ק״ש פ״א ה״ה)</p> <p><a href="http://vitaminim.org/1/index.php?topic=5769.0">מידע שניתן לקרוא דם בחלום מה זה אומר </a></p> <p>מה מבטא בתכנו הפסוק: "שמע"?</p> <p>מדי בוקר וערב אני נלוה אל אני בלכתו לבית־כנסת להתפלל בצבור. גס אני מתפלל ועוקב בערנות אחרי שליח־הצבור המנהל את התפלה. כשהוא מתקרב לפרשת "שמע", אני מרגיש שזרם חס ממלא את כל גופי וחושי. שליח־הצבור נותן כובד מיוחד לקריאותיו ומעלה את המתח בקרב המתפללים והאוירה כולה מחושמלת כשמפי הצבור כולו פורצת בנשימה אחת, קריאה ההולמת כפסיש: "שמע ישראל"...</p> <p>אכן, זהו מחזה מעורר כבוד, מה מבטא, אס כ1, בתכנו הפסוק: ״שמע״ — הזוכה לתגובה כה סוערת ?</p> <p>פרשת "שמע" וחברתה פרשת "והיה אם שמוע", שהם שניים מ״ארבע הפרשיות" הקבועות בתפילין, נתחייב עם ישראל לקראן פעמים בכל יום בשכבנו ובקומנו, וחכמינו תקנו שיקראו את שמע בתווך — בתוך תפלת מעריב ובמסגרת תפלת שחרית.</p> <p>פרשת "שמע" מקפלת בתוכה את שתי הדברות הראשונות מתוך ״עשרת הדברות״. לפי דברי חז״ל נאמרו — שתי הדברות הראשונות ("אגבי" ו״לא יהיה לך") על־ידי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, בעוד שיתר הדברות, שמונה במספר, נאמרו על ידי משה רבנו, מפי הגבורה שכן אמרו ישראל אליו: "דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות" (שמות כ׳ ט״ז).</p> <p>החלוקה הזו בין שתי הדברות הראשונות לבין הדברות האחרות מוכיחה על החשיבות שיש לייחס להן. שהרי הן היסוד והדברות הבאות בעקבותיהן — נובעות מהויתן וכוחן של שתי הדברות הראשונות. אדרבה, חשוב גא, נער עברי, לרגע קט מה ערך היה להן לדברות האחרות לולא שתי הדברות הראשונות:</p> <ol> <liTimes New Roman'; color: #000000; background-color: transparent; font-weight: 700; font-style: normal; font-variant: normal; text-decoration: none; vertical-align: baseline; white-space: pre; margin-left: 1pt;" > <p>"אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (שמות כ׳ ב־ג).</p> </li> <liTimes New Roman'; color: #000000; background-color: transparent; font-weight: 700; font-style: normal; font-variant: normal; text-decoration: none; vertical-align: baseline; white-space: pre; margin-left: 1pt;" > <p>"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני". (שמות כ׳ ב־ג).</p> </li> </ol> <p>האם אפשר להעיז להעלות על הדעת מחשבה מעין זוז! הן זהו העיקר הראשון והאחרון ביהדות וכפי שמנסח בסגנון קולע ומזהיר רבנו משה בן מימון בראש הלכות יסודי התורה שבספר המדע — הראשון לספרי ה״יד החזקה" וכבר אמר חכם אחד שלא יצויר אצלנו סדר של חוק ומשפט וצדק ומוסר בלי אמונה בהקב״ה ובאחדותו כמו שלא יצוייר עולם מלא של בני אדם החי והצומח בלי השמש המאירה והנותנת חום וזוהר.</p> <p>וכה הם דברי בן־מימון:</p> <p>יסוד היסודות ועמוד החכמות: לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל הנמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם, לא נמצאו אלא מאמתת המצאו". (הלכה א׳)</p> <p><a href="http://vitaminim.org/1/index.php?topic=29647.0">כאן נקרא על חתול נושך בחלום</a></p> <p>וידיעת דבר זה — מצות עשה, שנאמר: "אנכי ה׳ אלקיך" (שמות כ׳ ב,). וכל המעלה על דעתו שיש שם אלוה אחר חוץ מזה — עובר בלא תעשה, שנאמר: לא יהיה לך אלהים אוזרים</p> <p>על פגי (שם כ/ ג,) וכופר בעקר — שזהו העקר הגדול שהכל — תלוי בו". (הלכה ר)</p> <p>♦ . ♦</p> <p>הפסוק: -שמע ישראל ה׳ אלוהינו ה׳ אחד״ — מבטא את הדברות -אנכי ה׳ אלקיד" ו״לא יהיה לך אלהים אחרים על פני".