ויטמין D – ד"ר קובי עזרא

עדויות וכתובות ראשונות לנפיצותה שלמחלת הרכית (הרככת), נמצאו במכתבים מהמאה ה-17. המחלה הייתה נפוצה באותה העת באזורים כפריים של אנגליה – מקומות בהם קרני השמש מבקיעות את השמים המעוננים ומאירות את פני האדמה רק ימים מעטים בשנה. מאתיים שנה מאוחר יותר היציע רופא צרפתי בשם טרוסו לעשות שימוש בשמן דגים כדי למנוע רככת ולרפאה. ובראשית שנות העשרים גילו מדענים כי כסיפת הגוף לאור השמש מסייעת למניעה ולטיפול המחלה. אולם, קר בשנת 1966 התגלה קשר בין -ויטמין D  למחלת הרככת באותה שנה איתרו החוקרים את הפרו-וטימין  ואת המטבוליט הפעיל של ויטמין D ובכך הם הבינו למעשה את כל ה"מסלול" של ה-ויטמין בגוף (את השנויים שחלים ב-ויטמין בהגיעו לאברים שונים בגוף, אשר הופכים את הויטמין D לפעיל).

חומרי המוצא ל-ויטמיןD  - הפרו-ויטמינים

כל החומרים העיקריים המסייעים במניעת רכבת או בריפוי המחלה, נגזרים כולם למעשה מהכולסטרול. חומרים אלה נמנים עם קבוצת הויטמין D.

הויטמינים החשבים ביותר בקבוצה זו הם: ויטמין D2 – ( המכונה ארגוקאצירול, או קאלציפרול) ויטמין D3 (כולקאצילציפרול). שני ויטמינים אלה נוצרים משני חומרי מוצא: פרו-ויטמין - ארגוסטרול, ו-7 דהידרו כולסטרול), בנוכחות קרניים אולטרא סגוליות - (קרני השמש). אצל בעלי חיים החיים על היבשה קרני השמש חודרות לעור בעומק של  0.1  -2.1 – מ"מ. הן  פועלות על פרוויטמנים – והופכות אותם לויטמין D. הכולקאלציפרול  עובר בגוף מספר שנויים ותהליכים עד שהוא הופך לויטמין D פעיל, תהליכים אלה מתבצעים בכבד ובכליה.

גוף האדם, עשוי אם כן, לצרוך ויטמין D משני מקרות אספקה:

1.  המזון   ויטמין זה מצוי בחלב, שמן דגים, ביצים, דגים מסוימים (כגון סלמון, מליח, ועוד). המלצת ה-RDA לצרכה יומית של ויטמין D עומדת על IU400, ראה טבלה). לאוכלוסיה גולים בין  50-25,

2.   מהפרו-ויטמין הנהפך ע"י קרני השמש לויטמין D.

תפקידו של ויטמין D

אחד התפקידים החשובים ביותר של ויטמין D  בגוף האדם הינו וויסות המטבוליזם של הסידן והפוספט (זרחן). הויטמינים מגביר את ספיגת הסידן כאשר הוא ככל הנראה מפעיל  מנגנון ברירית המעיים ומביא ליצור ל החלבון מיוחד הנקרא: "חלבון קושר סידן", הסידן, כידוע, מסייע למנגנון קרישת  הדם, לפעילות השרירים ועוד. למעבר של אימפולסים עצביים לשרירים, ולחדירות הממברנות התאים לפי כך, כאשר תפריטו של אדם, מסיבה זו או אחרת, דל בסידן, יש חשיבות רבה להספקת ויטמין D סדירה לגוף.  לויטמין D השפעה גם על שני אברי מטרה נוספים בגוף – הכליה והעצם: הויטמין משפיע על כמויות הפרשת הסידן והזרחן בכליה, ומסיע להתגרמותה של העצם. לאחרונה הסתבר כי במספר סוגי תאים נוספים בגוף האדם (בתאי פרובלסטים  המצויים בתאי רקמת העור, פיברובלסטים המצויים בתאי רקמת עור, בלימפוציטים ובתאים נוספים ובמערכת הדם – מצויים רצפטורים מיוחדים לקליטת ויטמין D.

