הג'וק (התיקן בעברית תקינה) הוא חרק שקיים על פני כדור הארץ מזה 250 מיליון שנים. במשך כל התקופה הזו לא עבר החרק הזה כל שינוי גנטי, אבל למרות זאת שרד תקופות קרח ותקופות שפע, ואבות אבותיו הקדמונים חיו במחיצתם של גדולי הדינוזאורים ושרדו הרבה אחריהם. זאת הסיבה להתפתחות מיתוסים רבים באשר אליהם, כמו למשל שהם בעלי יכולת עמידה גבוהה בתנאים קשים, כמו טמפרטורות נמוכות או קרינה רדיואקטיבית.
אחד הדברים שסייעו ועדיין מסייעים לג'וקים לשרוד הוא היכולת שלהם לשנות את מקום המגורים שלהם ולגוון את המזון אותו הם אוכלים. ג'וקים יכולים להתגורר בכל מקום מוצל וחשוך, כולל גם צינורות הביוב, שהם מקומות המסתור החביבים עליהם. הג'וקים אוכלים הכול – החל מהאוכל אותו אנו בני האדם אוכלים וכלה בדפי נייר, טפטים והפרשות שונות של בני האדם, של בעלי חיים או שלהם עצמם.
העובדות שצוינו לעיל הם הגורמים העיקריים לכך שיש להימנע ככל האפשר ממגע עם ג'וקים למיניהם ולבצע הדברת ג'וקים במקרה שנוכחותם נעשית בלתי נסבלת ועלולה להזיק. בגלל שהתיקנים חיים במחילות ובצנרת הביוב הם נושאים על גופם חיידקים מזיקים שונים כגון סלמונלה, דיזנטריה ומחלות קיבה שונות. כמו כן עלולה נוכחותם לעורר אלרגיה חמורה אצל אנשים הרגישים לכך.
הדברת ג'וקים ניתן לעשות בשתי דרכים עיקריות: הראשונה היא פיזור חומרים רעילים במקומות המסתור האפשריים שלהם ועל מסלול ההליכה המשוער שלהם.שיטת הדברה זו היא יעילה, ואף פוגעת ומשמידה את הביצים שהנקבה הטילה והשאירה כ"מתנה" בתוך מעין תיק, המצוי בקרבת מוצרי מזון. החיסרון בשיטה הזו היא שהחומרים הרעילים נספגים באדמה ונשארים שם לאורך זמן. כיום מפותחים חומרי הדברה מסוג אחר, רעילים הרבה פחות הן לאנשים והן לבעלי חיים. שיטת הדברה נוספת היא מלכודות ג'ל, שגם אותן יניח המדביר לאורך מסלולי ההליכה והריצה של המקקים. מלכודות אלה ילכדו אותם והן מכילות חומרים הממיתים את הג'וקים.
הדברה נגד ג'וקים מומלץ לעשות במקרה שמכת במקקים היא חמורה במיוחד ובמקרה שמזהים צואת ג'וקים במקומות רבים. אין צורך להילחץ בגלל ג'וק אחד שעף בלילה אל תוך הבית. דווקא הג'וקים שעפים הם זכרים, והם אינם מסוגלים להתרבות.