</p> <p>אם כך, שאלה לי אליך: למה אין אומרים את הדברות עצמן שנאמרו מפי הגבורה נכנויו של הקב״ה במקומות אחדים בתלמוד) ומעדיפים את -שמע" עליהן?</p> <p>התשובה לשאלתך מצויה באגדה על יעקב ובניו שהבאנוה בתחילת דברינו. אגדה בנוסח קצת שונה משלימה את האגדה הזו וזה לשונה:</p> <p>שמע ישראל ד׳ אלוהינו ד׳ אחד — למה נאמרו לפי שנאמר דבר אל בני ישראל. דבר אל בני אברהם דבר אל בני יצחק אין כתוב כאן. אלא דבר אל בני ישראל. זכה יעקב אבינו שיאמר דבור לבניו. לסי שהיה יעקב אבינו מפחד כל ימיו ואומר: אוי לי שמא תצא ממני פסולת כדרך שיצאת סאבותי: אברהם — יצא ממנו ישמעאל׳ יצחק — יצא ממנו עשו אחי. אבל אני — לא תצא ממני פסולת כדרך שיצאת מאבותי. והיה ה׳ לי לאלוקים — שיחול שמו עלי שלא תצא ממני פסולת מתחלה ועד סוף.</p> <p>(בראשית רבה פפ״ד)</p> <p>להודיעד שבחן של בני ישראל, שעוד לפגי קבלת התורה במעמד הר־סיגי, כבר נתנו דברתם קודש לאביהם יעקב שתהא מטתו שלמה לפני הבורא ברוך הוא ולא ימצא פגם באמונתם וכמוהו גם הם מאמינים באחדותו של בורא העולם. שהוא ואין עוד מלבדו, היה, הוה ויהיה.</p> <br /> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>
גירסת טקסט:
שמע ישראל ח׳ אלהינו ה' אחד ,.® מיג* שמע ישראל ח׳ אלהינו ה' אחד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מאדך. והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות כין עיניך וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך. ואלה הם דברי הרמב״ם בהלכות קריאת שמע על תולדות הפסוק שמע" ומקורו: ״הקורא קריאת שמע — כשהוא גומר פסוק ראשון, אומר בלחש: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וחוזר וקורא כדרכו: ״ואהבת את ה׳ אלהיך" עד סופה. ולמה קורין כן ד — מסורת היא בידינו, שבשעה שקבץ יעקב אבינו את בניו במצרים בשעת מיתתו, צום חרזם על יחוד ה׳ ועל דרך ה׳ שהלך בה אברהם ויצחק אביו, ושאל אותם ואמר להם: בני! שמא יש בכם פסלות (לאמור): מי שאינו עומד עמי ביחוד השם? כענין שאמר לנו משה רבנו: פן יש בכם איש או אשה... אשר לבבו פונה היום מעם ה׳ אלהיגו (דברים כ״ט י״ז). ענו כולם ואמרו: שמע ישראל ה׳ אלהיט ה׳ אחדי כלומר: שמע ממנו (מאתנו), אבינו ישראל, ה׳ אלהיט ה׳ אחד ("כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד ~ פסחים נ״ו). פתח הזקן ואמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". לפיכך נהגו כל ישראל לומר שבח ששבח בו ישראל הזקן אחר פסוק זה". נרמב״ס הלכות ק״ש פ״א ה״ה) מידע שניתן לקרוא דם בחלום מה זה אומר מה מבטא בתכנו הפסוק: "שמע"? מדי בוקר וערב אני נלוה אל אני בלכתו לבית־כנסת להתפלל בצבור. גס אני מתפלל ועוקב בערנות אחרי שליח־הצבור המנהל את התפלה. כשהוא מתקרב לפרשת "שמע", אני מרגיש שזרם חס ממלא את כל גופי וחושי. שליח־הצבור נותן כובד מיוחד לקריאותיו ומעלה את המתח בקרב המתפללים והאוירה כולה מחושמלת כשמפי הצבור כולו פורצת בנשימה אחת, קריאה ההולמת כפסיש: "שמע ישראל"... אכן, זהו מחזה מעורר כבוד, מה מבטא, אס כ1, בתכנו הפסוק: ״שמע״ — הזוכה לתגובה כה סוערת ? פרשת "שמע" וחברתה פרשת "והיה אם שמוע", שהם שניים מ״ארבע הפרשיות" הקבועות בתפילין, נתחייב עם ישראל לקראן פעמים בכל יום בשכבנו