אם נצא מהבית בשעות הבוקר, בערך לאחר השעה בה מתחילים לימודים בגנים ובבתי ספר, נוכל לראות המון עגלות של תינוקות, במבחר עליז של דגמים וגוונים, מפלסות את דרכן בין עמודי התאורה, אבני שפה ופחי הזבל אל גינות השעשועים המקומיות. ריבוי העגלות הוא תופעה משמחת בהחלט, שכן זוהי עדות לריבוי של תינוקות, תקוותנו ועתידנו. יחד עם זאת, כואב לראות את העגלות מתמרנות בדרכן הקצרה והלא מסובכת. נראה שבמקום טיול רגוע, עושות העגלות מסלול אתגרי מלא במכשולים.
המדרכות שלנו לא נותנות מענה הולם לאמהות עם עגלות. ראשית כל, המדרכות שלנו צרות מאוד, ולעתים עגלה עוברת בקושי רב במדרכה כזאת. בנוסף לכך, ישנם מכשולים רבים אפילו על המדרכות הצרות: מדרכה ברוחב של מטר אחד, אם יוצב עליה עוד עמוד תאורה, תמרור, פח אשפה, עץ או כל דבר אחר, הופכת לבלתי מתאימה לעגלות.
גם באותם קטעים בהם לא מוצבים אלמנטים של ריהוט רחוב על המדרכה, קשה לעגלות לעבור. לעתים הסיבה היא בשיפוע חד מדי של המדרכה כלפי הכביש. שיפועים נועדו לנקז את מי הגשמים ולהפנות אותם אל הכבישים, משם המים מנוקזים במערכת תיעול מוסדרת. יחד עם זאת, השיפועים מפריעים לתנועת העגלות כאשר הם חדים מדי.
באותם מקומות, בהם המדרכה רחבה מספיק וניתן להסיע עליה עגלות בחופשיות, קיימת בעייה אחרת. נהגים יצירתיים רבים חונים על המדרכות בהעדר מקומות חניה מוסדרים אחרים. נהגים אלה מסתכנים בקבלת דו"ח מפקח תנועה ובתשלום של קנס, אך במקומות רבים גם הקנס אינו מרתיע. מכונית שחונה על גבי מדרכה מונעת בדרך כלל את האפשרות למעבר עגלות עליה.
אם הצלחנו למצוא קטע מדרכה שאף אחד לא חונה עליו, ולא מוצבים שם עמודי תאורה או תמרורים, בוודאי נוכל למצוא שם פחי זבל שמחכים לאיסוף. במקרים רבים פחי זבל אלה חוסמים את המעבר לחלוטין או שמיצרים מכשול משמעותי לעגלות.
לסיכום, נראה שדרושה מחשבה נוספת על אפשרות של תנועת עגלות במרחב העירוני. מאמצים רבים נעשים על ידי חלק מהרשויות המקומיות להסדרת נתיבים נוחים ובטיחותיים לרוכבי אופניים. נראה שגם הורים עם עגלות תינוק ראויים לגילויי דאגה מהסוג הזה. אפשרות להסיע עגלת תינוק בעיר באופן שלא יחייב ירידה אל הכביש היא אחד מהקריטריונים לאיכות חיים בעיר.