מחסור עודף בויטמין D 

מחסור של ויטמין D בגוף עלול לפגוע כאמור בספגת הסידן מהמעיים ומהכליה וכן בגיוס סידן מהעצמות, ובעקבות זאת לגרום לרמות נמוכות של סידן בדם. המחסור בסידן גורם לריכוך העצמות וחלים בהן שינויים דפורמטיביים (שינויים מבניים). בשנויים נפגעות גם זגוגית השן, נהיית דקה ונוצרים בה חריצים. בילדים עלול הדבר לגרום גם לבעיות בגדילה ובהתפתחות, בעיות בהליכה וכאבי עצמות.

גם כמויות עודפות של ויטמין D בגוף עלול להפיל עלינו מספר מריעין בישין: עודפי ויטמין D גורמים לגיוס מוגבר של סידן וזרחן מין העצמות, לעליה ברמת מרכיבים אלה בדם, להתרכזותם בכלי הדם ולשקיעתם באברי הגוף השונים כגון: באב העורקים (אורטה), בכליות, בכבד, בלבלב, ובסימפונות. במקרים אלה מלווה תופעה בסימפטומים של בחילה, שלשולים, חולשה הפרעות חישה. כמויות גדולות מאוד של ויטמין D בגוף עלולות גם להיות רעילות.

ויטמין D  ואיבוד מסת עצם

חשיבות הצריכה המספקת של ויטמין D במזון, עולה עם כן לאין שיעור במקרים של שהייה ממושכת או  מגורים באזורים חשוכים בהם לאורך תקופות ארוכות אין מגע ישיר בין גוף האדם לקרני השמש. בניסיון לבחון את הקשר שבין אספקת ויטמיןD  במזון לרמות ויטמין בגוף כתוצאה מחשיפה לשמש ערכו המדענים מהמכון לחקר תזונת האדם באוניברסיטת TUFTS מחקר במהלכו סיפקו ל- 249 נשים לאחר גיל הבלות  IU400 של ויטמין D, ולקבוצת נשים השנייה נתנו כדורי פלצבו (דמי) מדי יום למשך שנה. בשתי הקבוצות הקפידו החוקרים על צריכת סידן של 800 מ"ג ליום. החוקרים בחנו את צפיפות העצם בשתי הקבוצות הביקורת (שקיבלה כדורי פלצבו), צפיפות העצם ירדה בתקופת החורף, ועלתה בתקופת הקיץ, וכך בסופו של דבר לא חלה בה שינוי. בקבוצת הניסוי, לעומת זאת, בתקופת החורף ירידה בצפיפות העצם הייתה נמוכה יותר, כך שבסופו של דבר, במשך שנה שלמה הייתה עליה מסוימת בצפיפות העצם, המדענים הסיקו מהמחקר כי נשים בצפון ארצות הברית יכולת להפחית את איבוד מסת העצם בחורף ע"י תוספת של ויטמין D במזון. הסתבר כי התופעה של מחסור בויטמין D על השלכותיה החמורות, באה לידי ביטוי ביתר שאת בקרב בגיל מבוגר, קשישים רבים אינם מקפידים על צריכה מספקת של ויטמין D במזונם הם אף חשופים פחות לאורה השמש מאשר אנשים צעירים יותר, המלצת  ה- RDA  ביחס לצריכת ויטמין D במזון לגבי אוכלוסיית גיל הזהב עומדת על – IU 200, לאור חומרת הבעיה בגיל זה, לאור מקרים  הרבים של ירידה בצפיפות העצם בקרב קשישים, נערכו מחקרים שונים בניסיון לקבוע אם המלצת ה-RDA ביחס לקבוצת גיל זה מספקת. במסגרת זאת, בדקו מדענים באוניברסיטת    JDHN HOPKINS את הדרישה לויטמיןD  של 22 אנשים בגיל 96 – 68, הגרים באזורים שאינם חשופים לקרני השמש במשך שישה חודשים בשנה. צריכת ויטמין D היומית שלהם הייתה – IU 517, (יותר מכפול מהמלצת ה RDA ). הסתבר כי רמתו של הויטמין D  בדם של הנבדקים היה בגבול הנמוך של הנורמה. תוצאות אלו תומכות בדעה שה-RDA, הנוכחי מתאים אולי לקשישים המתגוררים  באזורים שטופי שמש, אך הוא עלול להיות נמוך מדי ביחס לקשישים שלא כסופים לאור שמש די צורכם.