ובקומנו, וחכמינו תקנו שיקראו את שמע בתווך — בתוך תפלת מעריב ובמסגרת תפלת שחרית. פרשת "שמע" מקפלת בתוכה את שתי הדברות הראשונות מתוך ״עשרת הדברות״. לפי דברי חז״ל נאמרו — שתי הדברות הראשונות ("אגבי" ו״לא יהיה לך") על־ידי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, בעוד שיתר הדברות, שמונה במספר, נאמרו על ידי משה רבנו, מפי הגבורה שכן אמרו ישראל אליו: "דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות" (שמות כ׳ ט״ז). החלוקה הזו בין שתי הדברות הראשונות לבין הדברות האחרות מוכיחה על החשיבות שיש לייחס להן. שהרי הן היסוד והדברות הבאות בעקבותיהן — נובעות מהויתן וכוחן של שתי הדברות הראשונות. אדרבה, חשוב גא, נער עברי, לרגע קט מה ערך היה להן לדברות האחרות לולא שתי הדברות הראשונות: "אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (שמות כ׳ ב־ג). "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני". (שמות כ׳ ב־ג). האם אפשר להעיז להעלות על הדעת מחשבה מעין זוז! הן זהו העיקר הראשון והאחרון ביהדות וכפי שמנסח בסגנון קולע ומזהיר רבנו משה בן מימון בראש הלכות יסודי התורה שבספר המדע — הראשון לספרי ה״יד החזקה" וכבר אמר חכם אחד שלא יצויר אצלנו סדר של חוק ומשפט וצדק ומוסר בלי אמונה בהקב״ה ובאחדותו כמו שלא יצוייר עולם מלא של בני אדם החי והצומח בלי השמש המאירה והנותנת חום וזוהר. וכה הם דברי בן־מימון: יסוד היסודות ועמוד החכמות: לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל הנמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם, לא נמצאו אלא מאמתת המצאו". (הלכה א׳) כאן נקרא על חתול נושך בחלום וידיעת דבר זה — מצות עשה, שנאמר: "אנכי ה׳ אלקיך" (שמות כ׳ ב,). וכל המעלה על דעתו שיש שם אלוה אחר חוץ מזה — עובר בלא תעשה, שנאמר: לא יהיה לך אלהים אוזרים על פגי (שם כ/ ג,) וכופר בעקר — שזהו העקר הגדול שהכל — תלוי בו". (הלכה ר) ♦ . ♦ הפסוק: -שמע ישראל ה׳ אלוהינו ה׳ אחד״ — מבטא את הדברות -אנכי ה׳ אלקיד" ו״לא יהיה לך אלהים אחרים על פני". אם כך, שאלה לי אליך: למה אין אומרים את הדברות עצמן שנאמרו מפי הגבורה נכנויו של הקב״ה במקומות אחדים בתלמוד) ומעדיפים את -שמע" עליהן? התשובה לשאלתך מצויה באגדה על יעקב ובניו שהבאנוה בתחילת דברינו. אגדה בנוסח קצת שונה משלימה את האגדה הזו וזה לשונה: שמע ישראל ד׳ אלוהינו ד׳ אחד — למה נאמרו לפי שנאמר דבר אל בני ישראל. דבר אל בני אברהם דבר אל בני יצחק אין כתוב כאן. אלא דבר אל בני ישראל. זכה יעקב אבינו שיאמר דבור לבניו. לסי שהיה יעקב אבינו מפחד כל ימיו ואומר: אוי לי שמא תצא ממני פסולת כדרך שיצאת סאבותי: אברהם — יצא ממנו ישמעאל׳ יצחק — יצא ממנו עשו אחי. אבל אני — לא תצא ממני פסולת כדרך שיצאת מאבותי. והיה ה׳ לי לאלוקים — שיחול שמו עלי שלא תצא ממני פסולת מתחלה ועד סוף. (בראשית רבה פפ״ד) להודיעד שבחן של בני ישראל, שעוד לפגי קבלת התורה במעמד הר־סיגי, כבר נתנו דברתם קודש לאביהם יעקב שתהא מטתו שלמה לפני הבורא ברוך הוא ולא ימצא פגם באמונתם וכמוהו גם הם מאמינים באחדותו של בורא העולם. שהוא ואין עוד מלבדו, היה, הוה ויהיה. נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר
לכותבי מאמרים
התחבר
הרשמה למערכת
שחזור סיסמה
מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש
© כל הזכויות שמורות לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
שיווק באינטרנט
על ידי WSI