עצירות כרונית להבדיל ממצב של עצירות ילדים מוגדרת כעצירות שמופיעה וחולפת במשך פרק זמן ארוך (לפעמים גם כמה חודשים) ומופיעה בעיקר אצל מבוגרים או חולים שרתוקים למיטה. עצירות ילדים שונה במהותה ממצב של עצירות כרונית והיא מוגדרת כתסמונת במידה ומופיעה צואה קשה לפחות ברבע מהפעמים בביקור בשירותים, ו/או התרוקנות של פחות משלוש פעמים בשבוע ו/או  תחושת מלאות וקושי בריקון. הגדרות אלה תקפות גם למצב של עצירות מבוגרים מאחר ותסמונת עצירות אינה שונה במהותה גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים ולכן השימוש בהגדרות עצירות מבוגרים או עצירות ילדים נעשה משיקולי טרמינולוגיה בלבד ואין בו להעיד על מצבים שונים של עצירות.

עצירות היא עצירות וכמעט כל אחד חווה בשלב כלשהו של חייו מצב זה, בין אם מדובר בילד או במבוגר. השוני העיקרי הוא באופן ההתייחסות למצב, שכן ילדים תופסים דברים "קצת" אחרת ממבוגרים. במידה ומופיעה אצל ילד עצירות טיפול מקובל יהיה שימוש באחת מהתרופות נגד עצירות הקיימות היום בשוק אך לא לפני שפניתם לרופא המשפחה והתייעצתם עמו. הורים רבים נוטים "לאבחן" את ילדיהם בעצמם ולהציע למה שנתפס בעיניהם כמצב של עצירות טיפול שלא בהכרח תואם את המציאות.

במקרים כאלה, שנעשים מתוך רצון להקל על המצוקה של הילד, הורים רבים רצים לבית המרקחת הקרוב ורוכשים תרופה ללא מרשם או תכשיר טבעי להקלה על העצירות. יש לדעת כי מדובר בטעות קריטית מאחר וברוב המקרים לא מדובר כלל במצב של עצירות וסתם "דוחפים" לילד תרופות שהוא לא צריך. אך ורק רופא מוסמך לקבוע כי מדובר במצב של עצירות ולהתוות טיפול תרופתי מתאים לבעיה. יש להדגיש כי בשום פנים ואופן אסור להתחיל בטיפול תרופתי טרם ההתייעצות עם הרופא.

במידה והרופא אבחן כי אכן מדובר במצב של עצירות הוא יורה ליטול תרופות מרשם ספציפיות לבעיה או להשתמש באחת מהתרופות ללא מרשם או בתכשירים הטבעיים הנמצאים על המדפים בבתי המרקחת וברשתות הפארם, והוא יעשה זאת לאחר שאיבחן בצורה מדעית ומושכלת (בדיקה גופנית ותשאול) כי אכן מדובר בעצירות. עצירות היא מצב שחולף בדרך כלל ואינה נחשבת ל"מחלה" מסוכנת, אך יחד עם זאת מומלץ שלא להקל בה ראש ולפנות להתייעצות רפואית.