ויטמין D והרכבת

הרכבת הינה מחלה האופיינית בעיקר לילדים. ניתן למיין את הרככות למספר סוגים, כגון:

רככת תזונתית

רככת זו עלולה להיגרם כתוצאה ממחסור בויטמין D - (עכב צריכה לא מספקת בדיאטה היומית, או כסיפה קטנה מידי לקרני השמש). במקרים  אלא מומלץ להגביר את צרכת ויטמין D במזון ולהקפיד על צריכה של סידן בכמות מספקת בדיאטה. גורם נוסף שעלול לגרום לרככת תזונתית הינו מחסור בסידן – צריכה בלתי מספקת של סידן בתפריט היומי. גם במקרים אלה מומלץ להוסיף סידן לדיאטה ואף לצורך סידן באמצעות תכשירי סידן הנלקחים דרך הפה.

רככת תלויה בויטמין D מטיפוס 1 ו- 2

1.   טיפוס 1 – מחלה תורשתית הגורמת לבעיה  בתהליך הפכתו של ויטמין D  לויטמין פעיל. במקרים אלה נותנים לחולה  כתרופה את ויטמין D בצורה פעילה.

2.   טיפוס 2 – מחלה תורשתית נפוצה בעיקר במזה"ת אשר גורמת לרככת קשה עם רמות גבוהות  של ויטמין D (הפעיל) בדם. במקרים אלה,  גורמות מוטציות גנטיות לפגיעה בתפקוד הרצפטורים לויטמין D. רמות הסידן  והפוספט בדם יורדות, עלולים להיווצר סיבוכים במערכת הנשימה (עד כדי מוות בקרב ילדים קטנים), וכן עלולה להופיע אלופציה – (בהיעדר צמיחה של שער בכל הגוף). רככת מטיפוס 2 נוצרת כאמור עקב עמידות הרקמות השונות (במיוחד תאי המטרה בעצם, הכליה, מעי וכו'), לויטמין D פעיל. במקרים אלה מטפלים בחולה על ידי אספקה של כמויות גדולות של ויטמין D וסידן, אולם הצלחה לעיתים מוגבלת  בלבד. ממחקרים שנערכו על ידי  פרופסור אורי ליברמן מנהל היחידה המטבולית בבלינסון ושותפיו מסתבר כי קיימים בין חולה ככת כתוצאה מעמידות לויטמין D , הבדלים לאה נובעים למעשה ממספר פגמים שונים ברצפטורים לויטמין D.

                                   תחולת ויטמין D במזונות שונים

 (*) ערכי ויטמין  D  חושבו לפי מזונות אמריקאים.

לסיכום: יודגש כי אם לא מקבלים את כל התצרוכת היומית של ויטמין D מהמזון מספקה חשיפה לשמש של 15 - 10 דקות פעמיים עד שלוש בשבוע בימים בהירים באזור קריר וממוזג יחסית כמו בוסטון   ולקבל את התצרוכת ויטמין D. יצוין כי הכסיפה כוללת את אזור הפנים והידיים בלבד ולכן יש לשים לב לקשישים, או חולים כרונים מרוחקים שלא נכספים לשמש מבחנת תצרוכת  הויטמין D  היומית אך ניראה כי בארץ שטופת שמש כמו ישראל  קשה להגיע למצבים של מחסור בויטמין D.

ד"ר יעקב עזרא (P.hD) מומחה לרפואה נטורופתית. ייעוצים בתחומי התזונה והספורט, הבריאות – טיפול במחלות שונות, אנטי-אייג'ינג (האטת תהליכי זקנה). לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140 www.HealthNFit.org   www.Diet2all.org    www.Diet2all.net