הכפירה בקיומו של אלוקים
מאת דניאל בלס
מהן ההוכחות לקיומו של האלוקים?
ההוכחות לקיומו של האלוקים נמצאות בעולם אותו ברא האלוקים, שהרי הבריאה מעידה יותר מאלף עדים על יוצרה. דווקא הללו שאינם מאמינים שיש אלוקים, לוקחים סיכון בל יתואר במילים.
אנו נרחיב בפרק הבא את ההוכחות למציאות האלוקים לפי המדע, הפילוסופיה והלוגיקה, אך בינתיים ננסה לתהות על ההגיון המנחה את הללו השוללים את מציאות האלוקים:
- אמונה שכזאת!
קודם כל, עליהם להאמין שחומר קיים יכול להתהוות מן הסתם,
ושכל החוקיות שבו, על כל גווניה, הם תוצאה של מקרה, ולא של ישות מתכננת,
ושהיקום הגשמי נבנה מעצמו באופן כזה שיוכל להכיל בתוכו חיים,
ושחיים יווצרו מרכיבים חסרי חיות, בתהליך הקורה מעצמו,
ואלו יתפתחו בתהליכים לא מחושבים לכדי מיליוני מינים חיים ומורכבים, ומן המינים הללו יווצר סתם כך האדם המסוגל לתהות ולחשוב, ושכל מחשבותיו והגותו של האדם מקורם בתהליכים כימיים בלתי ידועים המתרחשים בראשו, ושאותו אדם יהיה בעל בחירה ומונהג על ידי תאוות ומצפון הנובעים מן הסתם, ושיוכל האדם לכפור בעצם הוויתו ולטעון שהוא פרי אותם מוטציות מקריות, מן הסתם,
ושאין חכם מאחורי צפונות היקום וכל חוקי החומר הדרושים לאלפי משוואות ומחשבות, ושאם יש בורא, אין לו עניין באדם החושב שברא, ושהבחירה שבאדם היא סתמית, והרשות לכפור בבוראו היא לא תכליתית ולא מלמדת דבר על רצונו באדם, ושאין חיים אחרי המוות ואין רוחניות,
ושאל לאדם לדכא את יצריו הרעים בעיני השאר, שהוא קובע את מוסר ערכיו, הנובע מן הסתם,
ושכל הדיווחים על העל טבעי, והסיאנסים חסרי ההסבר הטבעי, והנבואות וההתקשרות עם המתים הם פרי הדמיון והשקר של בני אדם, ושהתורה אינה אמת ואלו שקפחו את חייהם עליה עשו זאת לחינם,
ושכל אבותם טעו, ושכל חכמי ישראל לדורותם לא השכילו להבין,
כל אלו ועוד רבים, הם הסיכונים העצומים שלוקחים על עצמם האתיאיסטים היוצאים נגד ההגיון הטבוע בהם.
ומה יקרה אם וכאשר יגלה האתיאיסט שהוא טעה, והעולם והיקום ובעלי החיים ובעל התודעה והמצפון שבו לא הגיעו מן הסתם? מה האתיאיסט יוכל לענות לבוראו אז, בעולם האמת? האם יוכל לטעון שהעולם שברא אלוקים לא היה מורכב מספיק כדי שיכיר ביוצרו? שגופו לא היה מתוכנן מספיק כדי שיכיר בו? או שמא נפש האדם, מצפונו, תאוותיו וההגיון שבו לא למדו אותו דבר על תכליתו?
מוטל על כל אדם רציונאלי להבין כי העולם וכל החיים
שעליו מעידים יותר מאלף עדים על קיומו של האלוקים.
חוקי הטבע, קיום החומר והאנרגיה, קיום שמש וירח וכוכבים, עולם המסתובב בוקר וערב ועוד, כל אלה ועוד רבים נוספים מהווים הוכחות לקיומו של אלוקים שברא אותם. שכן, לא יתכן שהגיעו מן הסתם ודרך המקרה. הקדש דקה אחת למחשבה:
החשבת מה היה קורה אם...
אם לא היה קיים מרחב, אם לא היה קיים זמן,
אם לא היו חוקי טבע, אם חוקי הטבע לא היו עקביים,
אם לא הייתה שמש, אם לא היתה קרקע מוצקה,
אם לא היתה אדמה פוריה, אם קרקע לא היתה מתגבשת ככדור,
אם העולם לא היה מסתובב פעם ב-24 שעות,
אם לא היתה אטמוספירה, אם לא היה אוזון, אם לא היה חמצן,
אם החמצן לא היה בכמות מסוימת, אם לא היה כח המשיכה,
אם לא היו מים, אם לא היה מחזור המים, אם מים לא היו מתאדים,
אם אויר רווי מים לא היה משחרר אותם בצורת גשמים,
אם לא היתה טמפרטורה סבירה, אם לא היו חיות ואם לא היו צמחים,
לא היית מקדיש אפילו דקה אחת למחשבה...
כי לא היינו כאן!
אנחנו חיים בעולם מסודר ומופלא. כפי שלא היינו מאמינים שפירמידה נוצרה על ידי נפילת אבנים מהשמים, כך נבין שעולמנו המסודר להפליא, שבו קיים כל מה שנחוץ למחייתנו, לא יכול היה להיווצר לבדו !
אטום הפועל בחוקיות (מימין),
עולם בעל כח משיכה, שמש וירח (משמאל).
בברכה,
דניאל בלס.
המאמר מוגש בחסות תיק לספר תורה ספרדי