דף הבית
אינדקס עסקים
הכותבים הפעילים ביותר
המאמרים הניצפים ביותר
תגיות פופולריות
תנאי שימוש
צור קשר
דף הבית
רפלקסולוגיה
סימן קז
פרסום המאמר באתרך
פרסום המאמר באתרך
באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף
לתנאי השימוש
.בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו,
וכן פרטים אודות כותב המאמר
. כמו כן יש לכלול
קישור לאתר
מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com)
.
בחזרה למאמר
כותרת המאמר:
תקציר המאמר:
האשה שגלחה פאת ראש האיש או שנתגלתה
מילות מפתח:
קישור ישיר למאמר:
גירסת HTML:
<html> <head> <title>סימן קז</title> <meta name="description" content="האשה שגלחה פאת ראש האיש או שנתגלתה"> <meta name="keywords" content="יהדות, תורה, רוחניות"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>סימן קז</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="סימן קז" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author9576.aspx ">Yafator</a></strong><br/> <br/><p>סימן קז</p> <p>האשה שגלחה פאת ראש האיש או שנתגלתה <br /></p> <p>פטורה שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנך כל שישנו בבל תשחית ישנו בבל תקיף ואשה שאינה בבל תשחית לפי שאין לה זקן אינה בבל תקיף. לפיכך העבדים הואיל ויש להם זקן אסורין בהקפה. [עבודה זרה יב, ב].</p> <p><a href="http://vitaminim.org/1/index.php?topic=16922.0">כנסו למידע כאן בגן האמונה המבואר</a></p> <p>הרמב״ם פי״ב מע״ז ה״ב פסק דעבדים חייבין בהקפת זקן, ולכאורה הוא כלישנא קמא דבקידושין ל״ה, ב; ולא כלישנא בתרא, ובכסף משנה פסקינן כלישנא בתרא, ועיין בל״מ ומ״ל ונו״כ, ונראה דיסבור הרמב״ם דלישנא קמא ובתרא פליגי בסברת חוס׳ דב״ק פ״ח, א; ד״ה יהא, שכתבו דע״כ לא מקשינן עבד לאשה רק להחמיר עלא אבל לא להקל ע״ש, וא״כ א״ש דלישנא קמא ס״ל כסברת התוס׳, ולישנא בתרא לא סבירא ליה כסברת התוס׳ דאעפ״כ מקשינן, וא״כ שפיר הוצרך הרמב״ם לפסוק כלישנא קמא דהרי [מוכח] הכי בב״ק שם מכה קר התוס' דלא הוקש רק להקל אבל לא להחמיר [הגה״ה: עי׳ תום׳ שבועות ל', א', ד״ה [שבועת העדות] שהניחו בתימה, קו׳ זו ולא תירצו כמו שתירצו בב״ק, ונלע״ד דהתוס׳ ב״ק תירצו דלא הוקש רק להחמיר ולא להקל והקשו עליהם מ׳7 מחגיגה ד', א', ונלע״ד דתוס׳ תירצו דבלא״ה כתיב איש ועבד בכלל, אך א״כ קשה דהוי [...] ריבוי אחר ריבוי וא״כ נמעע מזה עבד דהרי אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעע - ורציתי לומר שלכן כ׳ תום׳ דגוי פסול לעדות, וא״כ לכ״כ אחיו אבל עדיין ק׳ דה״ל למכתב רעהו ונמעע מזה נכרי ונרבי עבד וצ״ל ע״כ דס״ל עתה דהאי האנשים דכ׳ ר״ל הבעלי דינין א״כ לא נמעע עבד מזה לעדות דהרי בבע״ד איירי א״כ א״ש תי׳ התו׳ זהו בב״ק אבל בשבועות אמר שס בגמ׳ להדיא דמיירי בעדות, א״ש ל״ל [תירצו] כתי׳ התום׳ [בב״ק], ולכן הניחו בתימה: כך כתבתי בס״ד במקום אחר] ודע שהקשו על חוס' דב״ק הנ״ל מחגיגה ד, א/ דפריך</p> <ol> <liPalatino Linotype',serif;color:#000000;background-color:transparent;font-weight:400;font-style:normal;font-variant:normal;text-decoration:none;vertical-align:baseline;white-space:pre;margin-left: -18pt;" > <p>כן הקשה בתוספות רבינו פרץ בשבועות עי״ש מה שתירץ, וכן תירצו התוספות בזבחים קג, א (ד״ה אין לי). <a href="http://vitaminim.org/1/index.php?topic=1111.0">כנסו לקרוא על ישיבת מחנה ישראל</a></p> </li> </ol> <p>מגלן דעבדים פטורים מראי׳ ומקשה תום׳ הנ״ל הא גמר לה לה מאשה ואי כד׳ התום׳ מאי קושיא הא להקל לא הוקש ונ״ל ליישב בס״ד דלפמ״ש דאפליגו בה לישנא קמא ולישנא בתרא א׳׳כ י״ל דשם פריך ללישנא בתרא, אבל (ו)באמת נ״ל דלא קשיא מידי דהנה למשנה אחרונה דחציו עבד