אלרגיה למזון - קובי עזרא

אלרגיה או בעברית רַגֶּשֶׁת, זו תגובה מוגזמת של מערכת החיסון. כחמישה עשר אחוז מהאוכלוסייה בישראל סובלים מאלרגיה.

יש מספר סוגי אלרגיה, הנפוצה בהם היא האלרגיה המיידית הקשורה בנוגדני האלרגיה מסוג IgE. כאשר האדם נחשף לראשונה לאלרגן, התוצאה היא יצירת נוגדנים מסוג IgE המופיעים בדם. נוגדנים אלו נצמדים לדופן תאי פיטום (mast cells) הנמצאים בכל הרקמות בגוף, בעיקר ברקמות החשופות לסביבה (דרכי נשימה, מערכת העיכול ועור). כאשר האדם נחשף בפעם השנייה לאותו אלרגן, הדבר גורם לקישור של שני נוגדנים מסוג IgE על פני תאי הפיטום ולהפעלת מערכת תאית הגורמת להפרשה של חומרים המעוררים תגובה אלרגית ודלקתית שבראשן הוא החומר הקרוי היסטמין. האחרון גורם לתגובות האלרגיות כגון פריחה, גרד, אודם, נפיחות ונזלת.

הסימפטומים השכיחים ביותר למצבי אלרגיה למזון, הם: עיגולים כהים ונפיחויות מתחת לעיניים, נזלת ואסטמה. שלשול כרוני - ספיגה לקויה - מעגל קסמים. מצבים דלקתיים וזיהומיים.

התפתחות מישנית - הרגישות מתפתחת באיטיות ע"י אכילה חוזרת של המזון. תוך 4 חודשים לכל היותר, הגוף יצליח להתנקה מאותו המזון האלרגין, ישנם מזונות שבתוך 4-5 ימים מרגע הפסקת אכילתם יראו הטבה.

לאלרגיה יש שני בעיות:

1. מע' העיכול לא מפרקת את המזון - הפולי פפטידים יגרמו לתופעות אלרגיה, כלומר שהבעיה כאן היא מע' העיכול.

2. רגישות יתר בכל הגוף.

כשהמצב התזונתי יהיה לקוי, הקרום של התא יהיה פחות סלקטיבי ואז יותר חומרים יכנסו לתא שיגרמו לגירוי אלרגי. זהו מנגנון פיזיולוגי ברמה מולקולרית.

יש מצבים פסיכוסומטים שיוצרים את הבעיה וסטרס יוצרים את החדירות המוגברת - אלרגיה.

מזונות שכיחים לאלרגיה: חלב, חיטה, סויה ותוספי מזון כגון: בנזואטים - יכולים לגרום לאסטמה, טטרזין - אלרגיה במע' העצבים, ילדים - היפראקטיביות. חומרים הנשאפים.

תחושות: עייפות פיזית ומנטלית, אפטוט בפה, פריחה בעור, מגרנה, ראומטואיד-אריטריטיס או בקיצור: RA.

כאשר יש רגישות לחומר בודד, ניתן להוריד את הרגישות ע"י החדרת אותו אולרגן, דבר זה לא יעיל ולכן מנסים לתקוף את המצב האלרגני ע"י שיפור בתפקוד מע' העיכול בשימוש אנטיאוקסידנטים, דבר שימנע את הגירוי יתר ברקמות, אשר יכול להביא את הרקמות לנזק וגם חיזוק מע' החיסון.

אלרגיות לחלבון:

החלבון צריך להתפרק בקיבה לפולי פפטידים מהחומצה ההידרוכלורית (HCL) ואנזימי הלבלב, ובמעיים להגיע לפירוק סופי מפוליפפטידים לחומצות אמינו בודדות לפני שהוא נספג במחזור הדם. כשיש ליקוי בפירוק יכולה להיווצר תגובה אלרגנית, כאשר הפוליפפטידים לאחר הספיגה מגיע לרקמה יוצר מגע עם הרקמות היעד, אותה רקמה מפרישה כינין. הכינין גורם לתאי MAST שנמצאים ברקמת החיבור (באפידרמיס אין רקמת חיבור- היחידה בגוף) מתאי MAST מופרשים חומרים שונים כגון: היסטמין, הפרין, סרטונין.

ההיסטמין הוא זה שיגרום בעיקר להתרחבות של כלי הדם, דבר המביא לעייפות, דמעות ולעיתים ירידה בלחץ הדם, פריחה, כאבי שרירים. כאשר הכינין גורם למצב דלקתי סביב העצבים ולהשפיע על המוח, יכול לגרום לכאבי ראש, מגרנה, בחילות, ולטרגיה (ערפול), במקרים קיצוניים פסיכוזה.

