מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי-גזע ודם טבורי מהעולם: דרך חדשה ליצור תאי הגזע לטיפול בפרקינסון
חוקרים מאוניברסיטאות Juntendo ו Keio מצאו דרך מהירה וקלה יותר לייצר תאים מושרים iPS מחולים במחלת פרקינסון, תגלית שלטענתם מהווה פריצת דרך בפיתוח תרופה למחלה נוירולוגית.
במאמר שפורסם בכתב העת STEM CELLS, חוקרים בראשות נובוטקה האטורי והידיוקי אוקאנו פתחו טכנולוגיה עם מספר רב של מטופלים על ידי שימוש בתאי iPS שנגזרו בדמם. המפתח טמון בהפיכת התאים לתאי גזע עצביים בצורה יעילה יותר.
מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע לטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש-איברים /רפואה-רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה-רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, פרקינסון, שמיעה, אורתופדיה ועוד.
"שיטה זו תאפשר לנו להשתמש בתאי iPS שנבעו מכמה אלפי חולי פרקינסון כדי ללמוד את מנגנון המחלה," אמרו בהצהרה.
"אנו שואפים ליצור בנק נייד למחלת פרקינסון בקנה מידה שלא נראה בשום מקום אחר בעולם."
תאי גזע מושרים נעשים באופן מסורתי מתאי עור, המחייב חולים לעבור ביופסיה. לקיחת דגימות דם היא פחות פולשנית מפני שאינה משאירה צלקות, אבל נגזרות תאי דם קשים יותר להמרה לנוירונים.
עודכן על ידי מיקי שחם כי לדברי החוקרים, בעוד ששיטות מסורתיות דורשות בין 30 ל- 50 ימים לתאי iPS להפוך נוירונים, השיטה החדשה יכולה להשיג זאת בתוך שבוע או שבועיים.
לכ 100,000 אנשים ביפן יש פרקינסון, והמספר צפוי לזנק עם הזדקנות האוכלוסייה. בעוד רעד הוא הסימפטום האופייני ביותר, ההפרעה ידועה גם לגרום נוקשות ותנועה איטית.
אמנם יש תאוריות רבות לגבי הגורמים, שאף פעם הוכח. כ- 10% של ההפרעה היא גנטית, בעוד השאר נגרם על ידי גורמים סביבתיים.
מימיו הראשונים בשנת 1988, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה ביותר של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.
מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית, אשר יכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה-התחדשותית /רפואה-רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.