וחב״ח פטור מראיה א״ב ל׳׳ל קרא דא(ת)נל] פני האדון דהרי חב״ח חייב ול״ל לעבדים דהרי כבר ידעינן מג״ש דלה לה, א׳׳ו מוכח מזה כדברי תום׳ ב׳׳ק הנזכר דלהקל עליו לא הוקש וק״ל ובזה א׳׳ש מה שראיתי שהקשה בס״ס חקר הלכה הרב זצ״ל, על רש״י ערכין ב׳, ב׳, ד״ה [מי שחציו עבד וכר] שפירש דהא דעבדים פטורין מראיה משום ז־כ׳ נשמות כג, יז] אל פני האדון מי שאין לו אלא אדון אחד, דה״ל משום ג׳׳ש דלה לה ע״ש, ולא קשיא מידי דלמשנה אחרונה דחב״ח חייב א״כ עכצ״ל דלה לה רק לחומרא כסברת תום׳ ועכצ״ל דילפינן מאת פני האדון וא״ש.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>
גירסת טקסט:
סימן קז סימן קז האשה שגלחה פאת ראש האיש או שנתגלתה פטורה שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנך כל שישנו בבל תשחית ישנו בבל תקיף ואשה שאינה בבל תשחית לפי שאין לה זקן אינה בבל תקיף. לפיכך העבדים הואיל ויש להם זקן אסורין בהקפה. [עבודה זרה יב, ב]. כנסו למידע כאן בגן האמונה המבואר הרמב״ם פי״ב מע״ז ה״ב פסק דעבדים חייבין בהקפת זקן, ולכאורה הוא כלישנא קמא דבקידושין ל״ה, ב; ולא כלישנא בתרא, ובכסף משנה פסקינן כלישנא בתרא, ועיין בל״מ ומ״ל ונו״כ, ונראה דיסבור הרמב״ם דלישנא קמא ובתרא פליגי בסברת חוס׳ דב״ק פ״ח, א; ד״ה יהא, שכתבו דע״כ לא מקשינן עבד לאשה רק להחמיר עלא אבל לא להקל ע״ש, וא״כ א״ש דלישנא קמא ס״ל כסברת התוס׳, ולישנא בתרא לא סבירא ליה כסברת התוס׳ דאעפ״כ מקשינן, וא״כ שפיר הוצרך הרמב״ם לפסוק כלישנא קמא דהרי [מוכח] הכי בב״ק שם מכה קר התוס' דלא הוקש רק להקל אבל לא להחמיר [הגה״ה: עי׳ תום׳ שבועות ל', א', ד״ה [שבועת העדות] שהניחו בתימה, קו׳ זו ולא תירצו כמו שתירצו בב״ק, ונלע״ד דהתוס׳ ב״ק תירצו דלא הוקש רק להחמיר ולא להקל והקשו עליהם מ׳7 מחגיגה ד', א', ונלע״ד דתוס׳ תירצו דבלא״ה כתיב איש ועבד בכלל, אך א״כ קשה דהוי [...] ריבוי אחר ריבוי וא״כ נמעע מזה עבד דהרי אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעע - ורציתי לומר שלכן כ׳ תום׳ דגוי פסול לעדות, וא״כ לכ״כ אחיו אבל עדיין ק׳ דה״ל למכתב רעהו ונמעע מזה נכרי ונרבי עבד וצ״ל ע״כ דס״ל עתה דהאי האנשים דכ׳ ר״ל הבעלי דינין א״כ לא נמעע עבד מזה לעדות דהרי בבע״ד איירי א״כ א״ש תי׳ התו׳ זהו בב״ק אבל בשבועות אמר שס בגמ׳ להדיא דמיירי בעדות, א״ש ל״ל [תירצו] כתי׳ התום׳ [בב״ק], ולכן הניחו בתימה: כך כתבתי בס״ד במקום אחר] ודע שהקשו על חוס' דב״ק הנ״ל מחגיגה ד, א/ דפריך כן הקשה בתוספות רבינו פרץ בשבועות עי״ש מה שתירץ, וכן תירצו התוספות בזבחים קג, א (ד״ה אין לי). כנסו לקרוא על ישיבת מחנה ישראל מגלן דעבדים פטורים מראי׳ ומקשה תום׳ הנ״ל הא גמר לה לה מאשה ואי כד׳ התום׳ מאי קושיא הא להקל לא הוקש ונ״ל ליישב בס״ד דלפמ״ש דאפליגו בה לישנא קמא ולישנא בתרא א׳׳כ י״ל דשם פריך ללישנא בתרא, אבל (ו)באמת נ״ל דלא קשיא מידי דהנה למשנה אחרונה דחציו עבד וחב״ח פטור מראיה א״ב ל׳׳ל קרא דא(ת)נל] פני האדון דהרי חב״ח חייב ול״ל לעבדים דהרי כבר ידעינן מג״ש דלה לה, א׳׳ו מוכח מזה כדברי תום׳ ב׳׳ק הנזכר דלהקל עליו לא הוקש וק״ל ובזה א׳׳ש מה שראיתי שהקשה בס״ס חקר הלכה הרב זצ״ל, על רש״י ערכין ב׳, ב׳, ד״ה [מי שחציו עבד וכר] שפירש דהא דעבדים פטורין מראיה משום ז־כ׳ נשמות כג, יז] אל פני האדון מי שאין לו אלא אדון אחד, דה״ל משום ג׳׳ש דלה לה ע״ש, ולא קשיא מידי דלמשנה אחרונה דחב״ח חייב א״כ עכצ״ל דלה לה רק לחומרא כסברת תום׳ ועכצ״ל דילפינן מאת פני האדון וא״ש. נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר
לכותבי מאמרים
התחבר
הרשמה למערכת
שחזור סיסמה
מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש
© כל הזכויות שמורות לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
שיווק באינטרנט
על ידי WSI