תופעות האלרגיה לחלבון:

עקב רמה לקויה בדרך כלל של אנזימי עיכול החלבונים הלא מעוכלים עוברים למעיים ואז יכולים להיווצר מס' מצבים: תהליכי רקבון - עצירות, גזים, שלשולים, חומרים הנספגים לדם ויצרו מגע עם הרקמות אשר ייצרו כינין ע"י תאי MAST, גם המעי מגיב, ע"י יצירת ריר וזאת בכדי להגן על עצמו, דבר היכול להוביל לשלשולים.

שכיחות המחלות סינוסיטיס או אסטמה, אצל הרבה אנשים נובעת הבעיה כתוצאה מהפרעה במע' העיכול. הטיפול הסימפטומתי לעולם לא יפתור את הבעיה, אך ע"י שיפור המצב התזונתי יכול ח' אמינו היסטידי GLUTAMIN בנוסף לויטמין B - קומפלקס, הם יעלו את רמת החומצה ההידרוכלורית (HCL) ויעלה את רמת אנזימי העיכול - פפסין עוזר לתפקוד הלבלב לייצר אנזימים.

מנגנונים במע' החיסון שיוצרים מצבי אלרגיה:

תרופות מסויימות המעוררות אדם חולה, זיהום אויר, שיער של חיות בית, הם יכולים להתקבל דרך העור והנשימה, המכנה המשותף הוא שהגוף "עושה מהעניין סיפור", לעיתים שורש הבעיה יכולה להיות בלוטת הטימוס, הנותנת פקודה ללימפה לייצר תאי B ו- T . לימפוציטים B מייצרים נוגדנים הנקראים אימונו-גלבולינים, ישנם כמה סוגי אימונוגלובולונים: G,E,D,A (בדם) M (בריריות). הנוגדנים מנטרלים את האלרגן.

ח' אמינו גלוטטיון (או יותר נכון טרי-פפטיד) - מפעילה מע' אנזימתית שנקראת גלוטטיון פרוקסידאז, חומרים אנטי-אוקסידנטים: ויטמינים כגון: E.C.A , סלניום וחומצת האמינו ציססטאין (שהוא חומר גלם לגלוטטיון פרוקסידאז). צריכה להיות נוכחות של כל האנטי-אוקסידנטים בבת אחת, של הראשונים הנ"ל ובהמשך גם (חלק מויטמינים B) שכן אם לא, לא תהיה פעולה אנטי-אוקסידנטית.

בנטילת סופלימנטים בתהליך האלרגיה למזון יכולה להיות ריאקציה חזקה ויופיעו אף כאבים חזקים יותר. תהליך זה יתרחש אחר שבועיים שלושה.

טיפול: לאלרגיה למזון: לנסות להוריד מזונות מסויימים (דברי חלב), צום מים, 5 ימים במעקב רפואי צמוד וצום מי מעיינות, אם הסימפטומים נעלמים האלרגיה היא המזון, בהמשך מתחילים עם אותם מזונות שבדרך כלל לא חשודים.

לא לאכול: בשר בקר, בשר חזיר ורטבים.

לאכול: עוף הודו, עלים ירוקים, סלרי, חסה, שעועית ירוקה, כרובית ואורז.

להמנע מכל הפירות חוץ מתפוח עץ, אגסים ובננה ושמן תירס, מוצרי חלב, קפה , תה ומיצים למיניהם.

מומלץ לצרוך: שמן זית, חמניות וחריע, ניתן לשתות תה צמחים.

אנשים שרגישים לאספרין (סליצלטים): כדוגמת אנשים אסטמתיים מסויימים הרגישים

לאספירין, יכולים להופיע פריחות, היפראקטיביות ודלקות במעי הגס.

מאכלים העשירים בסיליצלאטים הם: פירות כגון: תותים, ענבים, קלמנטינה, תפוזים, שזיפים, דובדבנים, אננס (לבננה ולמנגו רמה נמוכה של סליצילאטים), תה,קפה, קולה - לסוגיו ומיצי פירות.

ירקות המכילים מעט סליצילאטים: חסה, עדשים, כרוב, אפונה, תפוח אדמה (ללא קליפה).

מאכלים ללא סליצילאטים: ביצים, דגים, בשרים, תה צמחים, תירס, אורז, חיטה, קווקר, גריסי פנינה.